Podcast, שופטים

פרק 91 – ספר שופטים – "משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך – גדעון (כמעט) מלך ישראל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ליבו של ספר שופטים הם סיפוריו של גדעון בן יואש – ירובעל. זוהי סידרת סיפורים גדולה ומלאה בפרטים מופתים, חלומות, מלחמות, ניצחונות וכישלונות, ובלב הסיפורים הללו הרעיון שילווה את התנ"ך מכאן ולהבא – המלוכה.
הפרק השני בסיפורי גדעון מקיף את חייו גבורתו חולשתיו וניצחונו של גדעון, וגם מנסה לענות על השאלה הגדולה של חייו, למה מצד אחד הוא מסרב להצעה להתמנות למלך ישראל, אך מצד שני בוחר לנהוג מנהגי מלכות מובהקים בביתו.
עסקנו גם בשאלה האם ההחלטה להשאיר אותו אם 300 לוחמים מול הצבא המדייני נכפתה עליו או שגם הוא היה מעוניין בכך, ניתחנו את תכנית הקרב של גדעון וכיצד הוא יצר מסדרון השמדה לצבא המדיני, הסברנו למה היה חשוב לו כל כך לרדוף אחרי מלכי מדיין לעומק המדבר, ועמדנו על ההבדל בתגובות שלו לאנשי סוכות ופנואל מחד ולבני שבט אפרים מאידך ועל משמעות ההבדל הזה.
לבסוף, עסקנו בצורה רחבה ברצון של גדעון להיות מלך, בהימנעות שלו מלקחת על עצמו את התפקיד, ובהשפעה של גדעון על השופטים שבאו אחריו ועל התנ"ך כולו.
פרק מקיף ומרתק על אחת הדמויות הגדולות של התנ"ך – גדעון בן יואש!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 90 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ההגדה של ספר שמות – על התפתחות חג הפסח וחג המצות"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג היציאה של בני ישראל מעבדות מצריים לחירות מורכב משני חגים שונים – חג הפסח וחג המצות. בפרק זה נעיין בסדרת הציוויים על חגים אלו בחומש שמות ונגלה דבר מעניין, במקור, בצווי הראשוני של התורה התבשר משה רק על חג אחד בן יום אחד – חג הפסח. אז מדוע לאחר מכן נוספו עוד 6 ימים של חג אחר ושונה – חג המצות? מה ההבדל בין המצה של היום הראשון הכרוכה באכילת קורבן הפסח (על מצות ומרורים יאכלוהו) לבין המצות של ששת הימים הבאים (תשביתו שאור מבתיכם), ולמה הכל קשור גם לליקוי באמונה של בני ישראל בכך שייגאלו באמת וביציאה החורקת מעט ממצריים.
בפרק זה נכיר הגדה נוספת שאיננה נקראת בליל הסדר, אך סודרה ונערכה מכמה וכמה ציוויים שונים שנאמרו בזמנים שונים. הגדה המיועדת לאב הרוצה ללמד את בנו על חג החירות – הגדת חג הפסח וחג המצות של חומש שמות.

Podcast, שופטים

פרק 89 – ספר שופטים – "לך בכוחך זה והושעת את ישראל – על בחירתו של גדעון למושיע ונביא"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ליבו של ספר שופטים הם סיפוריו של גדעון בן יואש – ירובעל. זוהי סידרת סיפורים גדולה ומלאה בפרטים מופתים, חלומות, מלחמות, ניצחונות וכישלונות, ובלב הסיפורים הללו הרעיון שילווה את התנ"ך מכאן ולהבא – המלוכה.
בפרק זה עסקנו בפתיחה לסיפורים – הבחירה של גדעון לנביא ומושיע. הסברנו את התהליך שהוביל לפלישת הנוודים מהמדבר אל הארץ הנושבת ולמה השעבוד שלהם הוא הקשה מכל, נסינו להבין למה דווקא גדעון נבחר ולמה בוחר התנ"ך לצייר את דמותו כדמות דומה מאוד למשה רבינו, התעמקנו בתיאור ההתגלות והמינוי שלו למושיע והתחלנו לראות את ניצני ההתאמה שלו למלוכה, וניסינו להבין את הרקע של משפחתו ואת היחס המורכב שלה לעבודת ה' אלוהי ישראל ולפולחן הבעל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 88 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אל תראה יין כי יתאדם – על שתיית יין בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היין האדום והמשכר נוכח בתנ"ך לכל אורכו, בין עם כמשקה יומיומי ובין עם כמשקה הנשתה לשוכרה. בפרק זה ננסה לתהות מה גישת התנ"ך לשתיית יין מרובה. התשובות שנגלה מעניינות ומורכבות.
נגלה שיש את היין של השבורים מרי הנפש השותים לנוכח החורבן, ויש את היין שנאסר מכל וכל על הכהנים, השופטים, הנביאים והנזירים, יש את המלכים שהומלץ להם להימנע משתיית יין, ויש את האדם הפשוט המשוך אחרי היין. לכל אחד ישנם המלצות מעט שונות מסבות שנות. הכהנים למשל הם הדוגמה המורכבת מכולם – אנו נגלה שהייתה עבודת אלוהים קדמונית שלוותה כנראה בשתיית יין אך בשינוי הנסיבות נאסר היין על הכהנים. גם למלכים נאמר 'אל למלכים שתות יין' אך מלכים רבים שתו גם שתו ואף קיבלו החלטות בעיתיות מתוך שכרות.
יש גם נסיבות בהן היין קיבל משמעות חיובית – היין הרומנטי של החיזור והאהבה (במיוחד בשיר השירים). אז מוזמנים להשיק כוסית ולצאת אתנו למסע לאורך התנ"ך אל היין והברכה והקללה שבו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 87 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 'על המשמעות – פודקסט פילוסופי פוליטי' – "המוסר של רועי הצאן בתנ"ך – קריאה במאמרו של יורם חזוני"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס ותמיר דורטל

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.
בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.
פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 86 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "למטר השמים תשתה מים – על גשמים ונהרות במחשבת התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בגן עדן, מתברר, לא יורד גשם, הוא מושקה ע"י נהרות קבועים ויציבים והחיים בו פשוטים הרבה יותר. אז מדוע בוחר אלוהים לקחת את אברהם מגן עדן מולדתו אל ארץ של גשמים ובצורות? מה היתרונות הגדולים של החיים בצל הגשם או הנהרות, ומה החסרונות הגדולים לא פחות? מדוע 'הסמל המסחרי' של אלוהי העברים הוא משיב הרוח ומוריד הגשם, והאם מעמד מתן תורה היה גשום וסוער?
פרק של מסע בתנ"ך בעקבות הגשם והנהרות, האימפריות וארץ ישראל, גן העדן ועולמות הגשמים ואלוהי ישראל מול הבעל אל הסערה.
כבדרך אגב עסקנו בשאלה האם בתנ"ך קיים מחזור המים המוכר לנו, וסיימנו בטיפול המיוחד של ה' באימפריות שבגדות הנהרות, ובחיבור האידאלי העתידי בין עולם הגשם לעולם הנהר.

Podcast, שופטים

פרק 85 – ספר שופטים – "עם חרף נפשו למות – על מלחמות דבורה וברק בכנענים"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס וד"ר אילן אבקסיס

אחד הסיפורים המיוחדים בספר שופטים, הוא סיפור דבורה וברק בן אבינועם ומלחמתם ביבין מלך כנען ובצבאו. לצורך הבנת הסיפור זימנו לאולפן גם אורח מיוחד – ד"ר אילן אבקסיס מההסכת הנפלא 'דברי הימים – על המקרא והמזרח הקדום'.
יחד למדנו את סיפור הקרב, תוך התמקדות דווקא בשירת דבורה, הרומזת לנו על פרטים רבים ונעלמים.
ניסינו לענות על השאלה כיצד צץ שוב פעם יבין מלך כנען שכבר הושמד ע"י יהושע ולאן נעלמו הכנענים מכאן ולהבא, גילנו רמז לקרב מוקדם ולא מוכר בתקופת 'הפרעות בישראל', למדנו שהמרד המתואר היה ככל הנראה מרד מתוכנן עם חלוקה לגזרות שונות שהחל בכינוס מנהיגים מסודר, ניתחנו את מהלך הקרב, ועמדנו על הרקע של יעל ובית חבר הקיני.
ד"ר אילן העשיר אותנו בפרטים רבים על התקופה והרקע ההיסטורי, חיבר אותנו לממצאיו של פרופ' אדם זרטל ז"ל על הקשר בין סיסרא וצבאו לגויי הים מסרדינה, והרחיב איתנו את הדיבור על האווירה הנשית האופפת את הסיפור הזה בפרט ואת ספר שופטים בכלל.
פרק מחכים ומעשיר אפילו יותר מכרגיל..

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 84 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מתהלך בקרב מחנך – על מסעות ארונות הברית בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארון הברית הוא אחד החפצים המקודשים ביותר שקיימים בעולם היהדות התנכ"י. לכאורה הוא אמור להישאר גנוז ונעלם בקודש הקודשים שבמקדש, ורק פעם בשנה, ביום הכיפורים, הוא זוכה לביקור מהכהן הגדול.
בפועל, נגלה בפרק זה, ארון הברית טייל וביקר במקומות רבים. נגלה כמה דברים מפתיעים אודותיו – ככל הנראה היו 2 ארונות שונים עם אופי ותפקידים שונים לגמרי – ארון הזהב וארון העץ, ומה שמעניין יותר הוא, שישנו מתאם חזק ומרתק בין הזמן שבו ארון הברית לא היה ספון במקדש/משכן לבין מצבם הרוחני של עם ישראל.
ננסה לענות על השאלה מדוע בכלל ישנו צווי לטמון את הארון בקודש הקודשים, למה נוצרו 2 ארונות והיכן חנה כל אחד מהם, מה הקשר בין הארון למלחמה, ומדע כאשר הארון היה נגיש יותר לעם הוא השפיע השפעה רוחנית כה משמעותית.
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות ארונות הברית!

Podcast, שופטים

פרק 83 – ספר שופטים – "רידפו אחרי – על הסיפור שמאחורי סיפורו של המתנקש המושלם אהוד בן גרא"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

סיפורו של אהוד בן גרא הוא סיפור מרתק לכל הדעות. סיפור מפורט על גיבור ואמיץ, שבפעולה הרואית בעורף האויב, חיסל בתחכום רב את עגלון מלך מואב, נימלט מבלי להתגלות, וסחף אחריו את העם למרד וניצחון. אך האמת היא שמדובר בסיפור גדול הרבה יותר.
בפרק זה נגלה, שמאחורי הסיפור, מסתתר סיפור לאומי ושבטי של כאב, בגידה ושיבה הביתה.
נתחיל מניתוח גיאוגרפי וכרונולוגי שיסביר מדוע נוצר הווקום לפלישה המואבית, נמשיך בהבנה המפתיעה שאהוד בן גרא היה ככל הנראה משורדי טבח 'פילגש בגבעה' בעבר, וגובה המיסים של המלך המואבי בהווה, ונגלה מדוע ההבנה הזו משנה את כל משמעות הסיפור מקצה לקצה. ננסה גם לבצע שיחזור פורנזי של אירוע ההתנקשות, כדי להבין כיצד הצליח אהוד לבצע את הפשע המושלם, ולמה הביצוע המדויק כל כך, הוביל לניצחון מוחץ במרד שלאחר מכן.
בסיום התייחסנו גם לשופט מסתורי, בן פסוק אחד, שמגר בן ענת, וניסינו לשער מי היה ולמה התנ"ך לא יכל להמשיך הלאה מבלי לאזכר את סיפור גבורתו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 82 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 929 – "ימי החנוכה – על חנוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חנוכה איננו חג תנכי, הוא שייך לתפר שבין סיום התנ"ך לתקופת חז"ל. אך התנ"ך עוסק מספר פעמים בחנוכת בית ה', וזה מסתבר, אף פעם לא עניין פשוט.
כך בחנוכת המשכן והמזבח לאחר יציאת מצריים, שלוותה במתח גדול בין משה לנשיאים. כך גם בניסיון המורכב לבנות בית מקדש ע"י דוד, ניסיון שלא צלח ושעליו נכתב מזמור התהילים המפתיע 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' – שעניינו בהצלה ממוות ומבור תחתיות (!). גם בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, שבמתכוון העניק את מלוא הקרדיט לדוד אביו, הוא בחר להציג את תפקיד הבית בתפילה ארוכה, כמקום אליו חוזרים אחרי מפלות מגפות ושבי.
אף חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל, נמשכה על פני מספר דורות ולוותה במשברים בלתי פוסקים. כי חנוכת בית מקדש היא דבר מורכב.
בסוף הפרק גילינו במפתיע כי התאריך כ"ה בכסליו – חג החנוכה המוכר לנו, הוא גם תאריך מפתח במהלך חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל.
אז מוזמנים לצאת אתנו לסיור ברחבי התנ"ך במסע לגילוי חגי החנוכה.

Podcast, שופטים

פרק 81 – ספר שופטים – "הדור שלא ידע את מלחמות כנען – פתיחת ספר שופטים ועתניאל בן קנז"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לפני סיפורי השופטים – ליבת הספר, ישנה הקדמה מעניינת. ולפניה, סיפור חידתי על מקום ושמו 'בוכים', ועל תוכחה נוקבת של נביא מסתורי על מצבו הקשה של העם. אז מיהו אותו נביא ומהו מעמד הבוכים? נגלה שייתכן ומדובר באירוע שכבר הכרנו מסוף ספר יהושוע, ומתואר מחדש והפעם מפרספקטיבה אחרת.
נלמד גם על ההקדמה לספר – יצור נדיר מאוד בספרי התנ"ך, ונראה שהקדמה זו, מתארת מהלך היסטורי של בלימת תנופת הכיבוש ואבדן האתוס של עם לוחם בארצו.
על רקע המהלך ההיסטורי הזה, נלמד את סיפורו של עותניאל בן קנז, השופט המקשר בין דור הכניסה לארץ לדור שכבר לא יודע את מלחמות כנען, וננסה להבין מדוע הרפיון בכיבוש הארץ, גרם לפלישתו של כושן רשעתיים מלך ארם נהריים לצפון הארץ.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 80 – אישים ופינות בתנ"ך – "כי תהיינה לאיש שתי נשים – על ריבוי נשים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר אלף שנים שבחלקים ניכרים מהיהדות אסור לשאת שתי נשים, ובמדינת ישראל זה גם לא חוקי. אבל פעם בתקופת התנ"ך זה היה די מקובל, הלא כן? אם כן, הדבר הרבה יותר מורכב.
הפרק יעסוק בתופעת ריבוי הנשים בתנ"ך – פוליגניה – מכמה זווית. ראשית, העניין התאולוגי, אם הדבר אסור או מותר, ואם מותר, האם רצוי. נסקור את ההתייחסות המוסרית לתופעה בתנ"ך, וננסה לענות על שאלה זו. לאחר מכן נבחן (כמעט) את כל הדוגמאות למקרים של ריבוי נשים בתנ"ך, נסווג אותם לקבוצות, ונגלה דבר מפתיע. כמעט כל הדוגמאות משתייכות לאחת משתיים – נשיאת אישה שנייה בצוק העיתים (עקרות מלחמה וכדומה), או בעקבות הניסיון לייסד שושלת. נדון גם במשמעות של נשים רבות למלך, והאם גם למלך שהרבה נשים מסיבות פוליטיות, הייתה אישה אחת יחידה ומיוחדת.
פרק קצבי ומקיף שמבקר גם בפינות הנידחות יותר בתנ"ך, כדי לבחון את התופעה המורכבת הזו.

Podcast, שופטים

פרק 79 – ספר שופטים – "נקודות מבט הפוכות – על פרק א' בספר שופטים"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפרק הפותח של ספר שופטים, הוא האפילוג שלפני ההקדמה לספר והוא קשה מאוד להבנה. בספר הכל כך מסודר הזה (עם הקדמה ומסקנות!) הוא מתבלט בחוסר הקוהרנטיות הקיצוני שלו. זהו פרק שסותר את עצמו, את חלק מהסיפורים אליהם הוא מתייחס (כפי שהופיעו במקומות אחרים בתנ"ך) ואת מגמת הספר.
על מנת להבין את הפרק הקשה והמעניין הזה, צריך להתבונן בו משתי נקודות מבט שונות. מנקודת המבט בה נכתבו הדברים במקורם, ומנקודת המבט בה הם צוטטו בפרק – נקודות מבט אפולוגטיות וסותרות לפעמים, שהפער המכוון ביניהם מסביר לנו מדוע התדרדרנו לתקופת השופטים.
מוזמנים לחבוש משקפיים דו מוקדיות ולצאת עמנו למסע אל ספר חדש – ספר שופטים!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 78 – אישים ופינות בתנ"ך – "ויהי בשלם סוכו – על חג סוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג האסיף – חג סוכות, זכה למספר התייחסויות מעניינות לאורך התנ"ך. החל בתורה בה הוא הוזכר כחג חקלאי וכיום זיכרון נדודים, המשך בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, וכלה בחנוכת המזבח וסיום בניית הבית השני ע"י שבי ציון.
החג נטל על גבו גם את מצוות הקהל, ואת הצווי האוניברסלי לכל משפחות האדמה שישרדו את אפוקליפסת אחרית הימים, לבוא לחגוג אותו בירושלים.

אז מדוע כל חנוכות המשכנים ובתי המקדש נקשרים לחג, ועל מה ולמה האוניברסליות שבו? מוזמנים לגלות בפרק המסע אל חג הסוכות לאורך התנ"ך.