Podcast, מקומות

פרק 125 – אישים ופינות בתנ"ך – "גלעד בעבר הירדן שכן – על הפזורה הישראלית הראשונה"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגלעד, רכס ההרים הנישא שבעבר הירדן המזרחי, הוא הרבה יותר מחבל ארץ נידח, הוא המקום שנושא על גבו כמה מהסיפורים המרתקים ביותר לאורך התנ"ך.
בגלעד, כך מסתבר, הייתה התיישבות ישראלית ענפה ויוצאת דופן, הרבה לפני יציאת מצרים, דבר שיכול להסביר את חותמת הזרות והשונות שחלה על יושביו לאורך תקופות ארוכות מאוד. הגלעד הוא מקום של אנשים קשוחים ואאוטסיידרים גם לאורך תקופת השופטים, הוא מקום של מבחן לכוחם האמיתי של המלכים הראשונים של ישראל, הוא מקום המפלט שאליו נמלטים כאשר כלו כל הקיצים, והוא גם מקום של מסורת עתיקה מאוד שנמשכת שנים רבות מאוד.
הגלעד הוא גם מקום שממנו יוצאים אנשים שמערערים את הסדר הקיים – אנשים כמו אליהו הנביא ויהוא בן נמשי, הוא גם המקום שממנו מגייסים חבורות מתנקשים כדי להרוג מלכים בישראל, והוא גם זירת קרבות רבת שנים והמקום שגלה בסופו של דבר ראשון – באשמת הרצחנות והפלגנות שבו.
באופן מעניין, לאחר חורבנו, הוא הופך בדמיונם של הדוברים בו, למקום נוסטלגי ואוטופי של רפואות, פריחה ושלווה.
מוזמנים לצאת אתנו למסע אל אחד המקומות המרתקים והמוזרים בתנ"ך – הגלעד – הנחלה שמעבר לנהר.

Podcast, שמואל

פרק 124 – ספר שמואל – "תנה לנו מלך – על המחלוקת האם למנות מלך בספר שמואל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שמואל הנביא הנהיג את עם ישראל תקופה משמעותית והוביל את הגיבוש של השבטים המפורדים לכדי עם מאוחד. לעת זקנתו מגיעים אליו נציגי העם ובפיהם דרישה משמעותית ויוצאת דופן – תנה לנו מלך – הגיע הזמן למנות מלך עם שלטון מרכזי ושושלתי על עם ישראל.
הדבר פותח מחלוקת משמעותית מאוד בין עם ישראל לשמואל, שמסרב שוב ושוב ושוב, למרות הציווי האלוהי, למנות את המלך.
אז מה הרקע שגרם לעם להתעקש כל כך על הצורך במלך, למה שמואל מתנגד נחרצות כל כך, למה הוא רואה בבקשה למינוי מלך בגידה בכל הערכים שאליהם הוא חינך כל תקופת הנהגתו, ולמה הקב"ה אומר לו שהוא צודק בסה"כ אבל עדיין צריך לשמוע בקול העם ולמנות מלך.
עסקנו בכלל המקורות המתייחסים לרעיון המלוכה בספר שמואל, חזרנו גם לספר שופטים ולהתייחסות שלו, ולבסוף למדנו את הפסוקים בספר דברים העוסקים במינוי המלך וראינו כיצד הם יכולים ליישב את המחלוקת העזה שבין שמואל לעם.
מוזמנים לפרק שיעסוק בשורשי המחלוקת המעניינת הזו, מחלוקת שבאופן מפתיע רלוונטית מאוד גם לאדם המודרני ולשאלה האם יש בעיה תאולוגית בחיים המודרניים שמפחיתים משמעותית את התלות המידית בקשר עם אלוהים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 123 – אישים ופינות בתנ"ך – "לא ימכרו ממכרת עבד – על עבדות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

Podcast, שמואל

פרק 122 – ספר שמואל – "וינהו כל בית ישראל אחרי ה' – על השפעת נפילת ארון ה' בשבי על גיבוש האומה הישראלית"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ארון ה' נמצא בשדה פלישתים שבעה חודשים, והוא מביא איתו סדרה של מגפות ופגעים רעים לפלישתים שלקחו אותו בשבי. הוא מועבר כתפוח אדמה לוהט ממקום למקום, עד שהפלישתים לא יכולים לשאת עוד את נוכחותו ומשלחים אותו בחזרה לתחומי נחלת ישראל.
בפרק זה נעמוד על הוויכוח המתמשך בקרב הפלישתים האם המגפות שבאו עליהם הם בגלל הארון או לא, ועל ההשפעה של הארון על הפלישתים. לא פחות חשוב מכך, נעמוד גם על ההשפעה העצומה של הארון על בני ישראל, ועל היחסים בינם לבין הפלישתים.
בפרק נכיר גם את 'ימי שמואל', ואת השימוש שהוא עשה בכוחו הגדול של הארון שהתגלה לעין כל, כדי לגבש את האומה הישראלית לחברה עם אתוס דתי ולאומי משותף.
אבני הבניין של תקופת המלוכה הממתינה מעבר לפינה מצויים בסדרת ההתרחשויות שתוארו בפרק זה.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, אישים חגים ומקומות

פרק 121 – אישים ופינות בתנ"ך – "אתה כהן לעולם – על הכוהנים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

Podcast, שמואל

פרק 120 – ספר שמואל – "החורבן הראשון – על נפילת ארון ה' בשבי"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

כבר בתחילתו של ספר שמואל אנו מתוודעים לאירוע המהווה נקודת מפנה תנכ"ית משמעותית – המפלה במלחמה מול הפלישתים, נפילת ארון ה' בשבי וחורבן שילה – בהבנה עד כמה מדובר באירוע משמעותי יעסוק פרק זה.
עם ישראל שהחל להתגבש כעם מאוחד מסביב לשמואל ושילה, יוצאים למלחמה משמעותית כנגד הפלישתים, ומשהפסידו בקרב הראשון, הם בוחרים להביא את ארון ה' לשדה המערכה. בפרק זה עסקנו בשאלה למה הם בוחרים להביא את הארון, האם עלי הסכים לכך ומדוע חפני ופנחס ליוו את הארון, למה הפלישתים נצחו במלחמה, ומה המשמעות של נפילת הארון לבית עלי.
עסקנו גם בעניין משמעותי שלא מופיע במפורש בספר שמואל – חורבן שילה ונחלת יוסף על ידי הפלישתים, והמשמעות העצומה של הדבר על היכולת למנות מלך בישראל. לצורך כך נדדנו אל נבואות אסף שבספר תהילים, הצובעות את האירוע הזה בצבעים אחרים לגמרי מהדרך שבה תיאר אותו ספר שמואל.

Podcast, חגים ומועדים

פרק 119 – אישים ופינות בתנ"ך – "וחג שבועות תעשה לך – על התפתחות חג השבועות בתורה"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

שמות שונים לו לחג הקציר, ומספר ציוויים שונים מדברים אודותיו. בפרק זה נלמד את כל המקורות העוסקים בחג שבועות – חג הקציר, ונראה כיצד התפתח אופי החג לאורך התורה.
מחג חקלאי, לחג אמוני כמעט אנטי חקלאי, ומיום המקושר לארץ כנען, ליום המקושר גם לימי יציאת מצרים. מה בין חלות החמץ העשויות קמח חיטה לבין אופי החג, ואיך גם כאן הרבה מהדברים קשורים לחטא העגל.
עסקנו גם בקשר הלא קיים בתורה בין חג השבועות ליום מתן תורה, ומדוע חז"ל יצרו את הקשר המעניין הזה.
מוזמנים לצאת איתנו למסע בעקבות חג השבועות בתורה.

Podcast, שמואל

פרק 118 – ספר שמואל – "חזון נפרץ – על נבואות חורבן בית עלי"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהמקרא תיאר את הניוון של בית עלי והמשכן בו שירתו, מגיעה תגובת הנגד של הקב"ה לכך. והתגובה הזו עוברת דרך מאורע נדיר למדי באותם ימים – נבואה.
איש אלוהים נושא נבואת חורבן קשה על בית עלי, ודרך נבואה זו ניתן ללמוד לא מעט על אופיים של הכוהנים במשכן באותם ימים.
בפרק זה עסקנו גם בהתגשמות נבואת החורבן בפועל בדורות הבאים, ובירמיהו הנביא, נצר למשפחת עלי, המיצג בחייו ובמעשיו את אותו חורבן. עסקנו גם בסיפור הציורי והמקסים של נבואתו הראשונה של שמואל ובתפקידה להכין אותו לשלב הבא של חייו.
זהו פרק שמתחיל בעולם שבו החזון והנבואה הם מאורע נדיר, ומסתיים בכך שהחזון נפרץ – הנבואה יצאה לחופשי והשתחררה מכבלי המשכן והכוהנים שכבלו אותה.

Podcast, אישים חגים ומקומות, חגים ומועדים

פרק 117 – אישים ופינות בתנ"ך – "את אשר התעללתי במצרים – על עשרת מכות מצרים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

על עשרת מכות מצרים אנחנו רגילים ללמוד כבר בילדותנו המוקדמת, ופעמים רבות אנו ממשיכים לתפוס אותן כמין תיאור פנטסטי ומעט ילדותי של ערימה מגוונת של ניסים בלתי אפשריים כמעט.
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המכות, ניתחנו אותן מבחינה ריאליסטית ותפיסתית, וניסינו להסביר כיצד שרשרת המכות היא דווקא התפתחות די ריאליסטית של מכה המובילה למכה שאחריה, והנס הגדול כאן הוא דווקא ביכולת לשלוט בתזמון המדויק של ההתרחשויות ולהפוך אותו למסר חינוכי מתגלגל למצרים ולפרעה.
הרבינו לעסוק גם ברובד מקביל של המכות – הדרך שבה הן נתפסו בעיני החווים אותם – בני ישראל והמצרים. כיצד החלוקה הידועה מההגדה של דצ"ך עד"ש באח"ב, היא גם חלוקה עמוקה של המכות המופיעה בתורה, וכיצד היא מתארת את המסרים שהעבירו המכות ואת האפקט הפסיכולוגי-חינוכי שלהן כפי שחוו המצרים.
מוזמנים להצטרף אלינו לעיון מעמיק בסיפור שאנחנו רגילים לספר כל שנה ולגלות בו עוד רבדים מעניינים שאולי לא הכרתם.

Podcast, שמואל

פרק 116 – ספר שמואל – "להוציא את ה' לחופשי – סיפורם של עלי וחנה"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ברחבי ארץ ישראל הרוחות משתנות – כפי שמסופר בסופו של ספר שופטים (בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון), תנועת תשובה לה' שוטפת את העם אל מול הלחץ הפלישתי. גם האווירה במגילת רות שמתרחשת כדור אחד קודם לסיפור הפותח את ספר שמואל, מעידה על חיבור עמוק של העם אל עבודת ה' ואל חיים של חסד ומוסר.
רק מקום אחד נותר סגור ומסוגר לרוחות הנושבות בחוץ – משכן ה' בשילה – מקום נשכח מלב שאין כמעט אדם הפוקד אותו. במשך כל תקופת השופטים (למעט ממש בתחילתה בסיפורים המוקדמים כרונולוגית של פסל מיכה ופילגש בגבעה) לא הוזכר המקום כלל. הלוויים נזנחו לנפשם כבר בתחילת התקופה (ויצאו לגור באשר ימצאו) ומתי מעט כוהנים חיים על מעט הבשר של עובדי ה' הספורים הבאים לזבוח לה' בשילה.
ופתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהגיע הזמן להוציא את ה' לחופשי מהכבלים הכובלים אותו בתוך המשכן הזנוח. והאדם הזה הוא לוי מיוחס ביותר, משושלת העתיקה ומיוחסת של בני לוי – אלקנה, מצאצאי בני קורח.
בפרק זה נלמד כיצד בחרה חנה אישתו העקרה לצרף את רצונה הפרטי למשימת חייו של אלקנה, וכיצד נוצר הסדק הראשון אך המשמעותי בחומת המשכן המסוגר, סדק שישנה בסופו של דבר את כלל מצבה של האומה הישראלית ההולכת ומגבשת.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 115 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "עובר לסוחר – על המסחר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מה יחס התנ"ך למסחר? מצד אחד יש לנו את שלמה המלך – הסוחר הגדול שראה זאת בחיוב, ומצד שני יש לנו כמה נביאים ששפכו את חרונם על צור, 'רוכלת העמים'.
בפרק זה יצאנו למסע כלל תנכ"י בעקבות המסחר וגילינו שיש שלושה רבדים שונים של מסחר:
המסחר המקומי – הכרח חשוב לקיומה של החברה, שהתנ"ך רואה בחיוב אך מזהיר מהסכנות הקשורות בו – מרמה ועושק.
המסחר בין תרבויות – אירוע בעייתי עם חשש להשפעה ולהתבוללות שאליו יש יחס מורכב בתנ"ך.
המסחר הבין לאומי – מסחר שנעשה פעמים רבות בשליחות ממלכתית, והסכנות בו דומות למסחר בין תרבויות רק בסדר גודל גדול יותר – גם כלפיו היה לתנ"ך יחס מורכב בהחלט.
אז מוזמנים לצאת איתנו למסע מסחרי בכל רחבי התנ"ך, ולגלות גם קשר יפה בין מלך צור לאדם המודרני ש'הרג' את אלוהים.

Podcast, כתובים, רות

פרק 114 – מגילת רות – "על הגאולה ועל התמורה – מגילת רות – חלק ב"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

בחלק השני של מגילת רות מתפתחת דרמה מעניינת. נעמי מחליטה לשדך את רות לבועז – גואל המשפחה, ושולחת אותה אל הגורן למשימת פיתוי בשעת לילה חשוכה. בפועל העניינים מתפתחים לכיוונים שונים לגמרי. מה תכננה בדיוק נעמי להשיג בעזרת תכנית מורכבת ומעניינת, מה ולמה עשתה רות בפועל ומה עשה בסופו של דבר גם בועז – ננסה להבין בפרק את סבך התכניות והמחשבות שמאחוריהן.
נעמוד גם על הקשר המעניין שבין רות (המואביה) לאם המייסדת של מואב – ביתו של לוט, לאם המייסדת של שבט יהודה – תמר, ולחשבון הכלל תנכ"י שנסגר בסיפורה של רות.
ננסה להבין את רעיון גאולת שם המתים ושדות המשפחה, ואת היחס של אנשי בית לחם לרות המואביה והזרה.
בסופו של הפרק נלמד גם על הקשר המרתק בין רות לבין מזמור 'אשת חיל' שבספר משלי, וננסה להבין למה נכנס הסיפור של רות לתנ"ך.
סיפור על חורבן ותקומה, דרמה וסוף טוב וסגרת מעגלים גדולים של חסד.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 113 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ארץ ציה ועייף בלי מים – על המדבר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארץ ישראל משופעת במדבריות. מהמדבריות בצל גשם שבמזרחה ועד למדבריות הנגב המתחברים לרצועת המדבריות העולמית. לכן אין פלא שהתפתחויות רבות בתנ"ך סובבות סביב המדבר.
בפרק זה יצאנו למסע אל המדבר התנכ"י. החל מאב הטיפוס של שוכני המדברות – ישמעאל, והמשך בהולדתה של האומה הישראלית במדבר. דיברנו על המדבר כגבול התרבות, המדבר כבית ספר טוטאלי לאמונה והמדבר כמרחב שליו להגות ולימוד. למדנו גם על התפיסה האלילית של המדבר, על המדבר כעונש ועל חזון אחרית הימים להפרחת המדבר.
אז קחו אתכם כובע ומימיה וצאו אתנו למסע אל המִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם.

Podcast, כתובים, רות

פרק 112 – מגילת רות – "מעגלים של חסד – מגילת רות – חלק א"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת רות, ספר הייחוס של דוד המלך, היא חלון מיוחד המתאר לנו בפרטי פרטים תקופת ביניים בתנ"ך – המעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. יש במגילה תיאור שלו ויומיומי של החיים הפשוטים של שבט יהודה. מבין השורות ניתן ללמוד הרבה על עולמם הפיזי והרוחני של עם ישראל באותה תקופה.
ניתן לזהות את עקבות התהליך שהחל כבר בתקופת השופטים, המתואר בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון ויסתיים בתקופתו של שמואל – התקרבות של עם ישראל לאלוהיו שמלווה גם בגיבוש לאומי משמעותי.
מעבר לכל זאת, הקו הסיפורי שמלווה את כל הספר הוא השפעתו של החסד. הגלגל החוזר של החסד שמתחיל בנעמי שלימדה את כלותיה, ממשיך בחסד שגמלו לה בעת מצוק ונסגר בחסד הגדול שמשפיע בועז – קרוב המשפחה, על כולם.
סיפור מקסים ומלא אור על גרות וקבלה, חסד וחזרה לחיים.