Podcast, שופטים

פרק 98 – ספר שופטים – "שמשון חלק א' – הסוד"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

סיפורי שמשון הם המוזרים והארוכים בספר שופטים. מדובר בדמות שהיא ספק שופט, ספק הולל וסורר, ספק נזיר אלוהים. כדי להתחיל להבין את דמותו המורכבת צריך לעיין בבשורת לידתו המסופרת לנו באריכות לא אופיינית לתנ"ך, ומסבירה לא מעט מדוע קיבלנו את הדמות השונה כל כך בנוף השופטים.
סיפור לידתו של שמשון מחדד לנו את הפערים הגדולים בין אימו לאביו. המקרא מצייר לנו תמונה של 2 דמויות שונות כל כך. מצד אחד אישה פיקחית ונמרצת שזוכה לגילוי מלאכים, ומצד שני בעל עיקש וקשה הבנה (שהולך אחרי אישתו..), המסרב להאמין בגילוי מלאכים גם אם אחד כזה עומד לפניו ורומז לו על כך בכל צורה אפשרית.
בפרק זה נגלה שהפער הזה השפיע רבות על צורת התנהלותו של שמשון. הבחירה של אימו לשמור את ייעודו כמושיען של ישראל בסוד מפני אביו ושאר סביבתה, הפכה אותו לאותו אדם שומר סוד הפועל תחת מסווה במפגש שלו עם הפלישתים.
דמותו המרשימה של אימו גם מסבירה מדוע היה שמשון כרוך בכל מאורעותיו אחרי נשים.
זהו החלק הראשון בסיפוריו של השופט המוזר והמרתק מכולם – שמשון.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, כתובים

פרק 97 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מגילת איכה – הנוסחה להתמודדות עם חורבן"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול.
המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל.
כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'.
במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון.
מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 96 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אוהל שיכן באדם – על שילה לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר שילה והמשכן שהוקם בה הם המרכז הרוחני ומקום ההתכנסות המרכזי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. זהו במובן מסוים 'המקום אשר יבחר ה' של ספר דברים, לפחות במאות השנים הראשונות של כניסתם של בני ישראל אל הארץ. בפרק זה סקרנו את השפעתה של שילה על בני ישראל, וגילינו שלשילה ישנן 3 תקופות מובדלות לאורך התנ"ך – תקופת ההתנחלות בה היא אכן שמשה כעיר מרכזית ומשמעותית, תקופת ביניים והתנוונות לאורך כל תקופת השופטים, בה היא מאבדת מיוקרתה עד לחורבנה בסוף התקופה, ותקופה בה היא הופכת לזיכרון היסטורי חי ובועט שמהדהד דורות רבים אל תוך העתיד.
התקופה האחרונה היא אולי המעניינת מכל. גילנו ששילה משמשת כמעין חרב מתהפכת על הבחירה בירושלים כמקום אשר יבחר ה' – הן כהזהרה בתחילת התקופה במזמורי אסף בתהילים, והן כהתרעה סופית לפני החורבן בדברי ירמיהו הנביא. גילנו שזו לא הזהרה ריקה כלל וכלל. ירמיהו היה מצאצאי כהני שילה, ובשורת פיצול ממלכת יהודה ואובדן רוב הממלכה יצאה גם היא משילה – מפי הנביא אחיה השילוני, ולא בכדי.
פרק מקיף על מקום שהוא גם רעיון ומוסר השכל ואבן בוחן.

Podcast, שופטים

פרק 95 – ספר שופטים – "הכרע הכרעתני – על יפתח הגלעדי"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

סיפורו של יפתח מהווה את נקודת השפל הרעיונית ברצף סיפורי השופטים שבספר. זהו סיפור הנפתח בהקדמה כללית הממחישה את מצבו המורכב של עם ישראל, ואת הפירוד הגדול בו הוא שרוי. גם הסיפור עצמו ממחיש בצורה עמוקה את הפירוד הזה – בין אח לאחיו, בין שבט לשבט ובין שני עברי הירדן, סיפור שמתחיל במלחמת אחים קטנה בבית גלעד, ומסתיים במלחמת אחים גדולה בין יושבי הגלעד לשבט אפרים.
והנה מתברר שדווקא בנקודת השפל הזו, מתחיל תהליך עומק שילך ויתעצם עד ימיו של שמואל, ויביא לאיחוד גדול של כלל העם – איחוד שמתחיל בגיבוש דתי אבל משפיע גם על המצב הלאומי. נכיר את מחולל התהליך – ככל הנראה מדובר בנביא מסתורי ששמו לא הוזכר בספר אך טביעות אצבעותיו ניכרות בו.
נתייחס גם לסיפור הנדר הגורלי שנדר יפתח ולדו שיח הדיפלומטי המרתק שבין שליחי יפתח לשליחי מלך בני עמון – דו שיח שמשלמד אותנו רבות על תפיסת עצמתו של אלוהי ישראל כפי שהיא ניכרת מדברי יפתח.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 94 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל – על האסטרטגיה והגיאופוליטקה של מלחמות דוד"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס וניצן דוד פוקס

קרבות רבים עבר דוד בחייו, מנערותו ועד לביסוס ממלכתו, אך האם הייתה אסטרטגיה מסודרת שהנחתה אותו? כדי לנתח את המחשבה האסטרטגית של דוד הזמנו לאולפן את אחד מהקולות המעמיקים בתחום הגאופוליטיקה בישראל כיום – ניצן דוד פוקס מהפודקאסט המצוין 'המשחק הגדול' העוסק בניתוחים גיאופוליטיים ארוכי טווח. יחד יצאנו למשימה יומרנית – ניתוח השוואתי של מדיניות המלחמות של מנהיגי הממלכה הישראלית משמואל, עבור בשאול ודוד וכלה לשלומה ורחבעם.
על רקע המנהיגים שקדמו לו, ניתחנו את הפרק הראשון במלחמות דוד לאחר המלכתו, וראינו שמדובר בהמשך ישיר למדיניותו של המלך שאול – מלחמת השחרור של ישראל בארצו. לאחר מכן עברנו לדון בפרק הבא במלחמות דוד – המלחמות האזוריות הנרחבות. דנו בשאלה מה גרם לו לצאת אליהן למרות שלתחושתו "ה' הניח לו מכל אויביו מסביב", ניתחנו את הכוחות העיקריים מולם הוא התמודד, וניסינו גם לענות על השאלה מה הוא רצה להשיג בסופו של דבר.
לסיום עסקנו גם במדיניות המלך שלמה, שלקחה את האסטרטגיה של דוד והעצימה אותה עד לקצה הסקאלה, דבר שגרם לממלכה להתפרק תוך דור אחד בלבד.
זהו אחד הפרקים המקיפים שיצא לנו לעשות בזמן האחרון, והאזנה אליו יכולה לסייע לנו להבין הרבה מההתרחשויות שבספר שמואל ובתחילת ספר מלכים.

Podcast

עקב המצב לא יעלה השבוע פרק חדש להסכת.
מצפים לישועות ומקווים שנזכה להעלות פרק בשבוע הבא ביום שלישי (וזה הולך להיות פרק ממש מצוין, אז שווה לחכות).

שנזכה שתשקוט הארץ 40 שנה (לפחות)

עקיבא ונתן – 'מה שלא סיפרה לי הגננת'

Podcast, שופטים

פרק 93 – ספר שופטים – "האטד – אבימלך וסופו של בית גדעון"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מהפסגות של גדעון עובר התנ"ך ברגע אחד לתהומות של אבימלך. ואין נורא מהרגע הזה – שחיטה של כל אחיו על אבן אחת בניסיון לתפוס את התואר החמקמק, 'מלך'. אז מה היו המניעים של גדעון ושל אנשי שכם שחזקו את ידיו ותמכו בו כספית, ולמה הבגידה ההדדית שלהם אחד בשני חיכתה מעבר לפינה.
נעסוק כמובן גם במשל שהוא לב ליבו של הסיפור – משל יותם. זהו משל מפורט ונרחב עם נמשל ומסקנות, שפותח לנו צוהר משמעותי להלכי הרוח של תקופת השופטים, ודן עמוקות ברעיון המלוכה מזווית הפוכה לגמרי מהזווית שהציג אבימלך. עסקנו גם בשאלה כיצד גדלו בביתו של גדעון שני אחים עם השקפות שונות כל כך על רעיון המלוכה, וראינו שגם הפיצול הרעיוני הזה נעוץ בגדעון ובתפיסות עולמו הסותרות.
לסיום ניתחנו את המלחמות של אבימלך ואנשי שכם ואת סופו של אבימלך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 92 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אחלקה שכם – על העיר שכם לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

שכם היא העיר החשובה בשומרון ולא בכדי, היא שוכנת באחד העמקים הגדולים באזור ההררי הזה. שכם התנכית היא גם עיר עם פיצול אישיות חמור. מצד אחד בתקופת ההתנחלות זו העיר הדתית ביותר שקיימת בארץ. התקיימו בה מעמדים דתיים מכוננים מימי אברהם ועד סוף ימי יהושוע, ובזמן מסוים היא בהחלט הייתה מועמדת בכירה לשמש כמקום אשר יבחר ה'. היא גם שמרה כנראה על רצף התיישבותי ישראלי נדיר אפילו בימי שיעבוד מצרים!
מצד שני זוהי עיר של רצח ועוולת רבות שליוו אותה לאורך כל התנ"ך, זו גם העיר בה התפלגה הממלכה.
כפי שהגדרנו זאת בפרק, יש לה פוטנציאל… והשאלה רק מה תעשה איתו. מוזמנים לצאת איתנו למסע לאורך התנ"ך בעקבות אחת הערים המרתקות והמשמעותיות בתולדות ימי ישראל – שכם, העיר והפוטנציאל.

Podcast, שופטים

פרק 91 – ספר שופטים – "משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך – גדעון (כמעט) מלך ישראל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ליבו של ספר שופטים הם סיפוריו של גדעון בן יואש – ירובעל. זוהי סידרת סיפורים גדולה ומלאה בפרטים מופתים, חלומות, מלחמות, ניצחונות וכישלונות, ובלב הסיפורים הללו הרעיון שילווה את התנ"ך מכאן ולהבא – המלוכה.
הפרק השני בסיפורי גדעון מקיף את חייו גבורתו חולשתיו וניצחונו של גדעון, וגם מנסה לענות על השאלה הגדולה של חייו, למה מצד אחד הוא מסרב להצעה להתמנות למלך ישראל, אך מצד שני בוחר לנהוג מנהגי מלכות מובהקים בביתו.
עסקנו גם בשאלה האם ההחלטה להשאיר אותו אם 300 לוחמים מול הצבא המדייני נכפתה עליו או שגם הוא היה מעוניין בכך, ניתחנו את תכנית הקרב של גדעון וכיצד הוא יצר מסדרון השמדה לצבא המדיני, הסברנו למה היה חשוב לו כל כך לרדוף אחרי מלכי מדיין לעומק המדבר, ועמדנו על ההבדל בתגובות שלו לאנשי סוכות ופנואל מחד ולבני שבט אפרים מאידך ועל משמעות ההבדל הזה.
לבסוף, עסקנו בצורה רחבה ברצון של גדעון להיות מלך, בהימנעות שלו מלקחת על עצמו את התפקיד, ובהשפעה של גדעון על השופטים שבאו אחריו ועל התנ"ך כולו.
פרק מקיף ומרתק על אחת הדמויות הגדולות של התנ"ך – גדעון בן יואש!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 90 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ההגדה של ספר שמות – על התפתחות חג הפסח וחג המצות"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג היציאה של בני ישראל מעבדות מצריים לחירות מורכב משני חגים שונים – חג הפסח וחג המצות. בפרק זה נעיין בסדרת הציוויים על חגים אלו בחומש שמות ונגלה דבר מעניין, במקור, בצווי הראשוני של התורה התבשר משה רק על חג אחד בן יום אחד – חג הפסח. אז מדוע לאחר מכן נוספו עוד 6 ימים של חג אחר ושונה – חג המצות? מה ההבדל בין המצה של היום הראשון הכרוכה באכילת קורבן הפסח (על מצות ומרורים יאכלוהו) לבין המצות של ששת הימים הבאים (תשביתו שאור מבתיכם), ולמה הכל קשור גם לליקוי באמונה של בני ישראל בכך שייגאלו באמת וביציאה החורקת מעט ממצריים.
בפרק זה נכיר הגדה נוספת שאיננה נקראת בליל הסדר, אך סודרה ונערכה מכמה וכמה ציוויים שונים שנאמרו בזמנים שונים. הגדה המיועדת לאב הרוצה ללמד את בנו על חג החירות – הגדת חג הפסח וחג המצות של חומש שמות.

Podcast, שופטים

פרק 89 – ספר שופטים – "לך בכוחך זה והושעת את ישראל – על בחירתו של גדעון למושיע ונביא"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ליבו של ספר שופטים הם סיפוריו של גדעון בן יואש – ירובעל. זוהי סידרת סיפורים גדולה ומלאה בפרטים מופתים, חלומות, מלחמות, ניצחונות וכישלונות, ובלב הסיפורים הללו הרעיון שילווה את התנ"ך מכאן ולהבא – המלוכה.
בפרק זה עסקנו בפתיחה לסיפורים – הבחירה של גדעון לנביא ומושיע. הסברנו את התהליך שהוביל לפלישת הנוודים מהמדבר אל הארץ הנושבת ולמה השעבוד שלהם הוא הקשה מכל, נסינו להבין למה דווקא גדעון נבחר ולמה בוחר התנ"ך לצייר את דמותו כדמות דומה מאוד למשה רבינו, התעמקנו בתיאור ההתגלות והמינוי שלו למושיע והתחלנו לראות את ניצני ההתאמה שלו למלוכה, וניסינו להבין את הרקע של משפחתו ואת היחס המורכב שלה לעבודת ה' אלוהי ישראל ולפולחן הבעל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 88 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אל תראה יין כי יתאדם – על שתיית יין בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היין האדום והמשכר נוכח בתנ"ך לכל אורכו, בין עם כמשקה יומיומי ובין עם כמשקה הנשתה לשוכרה. בפרק זה ננסה לתהות מה גישת התנ"ך לשתיית יין מרובה. התשובות שנגלה מעניינות ומורכבות.
נגלה שיש את היין של השבורים מרי הנפש השותים לנוכח החורבן, ויש את היין שנאסר מכל וכל על הכהנים, השופטים, הנביאים והנזירים, יש את המלכים שהומלץ להם להימנע משתיית יין, ויש את האדם הפשוט המשוך אחרי היין. לכל אחד ישנם המלצות מעט שונות מסבות שנות. הכהנים למשל הם הדוגמה המורכבת מכולם – אנו נגלה שהייתה עבודת אלוהים קדמונית שלוותה כנראה בשתיית יין אך בשינוי הנסיבות נאסר היין על הכהנים. גם למלכים נאמר 'אל למלכים שתות יין' אך מלכים רבים שתו גם שתו ואף קיבלו החלטות בעיתיות מתוך שכרות.
יש גם נסיבות בהן היין קיבל משמעות חיובית – היין הרומנטי של החיזור והאהבה (במיוחד בשיר השירים). אז מוזמנים להשיק כוסית ולצאת אתנו למסע לאורך התנ"ך אל היין והברכה והקללה שבו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 87 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 'על המשמעות – פודקסט פילוסופי פוליטי' – "המוסר של רועי הצאן בתנ"ך – קריאה במאמרו של יורם חזוני"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס ותמיר דורטל

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.
בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.
פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 86 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "למטר השמים תשתה מים – על גשמים ונהרות במחשבת התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בגן עדן, מתברר, לא יורד גשם, הוא מושקה ע"י נהרות קבועים ויציבים והחיים בו פשוטים הרבה יותר. אז מדוע בוחר אלוהים לקחת את אברהם מגן עדן מולדתו אל ארץ של גשמים ובצורות? מה היתרונות הגדולים של החיים בצל הגשם או הנהרות, ומה החסרונות הגדולים לא פחות? מדוע 'הסמל המסחרי' של אלוהי העברים הוא משיב הרוח ומוריד הגשם, והאם מעמד מתן תורה היה גשום וסוער?
פרק של מסע בתנ"ך בעקבות הגשם והנהרות, האימפריות וארץ ישראל, גן העדן ועולמות הגשמים ואלוהי ישראל מול הבעל אל הסערה.
כבדרך אגב עסקנו בשאלה האם בתנ"ך קיים מחזור המים המוכר לנו, וסיימנו בטיפול המיוחד של ה' באימפריות שבגדות הנהרות, ובחיבור האידאלי העתידי בין עולם הגשם לעולם הנהר.