מה שלא סיפרה לי הגננת

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר כמה שנים ברצף שבכל שנה, לפני פסח אנו מפרסמים פרק מעניינו של החג – והפעם על חג הפסח לאורך התנ"ך.
בפרק סקרנו את כל חגיגות הפסח המשמעותיות לאורך סיפורי התנ"ך. מיהושע והעם שחצו את הירדן, המשך בחזקיהו והפסח המיוחד שחגג בשנה ראשונה למלכותו, יאשיהו והפסח שחגג בסופו של תהליך ארוך של טיהור המקדש, ושבי ציון והפסח שחגגו בסיום בניין בית המקדש השני.
עמדנו על השיוך המעניין של כל אחד מהחוגגים אל פסח קדמוני, חזקיהו אל שלמה המלך, ויאשיהו אל שמואל הנביא – וניסינו להבין מדוע שייך כל אחד את עצמו לדמות קדמונית.
עסקנו גם במימד השמחה שלא מופיע בתורה בהקשר של פסח אך מתבלט מאוד בכמה וכמה פסחים לאורך התנך. דנו גם בעובדה שכמעט כל מי שחנך את בית המקדש או המשכן או חידש את העבודה בו, עשה את זה בפסח. ניסינו להבין מדוע, וציינו גם את החריגה הבולטת של שלמה מהסדר הזה.
פרק שמוסיף לחג הפסח עוד נדבכים מעבר למצווה עלינו בתורה – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג הפורים הוא החג המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי המופיע בתנ"ך שלא נצטווינו עליו בתורה. בפרק זה נדון לעומק בדרך המעניינת שבה הוא התפתח וקיבל את אופיו.
לפני שנעסוק בחג הפורים, אנו יוצאים למסע מרתק לאורך כל התנ"ך בעקבות חגים שלא נצטווינו עליהם בתורה. אנו מתוודעים לחגים עממיים, משפחתיים, קהילתיים, ממסדיים ושבטיים – חלקם ברוח עבודת ה' וחלקם דווקא בניגוד לה. חלקם שרדו תקופות ארוכות וחלקם הבליחו לרגע בתנ"ך ונעלמו.
לצידם של ימי החג ישנם גם צומות רבים המוזכרים בתנ"ך, וגם הם מתפרשים על מלא הקשת בין צומות זמניים בעקבות אירוע מקומי, לצומות על זמניים נרחבים.
בהמשך הפרק התעמקנו רבות בסופה של מגילת אסתר, ובתיאור המרתק שהיא פורסת על התפתחות חג הפורים – מחג ספונטני, עממי וקהילתי, לחג דתי כלל יהודי ובסופו של דבר גם לחג ממוסד וממלכתי.
עמדנו על הרבדים השונים בחג המתבטאים בשני הימים השונים שלו – י"ד באדר וט"ו, על החשיבות של מרדכי לקביעת החג ועל תפקידה של אסתר בכינון שלו לדורות.
מוזמנים לצאת איתנו למסע כפול – בעקבות חגים נסתרים בתנ"ך ובעקבות חג הפורים הנחגג עד ימנו אנו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגבעונים, עם חיווי שהונה את בני ישראל בראשית תקופת כיבוש הארץ, והצליח להשיג שבועת הגנה מנשיאי העדה, שרדו את כיבושי יהושע ללא פגע. אך הרווח שלהם היווה גם הפסד טריטוריה של גורם אחר – שבט בנימין.
בפרק זה יצאנו למסע ארוך בתנ"ך בניסיון להתחקות בפרטי המאבק המתמשך בין שבט בנימין לגבעונים. החל בראשית תקופת השופטים לאחר טרגדיית פילגש בגבעה, המשך בהשתקמותו של השבט במשך תקופת השופטים, וכלה במלחמה של שאול נגד הגבעונים (והנקמה הגדולה שלהם בביתו בימי דוד).
זהו פרק שמנסה לתאר מאבק עלום למדי הנרמז במספר מקומות לאורך התנ"ך, תוך כדי שהוא מסכם כמה וכמה פרשיות ופרקי עבר שבהם עסקנו בהסכת זה.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע בעקבות מאבק שנות הדור בין בנימין לגבעונים.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

עדיין במילואים אבל מנסים להעלות פרקים (הפרק הוקלט לפני ה 7/10).

סיפור מותו של שאול במלחמת הגלבוע מסופר לנו בשני גרסאות. וגרסאות אלו לא מובאות בשני ספרים שונים או בשני מקומות שונים בתנך. אלא ממש זו לצד זו.
בפרק זה ננתח לעומק את שני הגרסאות – גרסת סתמו של מקרא והגרסה הנגדית של הנער העמלקי, וננסה להבין איך באמת מת שאול המלך. לצורך כך נצא למסע חקירה ואיסוף ראיות, ונדקדק בפרטי הפרטים של הסיפורים כדי להבין מי צודק ולמה הובאו לנו שני הגרסאות.
נעסוק גם בהשלכות הטריטוריאליות של ההפסד במלחמה.
בסיומו של הפרק נעסוק בקינת דוד על מות שאול ויונתן, ומה ניתן ללמוד ממנה.
מוזמנים לפרק שחותם את הגולל על מלכותו של המלך הראשון בישראל – שאול.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ערב המלחמה הגדולה מול הפלישתים, שאול רוצה לדרוש את ה' ולהתייעץ כיצד לפעול, אך ה' לא עונה לו באף דרך שבה הוא מנסה. בצר לו, מוצא שאול בעלת אוב, ומבקש ממנה להעלות את לא אחרת מאשר רוחו של שמואל הנביא כדי להתייעץ עימה!
בפרק זה ניתחנו את הסיפור התמוה הזה לעומקו, החל מהשאלה למה ה' מסרב לענות לשאול, המשך בהבנה של עומק הפרדוקס שברצון לדבר עם שמואל הנביא דרך בעלת אוב, וכלה בחילופי הדברים הקשים שבין שמואל לשאול.
המחשנו גם עד כמה הסיפור הזה מציג את שאול בעלבונו – כאדם שעובר על כל עקרונותיו.
עמדנו גם לאורך הסיפור על ההקבלות שעושה המקרא בין שאול לדוד, כאשר הוא מציג לנו שני סיפורים זה לצד זה כדי שנבין מי בדרך למעלה ומי בדרך למטה.
בסופו של הפרק הקדשנו דיון נרחב לשאלה המעניינת האם התנך מאמין שיש כוח למכשפים ובעלי אוב להעלות את רוחות המתים ולדעת את העתידות.
פרק קודר למדי המקרב אותנו עוד צעד לעבר אקורד הסיום של תקופתו של מלך ישראל הראשון – שאול.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבטי ראובן וגד.
ראובן הוא אחד הבכורים הנדחים המשמעותיים של ספר בראשית. הילד הראשון שנולד ליעקב, ונקלע לסחרור היחסים המורכבים שבין יעקב לנשותיו – לאה ורחל. בתחילתו של פרק זה ראינו כיצד המתח המשפחתי מביא את ראובן לעשת מעשים קשים מאוד, כיצד הדבר מביא לנישולו מהבכורה, וכיצד כל ניסיונות התיקון שלו עולים בתוהו.
בהמשך ראינו איך הנישול מהבכורה משפיע גם על יחסי השבטים לאחר יציאת מצרים ועל הבחירה לנסות להחליף את משה במרד קורח ועדתו, וכיצד כתוצאה מכך, בסופו של דבר שבט ראובן נדחף להתיישב באזורים המרוחקים של עבר הירדן המזרחי.
החלק השני של הפרק עוסק בשנות ההתיישבות הארוכות החל מתחילת תקופת השופטים ועד לראשית המלוכה בישראל. עמדנו על הניתוק הגדול בתקופת השופטים, על המלחמות המשמעותיות של שבטי ראובן וגד מול שבטי המדבר ההגריים (שסופרו לנו רק בספר דברי הימים), ועל האיחוד התרבותי המחודש שלהם עם עבר הירדן המערבי בימי דוד ושלמה.
בחלק השלישי של הפרק עסקנו בקשיים הניכרים שאיתם התמודדו שבטי עבר הירדן המזרחי בימי שושלת עומרי, שושלת יהוא, ובסופה של ממלכת ישראל. למדנו על הכיבושים החוזרים ונשנים מהם הם סבלו במסגרת המלחמות הארוכות מול הארמים, ועל גלי ההגליות שעברו עליהם ע"י האימפריה האשורית.
בסיומו של הפרק ניתחנו את הבדלי הגישות הבולטים ביחס לשבטי ראובן וגד בין כלל ספרי התנ"ך לבין ספר דברי הימים, וניסינו להסביר מהיכן הדבר נובע.
פרק מקיף העוסק בשבטים הנידחים והרחוקים של ישראל – מוזמנים להאזין.