קטגוריה: Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במסגרת המרדפים הלא נגמרים של שאול אחרי דוד, אנחנו מגיעים לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתנ"ך – ה'מפגש' של שאול ודוד במערה חשוכה ליד עין גדי. אך לפני הסיפור הדרמטי הזה ישנם עוד 2 סיפורים המכינים אותנו לרגע הזה – פגישתו (ודבריו יוצאי הדופן) של יהונתן בן שאול עם דוד הבורח, ושיתוף הפעולה של הזיפים עם שאול כדי ללכוד את דוד.
בתחילתו של הפרק ניתחנו את הסיפורים הללו. תחילה עמדנו על המשמעויות העמוקות של דבריו של יהונתן. לאחר מכן הסברנו מי הם הזיפים, מה האינטרס האמיתי שלהם ולמה בגללם היה דוד כפסע מליפול בידי שאול. אגב הסיפור הזה, עסקנו גם במלחמה פחות מוכרת מאותם ימים של שבטי עבר הירדן המזרחי עם השבטים ההגריים, מלחמה המוזכרת רק בספר דברי הימים, והסברנו למה ייתכן שהיא גרמה לחלק משבטי עבר הירדן להעביר את הנאמנות שלהם משאול לדוד.
בסופו של דבר הגענו אל הרגע הדרמטי בפגישה בין שאול לדוד. ניתחנו ארוכות את המהפך העצום שעבר דוד בתוך מספר רגעים – מרצון להרוג את שאול להחלטה שלא לגעת בו כלל – עמדנו על חלקו של יהונתן בכך, והסברנו עד כמה ההחלטה הזו הדהדה בתנ"ך ובממלכת יהודה מאות שנים לאחר מכן.
עסקנו גם בדו שיח של דוד ושאול לאחר האירוע הזה, ובאמירה המפורשת של שאול כי הוא מכיר בכך שדוד ראוי הרבה יותר ממנו למלוך.
פרק מקיף ומעמיק – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד מחליט לברוח לחו"ל מפני שאול – אל אכיש מלך גת הפלישתי, ובדרך?! עצירה קטנה ומשמעותית, במשכן ה' בנוב. בפרק זה עסקנו בין השאר בסיבה האמיתית שבגללה עצר דוד במשכן ה', ובשאלה איך דוד מרהיב עוז לברוח אל אויביו הגדולים ביותר, הפלישתים (תכנית שלא עלתה יפה כאשר דוד נחלץ בעור שיניו ממוות בגת פלישתים).
לאחר מכן עסקנו בתחנה הבאה של דוד בנדודיו – מערת עדולם שביהודה – המקום שבו גיבש את הגדוד הלוחם ואת הגיבורים שילוו אותו בכל אשר ילך. עסקנו גם בשאלה למה היה חשוב כל כך לדוד לחנות ביהודה למרות הסיכון משאול.
לאחר מכן חזר דוד לתוכניתו המקורית לברוח לחו"ל (עם משפחתו המורחבת) והפעם למואב. והנה, לאחר שהות במואב, דוד מצטווה ע"י גד הנביא לחזור אל ארץ יהודה. כדי להבין מדוע עליו לחזור, העמקנו לעסוק בסיפורים לא מוכרים המשלימים את התמונה המוצגת בספר שמואל – על משלחת מיהודה ובנימין שבאה לבקר את דוד, על קרבות מרתקים ועלומים מול הפלישתים ועל הפקרה של שאול את תחומי נחלת יהודה.
הפרק מסתיים בסיפור הנורא של הריגת כהני נוב, ובכמעט עימות ישיר בין שאול לדוד ומלחמת אחים כוללת, שנמנעו ברגע האחרון.
פרק רחב יריעה המחבר מספר סיפורים ומקורות לסיפור אחד גדול ומרתק שבו דוד עושה את כל מה שצריך ושאול את כל מה שלא.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מצרים, האימפריה שמדרום לארץ ישראל, צרובה בזיכרון הלאומי-דתי של עם ישראל כבית העבדים שממנו נגאלנו. בפרק זה יצאנו לבחון את היחסים בין ממלכת ישראל ויהודה וממלכת מצרים.
תחילה סקרנו במהירות את המניעים האסטרטגיים של הממלכה המצרית להסתגר בארצה או להרחיב את תחום השפעתה צפונה, ואת המגמות האלו לאורך כל ההיסטוריה של ישיבת עם ישראל בארצו.
לאחר מכן עסקנו באינטראקציה עם מצרים בתקופת דוד, שלמה ורחבעם – יחסים שנעו בין ברית למלחמה, וניסינו להסביר השינוי ביחסים.
בחלקו השני של הפרק, עסקנו בהרחבה ביחסים שבין ישראל למצריים בעידן האימפריות הצפוניות (אשור ובבל) במאה השנים האחרונות של ממלכת יהודה – התקופה שבין חזקיהו לצדקיהו. עסקנו רבות בבחירות האסטרטגיות שעמדו בפני המלכים השונים ביהודה, וביחס העקבי של שלל הנביאים למצרים – הקריאה לא להסתמך עליהם. ניסינו לנתח את העמדה העקבית של הנביאים, וראינו שהיא מורכבת משילוב של הבנה גיאופוליטית מעמיקה, ומחשבה מוסרית-רעיונית של התמודדות עם סוגיית הצדק בעולם. כהשלמה לכך, עסקנו בריבוי הנבואות הארוכות על מצרים אצל הנביאים השונים.
אנו מזמינים אתכם לצאת אתנו למסע מעמיק בעקבות יחסי ישראל ומצרים בתנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד ויהונתן כרתו ברית נפש זה עם זה וכעת הקשר ביניהם עומד בפני אתגר גדול – אביו של יהונתן רודף אחרי בן בריתו, דוד. הבחירות של יהונתן ודוד אל מול המצב המורכב שבו הם נמצאים עומדות במרכזו של פרק זה.
ראשית מבשר דוד ליהונתן שאביו שאול רוצה להרוג אותו ואף נשבע על כך מאחר שיהונתן מופתע מכך מאוד. לאחר מכן מתכנן דוד כיצד להוכיח ליהונתן את כוונותיו האמתיות של אביו. עסקנו בשאלה למה לכאורה נראה מהסיפור שדוד, אחרי שכבר נמלט על נפשו, היה אמור להשתתף בסעודה פומבית עם שאול, מה תכנן שאול להשיג מהמעמד הזה, כיצד תמרן אותו דוד, ומה הוא רצה להרוויח מכך.
לאחר מכן עסקנו בהכרזה המדהימה של יהונתן כי הוא מכיר בדוד כמלך הלגיטימי ובבקשה ממנו לא להכרית את זרעו לאחר שינצח בקרב כנגד שאול – נסינו לענות כיצד בכלל ידע יהונתן שדוד מתכוון למלוך, מה הוא חשב שתהיה תגובתו של דוד למעשי אביו שאול, ומה הייתה בפועל הבחירה השונה והלא טריוויאלית של דוד.
בסופו של דבר נסינו להבין מדוע דוד הסתכן כל כך ובזבז זמן בריחה יקר מפז כדי להיפגש עם יהונתן שוב ושוב, וכיצד המפגש הזה המשיך להדהד לאורך התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפער בין דוד המצביא המוצלח והאהוב בעיני כל העם, לדוד הדמות המאיימת ומעוררת הקנאה בעיני שאול – הולך ותופס תאוצה. ככל שדוד מצליח ואהוב יותר כך שונא אותו שאול יותר. ברקע פער זה ישנה גם הבטחה פומבית – לתת לאיש שלחם כנגד גוליית לשאת את ביתו של שאול המלך לאישה.
בפרק זה עסקנו בשיח המעניין בין שאול לדוד באשר לקיום ההבטחה זו, וניסנו לתהות מדוע סירב דוד שוב ושוב לקחת את ידה של בת המלך, ומדוע התרצה לבסוף. למדנו גם את נקודת השבר בה החליט שאול לפרסם את מחשבות המוות שלו כנגד דוד, ואת מלאכת הפיוס של יונתן בין שאול לדוד. ניסנו גם לענות על השאלה האם כאשר נשבע שאול לדוד שלא יהרוג אותו הוא התכוון לכך או נשבע לשקר, ומה גרם לו בסופו של דבר להפר את השבועה.
עסקנו גם בבריחתו של דוד בסיועה של מיכל אישתו, ובמעמד העימות התנכי קוסמי הגדול בין שאול המלך לשמואל הנביא – עימות שכל מי שנקלע לסביבתו הפך לנביא ובו פשט שאול את מלכותו מעליו באופן סופי.
מוזמנים לפרק שיוציא את העימות בן שאול לדוד מהצללים אל האור.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

משה רבנו הוא הדמות הגדולה של התורה בלי כל ספק. הוא הוציא את בני ישראל ממצריים, חצה להם את הים, הוביל אותם במדבר והוריד להם את התורה. אך את כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים הוא עשה אחרי גיל שמונים. ומה באשר לשמונים השנים הראשונות של חייו?
בפרק זה נצא למסע חקר אל החלק הראשון של חייו בטרם הפך למושיע הגדול והמוכר לנו. ננסה גם לענות על השאלה, מה קרה בתקופת החושך של כמה עשרות שנים בין ילדותו ונערותו (עליהם סיפרה התורה) ליציאתו לשליחות הגאולה. אנו נגלה שהתשובה לדבר עוברת דרך הבנה של הקרע העמוק בזהות של משה – ההתמודדות בין המצריות לעבריות.
ננסה להבין באיזה גיל יצא משה אל אחיו לראות בסבלותם, מה היה הלך רוחו בשנות הגלות הארוכות במדיין, למה סירב שוב ושוב ושוב לדרישתו של הקב"ה לצאת לשליחות גאולת ישראל, ולמה ה' רצה להמית אותו באמצע המסע חזרה למצרים.
מוזמנים לנסות להכיר את האיש משה בשנותיו הראשונות – לפני שהפך למשה רבינו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שני סיפורים תנכיים מכוננים שזורים זה בזה – משיחתו של הנער דוד למלך, והקרב ההרואי שלו מול הענק הפלישתי גוליית. ההצגה של הסיפורים המרתקים הללו בתנ"ך זה לצד זה, מעוררת גם את אחד הקשיים הפרשניים הגדולים של ספר שמואל – מתי וכיצד התוודע שאול לנער דוד (ישנם שני סיפורים שונים המתארים את הפגישה הזו, ודווקא בסיפור השני, באופן תמוהה שאול לא מכיר את דוד ופוגש אותו בפעם הראשונה).
כדי להסביר את הקשיים הללו כמו גם לנסות להבין את הסיפורים לעומקם, נסינו להציג בפרק זה סיפור אחר המשנה מעט את סדר הסיפורים ומסביר כיצד הם משתלבים זה בזה בצורה הרמונית.
ראשית עסקנו בסיפור המלחמה של דוד כנגד גוליית. הכרנו את האישיות המיוחדת של הנער דוד, את מקומו במשפחתו, את הטקטיקות שנקט כדי להפתיע את גוליית ואת יחסי הכוחות האמתיים בין גוליית הלוחם הענק והמשוריין לדוד הקלע קל הרגליים.
לאחר מכן עסקנו בסיפור המשיחה של דוד למלך, תוך ניסיון להסביר מדוע אביו ישי מנסה להחביא אותו משמואל הנביא. בסופו של דבר למדנו גם מדוע התערערו היחסים בין דוד לשאול, וכיצד החליפו השנאה ומחשבות המוות, את החיבה הגדולה שרכש שאול לדוד בתחילה.
פרק מלא וגדוש המהווה נקודת מפנה משמעותית בספר שמואל.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חייו של יוסף סובבים סביב חלומות ופתרונם, כשהכל מתחיל בשני חלומות משמעותיים שחלם בנעוריו וסיפר לאחיו הזועמים. בפרק זה התעמקנו בחלומות מפתח אלו, ובהשפעתם העמוקה על חייו של יוסף וחיי משפחת יעקב כולה.
ראשית נסינו להבין מה משמעות החלומות הראשונים של יוסף. בהסבר להם העמדנו שני הסברים מנוגדים העולים מהם על עתידה של המשפחה, כפי שמשתקף מתיאורי יוסף בחלומו.
לאחר מכן למדנו על החלומות הנוספים שלוו את יוסף – חלומות שר המשקים והאופים וחלומות פרעה – ראינו כיצד למד מהם יוסף כיצד פותרים חלום בצורה נכונה וכיצד מתייחסים לממד הזמן שבו.
בסופו של דבר חזרנו לחלומות הראשנים, וניסינו לראות האם הפתרון שאותו ראו לנגד עיניהם אחיו של יוסף ואביו, אכן התממש. גם כאן הצגנו שתי אפשרויות שונות – האפשרות האחת שיוסף לא הבין לגמרי את חלומו ורק בדיעבד התבררו לו הדברים, והאפשרות שמנגד – יוסף ויתר על מימוש החלום שלו בצורתו המלאה והתפשר על מימוש שונה לגמרי שלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע פתרון חלומותיו הגדולים של יוסף.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול המלך מקבל הזדמנות נוספת משמואל ומה' להוכיח את עצמו, והוא מפספס את ההזדמנות באופן כה מוחלט, עד ששמואל נאלץ להודיע לו שנגמרה הלגיטימציה שלו למלוך ויש להחליף אותו באדם מתאים ממנו לתפקיד.
המשימה שעמדה בפני שאול היא לצאת למלחמה טוטלית כנגד העמלקים. בפרק זה נעסוק בשאלה מדוע דווקא משימה זו הייתה מבחן עמוק להתאמתו של שאול לתפקיד, כיצד היא התאימה לחוזקות שלו אך גם הייתה מבחן לחולשות שלו. נלמד גם כיצד היה שאול אמור להילחם בעמלק (מלחמה ארוכה וסיזיפית), כיצד בחר להילחם (מלחמת בזק קצרה), ומדוע פעל כפי שפעל.
נעסוק רבות בעובדה ששאול הרבה לעסוק בפרופגנדה ובחיצוניות במקום במהות, ועד כמה הדבר קשור לנקודה העמוקה בנפשו של שאול – תחושת הקטנות. נלמד גם על ההבדלים בין שאול לדוד – במלחמה בעמלק, וביכולת להכיר בחטאים ובטעויות.
בסיומו של הפרק נעסוק בסופו הנורא של בית שאול, ובקשר הישיר בין סוף עצוב זה לעיסוק של שאול בחיצוניות.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הדבר יכול להראות מעט מנותק בימינו, אך התנ"ך משופע במלאכים שנשלחים על ידי אלוהים. אז מה תפקידם של המלאכים בתנ"ך? כדי לענות על שאלה זו יצאנו למסע בעקבות המלאכים בתנ"ך.
המקום שבו התחלנו את המסע הוא ספר בראשית – הספר שבו יש את הכמות הגדולה ביותר של מלאכים מבין ספרי התנ"ך. ראשית בחנו את המקרים השונים, וגילינו שפעמים רבות המילה מלאך לא מורה בוודאות על יצור שמימי, אלא על שליח האל שיכול להיות גם נביא. כמו כן סיווגנו את המלאכים לפי תפקידים שונים כגון: מלאכי בשורה, מלאכי סיוע, מלאכי נבואה ועוד.
בפרק עסקנו גם בשאלה כיצד היו נראים אותם מלאכים בעיני מי שהתגלו אליו, האם ניתן ללמוד מתדירות ואופי הופעת המלאכים לאורך התנ"ך על ירידת הדורות או על התבגרות העולם, האם למלאכים יש שמות והאם העובדה שכבר שנים רבות לא נגלים מלאכים לבני האדם היא המשך של מגמה תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האדם הוא נזר הבריאה. הוא המטרה שלשמה נברא העולם. כידוע, בפרק א של ספר בראשית יש תיאור של בריאת האדם ששונה מאד מהתיאור בפרק ב. רבות נכתב על הפער הזה. בפרק זה אנחנו מבקשים לתפוס את השור בקרניו, ומתוך הנחה שמי שכתב זאת כתב גם את זאת, לנסות לדלות את המסרים העולים משני התיאורים, מתוך הבנה שמורכבות האדם משוקפת במורכבות תיאור בריאתו.
בשלב השני והמרכזי יותר, ניגש לחקור לעומק את תיאור בריאת האדם שבפרק ב שנותן יותר ביטוי למורכבות האדם ול"שינויים" וההתפתחויות שנעשו בבריאתו. מתוך העיון בדברים נחשוף כיצד הוויית האדם היא מעין ניסוי וטעייה ותיקון, כאשר בכל שלב נחשף חוסר בהווייתו של האדם וה' ממלא אותו.
בשלב השלישי של הפרק נדבר על "האינטראקציה" – היחסים בין הנבראים. היחסים מעלים מעל פני השטח את מורכבותם והשלכותיהם במיוחד כאשר מדובר ביחסים בין שווים – בין יצורים תבוניים – האדם, האישה, הנחש וכמובן הבורא.
אנחנו מזמינים אתכם לצעוד איתנו בלימוד הסיפור המכונן ביותר של האדם באשר הוא המדגיש את ייעודו ואת מורכבותו.