תגית: תנ"ך

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהוסר המתחרה לבית שאול מדרכו של דוד, הגיע זמנו למלוך על הממלכה המאוחדת של כל שבטי ישראל.
בתחילתו של פרק זה עסקנו בהבדלי הגישות בין תיאור המלכתו של דוד על כל ישראל בספר שמואל, לבין המתואר בספר דברי הימים. אגב עיסוק זה הקדשנו זמן לגישתו העקרונית של ספר דברי הימים.
לאחר מכן עברנו לעסוק בבחירה של דוד לכבוש את ירושלים וניסינו להסביר את הבחירה הזו לעומק, מה שהוביל אותנו לנסות לפצח את אחד הסיפורים הקשים ביותר להבנה בתנ"ך כולו – תיאור כיבוש ירושלים ע"י דוד. זהו סיפור המערב עוורים ופסחים, צינור, והכרזות מסתוריות, ורבו עד מאוד הפירושים שניסו לפצח אותו.
אנו ניגשנו לסיפור מתוך הרצף של הסיפורים הקודמים, ומתוך ההבנה שיבוס-ירושלים הייתה במשך דורות רבים נקודת מתח עמוקה בין שבטי בנימן ויהודה. בהתאם לכך ביארנו את הסיפור בצורה שונה מכל המפרשים הרבים שקדמו לנו.
בסופו של הפרק עסקנו גם בבחירה של דוד לכונן סידרה של בריתות בצפון, ובמלחמות של הפלישתים כנגד דוד בעמק רפאים שליד ירושלים – דרך סיפורים אלו הדגמנו את השוני העמוק שבין דוד לשאול.
פרק מלא וגדוש בכל טוב – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חורבן בית ראשון לא התרחש בחלל ריק ולא הגיע בהפתעה. המעצמה הבבלית, מחריבת המקדש, השיגה דריסת רגל בארץ כמה שנים לפני שהחריבה סופית את הארץ בימיו הראשונים של יהויקים בן יאשיהו.
במהלך ימי יהויקים ואחיו צדקיהו שמלך אחריו, היו ניסיונות מרידה של יהודה בבבל. במקביל לאותם אירועים התרחשה גם תופעת התעצמות נביאי השקר.
היום אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במסע אל הפולמוס הטרנס-מסופוטמי הגדול בין נבאי ה' לנביאי שקר בבל וביהודה באשר לשאלה כיצד להתייחס לאימפריה הבבלית.
במהלך המסע נגלה שלתופעת נביאי השקר היה קשר עמוק למרד של צדקיהו, ושלהתמודדות עם אותם נביאים הייתה משמעות קריטית בשאלה איך יתפתחו היחסים בין יהודה לבבל בשנים הקרובות.
אנו נכיר את ההתמודדות הכפולה, ביהודה ובבבל, של ירמיהו ויחזקאל עם הנביאים המוליכים את העם שולל, ונכיר גם את המניעים של נבאי השקר ה'גדולים' והנביאים ה'העממיים'.
פרק עם השלכות רעיוניות משמעותיות שמהם ניתן ללמוד עד ימינו אלה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במשך שנתיים ימים נאבקו זו בזו שתי מלכויות – מלכות דוד שבחברון ומלכות איש בושת בן שאול שבעבר הירדן. סיפור המאבק ממזג אל תוכו מלחמות, בריתות, תככים, בגידות והרבה שאלות פתוחות. והשאלה הגדולה מכולם, מה הייתה התוכנית האמיתית של דוד לסופו של המאבק וכיצד הוא תכנן לקדם אותה.
כדי לנסות לענות על השאלה המורכבת הזו, ניתחנו בפרק זה כמה וכמה סיפורים בזה אחר זה. ניתנו לעומק את סיפורי 'משחק הנערים' על הברכה בגבעון, המלחמה ומשחק המוחות שבין אבנר ליואב, סיפור לקיחת ריצפה בת איה פילגש שאול ע"י אבנר וטענות איש בושת, סיפור ההחלטה של אבנר לעבור צד ודרישתו של דוד לקבל את מיכל בת שאול, סיפור רציחתו של אבנר בחברון ושלל המחוות של דוד בניסיון להתנקות מאשמת הרצח, ולבסוף גם סיפור רציחתו של איש בושת בן שאול.
מדובר בסיפורים רבים שיכולים לפרנס כמה וכמה פרקים נפרדים, אך אנחנו בחרנו לחבר את כולם ביחד, כי רק בקריאה רציפה שמאירה את הדינמיקות המתמשכות לאורך כל הסיפורים, אפשר לנסות לענות על השאלה הגדולה – להיכן חתר דוד וכיצד.
בסופו של דבר למדנו מפרק זה עד כמה קשות ההחלטות שצריך לקבל מלך, ועד כמה החלטות מוטעות יוצרות השלכות מורכבות גם שנים רבות לאחר מכן.
פרק מורכב ומרובד שעוסק במלכות ובפוליטיקה, בכוח קשה ובכוח רך, וחושף לנו רבדים נוספים באישיותו הגדולה של דוד מלך ישראל – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מוזיקה מלווה את האנושות משחר ילדותה. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המוזיקה בתנ"ך. תחילה סקרנו את כל הכלים המוזיקליים שהוזכרו בתנ"ך עם הסבר קצר על כל כלי. לאחר מכן עברנו על הכרונולוגיה של הופעת המוזיקה לאורך כל התנ"ך תוך כדי שאנחנו מבחינים בתפקידים השונים שמילאה המוזיקה – מוזיקה פולחנית, חגיגות ניצחון, נגינה מלכותית, שירי רועים, מנגינות יין ועוד. דרך סקירת הכרונולוגיה של המוזיקה הבחנו גם בהתפתחות התרבותית בתנ"ך ובעליית התפוצה של המוזיקה בקרב קהלים נוספים.
לבסוף התייחסנו באריכות לסוגייה מעניינת – מקומה של שירת הלויים – המופיעה בפירוט רב בספרי בית שני, אך לא קיימת כלל בספרי בית ראשון (גם אם מדובר באותם סיפורים ממש). נסינו לתת תשובה לפער המעניין הזה.
אז שימו אוזניות והאזינו למוזיקה של התנ"ך!

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר כמה שנים ברצף שבכל שנה, לפני פסח אנו מפרסמים פרק מעניינו של החג – והפעם על חג הפסח לאורך התנ"ך.
בפרק סקרנו את כל חגיגות הפסח המשמעותיות לאורך סיפורי התנ"ך. מיהושע והעם שחצו את הירדן, המשך בחזקיהו והפסח המיוחד שחגג בשנה ראשונה למלכותו, יאשיהו והפסח שחגג בסופו של תהליך ארוך של טיהור המקדש, ושבי ציון והפסח שחגגו בסיום בניין בית המקדש השני.
עמדנו על השיוך המעניין של כל אחד מהחוגגים אל פסח קדמוני, חזקיהו אל שלמה המלך, ויאשיהו אל שמואל הנביא – וניסינו להבין מדוע שייך כל אחד את עצמו לדמות קדמונית.
עסקנו גם במימד השמחה שלא מופיע בתורה בהקשר של פסח אך מתבלט מאוד בכמה וכמה פסחים לאורך התנך. דנו גם בעובדה שכמעט כל מי שחנך את בית המקדש או המשכן או חידש את העבודה בו, עשה את זה בפסח. ניסינו להבין מדוע, וציינו גם את החריגה הבולטת של שלמה מהסדר הזה.
פרק שמוסיף לחג הפסח עוד נדבכים מעבר למצווה עלינו בתורה – מוזמנים להאזין!

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ערב המלחמה הגדולה מול הפלישתים, שאול רוצה לדרוש את ה' ולהתייעץ כיצד לפעול, אך ה' לא עונה לו באף דרך שבה הוא מנסה. בצר לו, מוצא שאול בעלת אוב, ומבקש ממנה להעלות את לא אחרת מאשר רוחו של שמואל הנביא כדי להתייעץ עימה!
בפרק זה ניתחנו את הסיפור התמוה הזה לעומקו, החל מהשאלה למה ה' מסרב לענות לשאול, המשך בהבנה של עומק הפרדוקס שברצון לדבר עם שמואל הנביא דרך בעלת אוב, וכלה בחילופי הדברים הקשים שבין שמואל לשאול.
המחשנו גם עד כמה הסיפור הזה מציג את שאול בעלבונו – כאדם שעובר על כל עקרונותיו.
עמדנו גם לאורך הסיפור על ההקבלות שעושה המקרא בין שאול לדוד, כאשר הוא מציג לנו שני סיפורים זה לצד זה כדי שנבין מי בדרך למעלה ומי בדרך למטה.
בסופו של הפרק הקדשנו דיון נרחב לשאלה המעניינת האם התנך מאמין שיש כוח למכשפים ובעלי אוב להעלות את רוחות המתים ולדעת את העתידות.
פרק קודר למדי המקרב אותנו עוד צעד לעבר אקורד הסיום של תקופתו של מלך ישראל הראשון – שאול.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבטי ראובן וגד.
ראובן הוא אחד הבכורים הנדחים המשמעותיים של ספר בראשית. הילד הראשון שנולד ליעקב, ונקלע לסחרור היחסים המורכבים שבין יעקב לנשותיו – לאה ורחל. בתחילתו של פרק זה ראינו כיצד המתח המשפחתי מביא את ראובן לעשת מעשים קשים מאוד, כיצד הדבר מביא לנישולו מהבכורה, וכיצד כל ניסיונות התיקון שלו עולים בתוהו.
בהמשך ראינו איך הנישול מהבכורה משפיע גם על יחסי השבטים לאחר יציאת מצרים ועל הבחירה לנסות להחליף את משה במרד קורח ועדתו, וכיצד כתוצאה מכך, בסופו של דבר שבט ראובן נדחף להתיישב באזורים המרוחקים של עבר הירדן המזרחי.
החלק השני של הפרק עוסק בשנות ההתיישבות הארוכות החל מתחילת תקופת השופטים ועד לראשית המלוכה בישראל. עמדנו על הניתוק הגדול בתקופת השופטים, על המלחמות המשמעותיות של שבטי ראובן וגד מול שבטי המדבר ההגריים (שסופרו לנו רק בספר דברי הימים), ועל האיחוד התרבותי המחודש שלהם עם עבר הירדן המערבי בימי דוד ושלמה.
בחלק השלישי של הפרק עסקנו בקשיים הניכרים שאיתם התמודדו שבטי עבר הירדן המזרחי בימי שושלת עומרי, שושלת יהוא, ובסופה של ממלכת ישראל. למדנו על הכיבושים החוזרים ונשנים מהם הם סבלו במסגרת המלחמות הארוכות מול הארמים, ועל גלי ההגליות שעברו עליהם ע"י האימפריה האשורית.
בסיומו של הפרק ניתחנו את הבדלי הגישות הבולטים ביחס לשבטי ראובן וגד בין כלל ספרי התנ"ך לבין ספר דברי הימים, וניסינו להסביר מהיכן הדבר נובע.
פרק מקיף העוסק בשבטים הנידחים והרחוקים של ישראל – מוזמנים להאזין.