Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 84 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מתהלך בקרב מחנך – על מסעות ארונות הברית בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארון הברית הוא אחד החפצים המקודשים ביותר שקיימים בעולם היהדות התנכ"י. לכאורה הוא אמור להישאר גנוז ונעלם בקודש הקודשים שבמקדש, ורק פעם בשנה, ביום הכיפורים, הוא זוכה לביקור מהכהן הגדול.
בפועל, נגלה בפרק זה, ארון הברית טייל וביקר במקומות רבים. נגלה כמה דברים מפתיעים אודותיו – ככל הנראה היו 2 ארונות שונים עם אופי ותפקידים שונים לגמרי – ארון הזהב וארון העץ, ומה שמעניין יותר הוא, שישנו מתאם חזק ומרתק בין הזמן שבו ארון הברית לא היה ספון במקדש/משכן לבין מצבם הרוחני של עם ישראל.
ננסה לענות על השאלה מדוע בכלל ישנו צווי לטמון את הארון בקודש הקודשים, למה נוצרו 2 ארונות והיכן חנה כל אחד מהם, מה הקשר בין הארון למלחמה, ומדע כאשר הארון היה נגיש יותר לעם הוא השפיע השפעה רוחנית כה משמעותית.
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות ארונות הברית!

Podcast, שופטים

פרק 83 – ספר שופטים – "רידפו אחרי – על הסיפור שמאחורי סיפורו של המתנקש המושלם אהוד בן גרא"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

סיפורו של אהוד בן גרא הוא סיפור מרתק לכל הדעות. סיפור מפורט על גיבור ואמיץ, שבפעולה הרואית בעורף האויב, חיסל בתחכום רב את עגלון מלך מואב, נימלט מבלי להתגלות, וסחף אחריו את העם למרד וניצחון. אך האמת היא שמדובר בסיפור גדול הרבה יותר.
בפרק זה נגלה, שמאחורי הסיפור, מסתתר סיפור לאומי ושבטי של כאב, בגידה ושיבה הביתה.
נתחיל מניתוח גיאוגרפי וכרונולוגי שיסביר מדוע נוצר הווקום לפלישה המואבית, נמשיך בהבנה המפתיעה שאהוד בן גרא היה ככל הנראה משורדי טבח 'פילגש בגבעה' בעבר, וגובה המיסים של המלך המואבי בהווה, ונגלה מדוע ההבנה הזו משנה את כל משמעות הסיפור מקצה לקצה. ננסה גם לבצע שיחזור פורנזי של אירוע ההתנקשות, כדי להבין כיצד הצליח אהוד לבצע את הפשע המושלם, ולמה הביצוע המדויק כל כך, הוביל לניצחון מוחץ במרד שלאחר מכן.
בסיום התייחסנו גם לשופט מסתורי, בן פסוק אחד, שמגר בן ענת, וניסינו לשער מי היה ולמה התנ"ך לא יכל להמשיך הלאה מבלי לאזכר את סיפור גבורתו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 82 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 929 – "ימי החנוכה – על חנוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חנוכה איננו חג תנכי, הוא שייך לתפר שבין סיום התנ"ך לתקופת חז"ל. אך התנ"ך עוסק מספר פעמים בחנוכת בית ה', וזה מסתבר, אף פעם לא עניין פשוט.
כך בחנוכת המשכן והמזבח לאחר יציאת מצריים, שלוותה במתח גדול בין משה לנשיאים. כך גם בניסיון המורכב לבנות בית מקדש ע"י דוד, ניסיון שלא צלח ושעליו נכתב מזמור התהילים המפתיע 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' – שעניינו בהצלה ממוות ומבור תחתיות (!). גם בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, שבמתכוון העניק את מלוא הקרדיט לדוד אביו, הוא בחר להציג את תפקיד הבית בתפילה ארוכה, כמקום אליו חוזרים אחרי מפלות מגפות ושבי.
אף חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל, נמשכה על פני מספר דורות ולוותה במשברים בלתי פוסקים. כי חנוכת בית מקדש היא דבר מורכב.
בסוף הפרק גילינו במפתיע כי התאריך כ"ה בכסליו – חג החנוכה המוכר לנו, הוא גם תאריך מפתח במהלך חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל.
אז מוזמנים לצאת אתנו לסיור ברחבי התנ"ך במסע לגילוי חגי החנוכה.

Podcast, שופטים

פרק 81 – ספר שופטים – "הדור שלא ידע את מלחמות כנען – פתיחת ספר שופטים ועתניאל בן קנז"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לפני סיפורי השופטים – ליבת הספר, ישנה הקדמה מעניינת. ולפניה, סיפור חידתי על מקום ושמו 'בוכים', ועל תוכחה נוקבת של נביא מסתורי על מצבו הקשה של העם. אז מיהו אותו נביא ומהו מעמד הבוכים? נגלה שייתכן ומדובר באירוע שכבר הכרנו מסוף ספר יהושוע, ומתואר מחדש והפעם מפרספקטיבה אחרת.
נלמד גם על ההקדמה לספר – יצור נדיר מאוד בספרי התנ"ך, ונראה שהקדמה זו, מתארת מהלך היסטורי של בלימת תנופת הכיבוש ואבדן האתוס של עם לוחם בארצו.
על רקע המהלך ההיסטורי הזה, נלמד את סיפורו של עותניאל בן קנז, השופט המקשר בין דור הכניסה לארץ לדור שכבר לא יודע את מלחמות כנען, וננסה להבין מדוע הרפיון בכיבוש הארץ, גרם לפלישתו של כושן רשעתיים מלך ארם נהריים לצפון הארץ.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 80 – אישים ופינות בתנ"ך – "כי תהיינה לאיש שתי נשים – על ריבוי נשים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר אלף שנים שבחלקים ניכרים מהיהדות אסור לשאת שתי נשים, ובמדינת ישראל זה גם לא חוקי. אבל פעם בתקופת התנ"ך זה היה די מקובל, הלא כן? אם כן, הדבר הרבה יותר מורכב.
הפרק יעסוק בתופעת ריבוי הנשים בתנ"ך – פוליגניה – מכמה זווית. ראשית, העניין התאולוגי, אם הדבר אסור או מותר, ואם מותר, האם רצוי. נסקור את ההתייחסות המוסרית לתופעה בתנ"ך, וננסה לענות על שאלה זו. לאחר מכן נבחן (כמעט) את כל הדוגמאות למקרים של ריבוי נשים בתנ"ך, נסווג אותם לקבוצות, ונגלה דבר מפתיע. כמעט כל הדוגמאות משתייכות לאחת משתיים – נשיאת אישה שנייה בצוק העיתים (עקרות מלחמה וכדומה), או בעקבות הניסיון לייסד שושלת. נדון גם במשמעות של נשים רבות למלך, והאם גם למלך שהרבה נשים מסיבות פוליטיות, הייתה אישה אחת יחידה ומיוחדת.
פרק קצבי ומקיף שמבקר גם בפינות הנידחות יותר בתנ"ך, כדי לבחון את התופעה המורכבת הזו.

Podcast, שופטים

פרק 79 – ספר שופטים – "נקודות מבט הפוכות – על פרק א' בספר שופטים"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפרק הפותח של ספר שופטים, הוא האפילוג שלפני ההקדמה לספר והוא קשה מאוד להבנה. בספר הכל כך מסודר הזה (עם הקדמה ומסקנות!) הוא מתבלט בחוסר הקוהרנטיות הקיצוני שלו. זהו פרק שסותר את עצמו, את חלק מהסיפורים אליהם הוא מתייחס (כפי שהופיעו במקומות אחרים בתנ"ך) ואת מגמת הספר.
על מנת להבין את הפרק הקשה והמעניין הזה, צריך להתבונן בו משתי נקודות מבט שונות. מנקודת המבט בה נכתבו הדברים במקורם, ומנקודת המבט בה הם צוטטו בפרק – נקודות מבט אפולוגטיות וסותרות לפעמים, שהפער המכוון ביניהם מסביר לנו מדוע התדרדרנו לתקופת השופטים.
מוזמנים לחבוש משקפיים דו מוקדיות ולצאת עמנו למסע אל ספר חדש – ספר שופטים!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 78 – אישים ופינות בתנ"ך – "ויהי בשלם סוכו – על חג סוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג האסיף – חג סוכות, זכה למספר התייחסויות מעניינות לאורך התנ"ך. החל בתורה בה הוא הוזכר כחג חקלאי וכיום זיכרון נדודים, המשך בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, וכלה בחנוכת המזבח וסיום בניית הבית השני ע"י שבי ציון.
החג נטל על גבו גם את מצוות הקהל, ואת הצווי האוניברסלי לכל משפחות האדמה שישרדו את אפוקליפסת אחרית הימים, לבוא לחגוג אותו בירושלים.

אז מדוע כל חנוכות המשכנים ובתי המקדש נקשרים לחג, ועל מה ולמה האוניברסליות שבו? מוזמנים לגלות בפרק המסע אל חג הסוכות לאורך התנ"ך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 77 – אישים ופינות בתנ"ך – "חגי תשרי, בניית המשכן והמסע לארץ ישראל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

חגי תשרי נפתחים במועד המכונה על ידינו 'ראש השנה' ובתורה נקרא יום תרועה. על אף התוכן הרב שנלווה לו בימינו, התורה לא נתנה טעם או הסבר למהותו של היום.
עם השאלה על פשרו של האחד בחודש השביעי, יצאנו למסע שיקשור בינו לבין בניית המשכן, ימי המילואים והיום השמיני, יום הכיפורים, חג האסיף/סוכות ושמיני עצרת. מסע שמתחיל בהקמת המשכן, ממשיך במסע המחנה לארץ ישראל, בחנוכת מקדש שלמה ובית המקדש השני, ומסתיים בבשורת יחזקאל על חזון בניית הבית השלישי. בין לבין הכרנו גם את ערב יום כיפור בתקופת חז"ל, ואת ז'אנר סיפורי הטרגדיה המשפחתית של אותו יום, וציירנו תמונה שלימה של הקשר המרתק בין חגי תשרי ומהלכי התיקון שחורזים אותם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 76 – אישים ופינות בתנ"ך – "ועברתו שמרה נצח – על אדום וישראל בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

המאבק הסימבולי בספר בראשית בין יעקב לעשיו, מתפתח לאורך התנ"ך לאחת היריבויות היצריות והקשות המוכרות לנו, היריבות בין ישראל ואדום. אז מה מזין את היריבות העמוקה, כיצד היא התפתחה לאורך הדורות, ומדוע היא מצאה ביטויי נרחב כל כך בספרים שונים, אצל נביאים שונים ובתקופות שונות.
מסע לאורכו של הקו הנמתח מספר בראשית, אל תקופת הכניסה לארץ, תקופת המלוכה ותקופת החורבן, עם קפיצה קטנה גם לתקופת בית שני וחורבן יהודה, וניסיון להבין מדוע זיהו חז"ל את רומא כאדום.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 75 – אישים ופינות בתנ"ך – "כל נדרי – על נדרים הפרות והתרות בתנך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

'מוצא שפתיך תשמור ועשית' אומרת התורה וקוהלת גם הוא בוחר במילים דומות לכתוב בתורה 'טוב אשר לא־תדר משתדור ולא תשלם'. ואכן מעיון בפשטות המקראות, אנו מגלים שאין בכל התנ"ך התרת נדרים כלל וכלל, וגם פרשת נדרים שבספר במדבר עוסקת רובה ב'הפרת נדרים' במקרים ספציפיים.
אז כיצד פעלו אבותינו כאשר הנדר הגיע לידי אבסורד, ומהיכן הגיעו חז"ל לרעיון המחודש של התרת נדרים, שהוא כדבריהם, מהדברים הפורחים באוויר ואין להם על מה שייסמוכו.
מסע לאורך התנ"ך אחרי הנדרים השבועות והחרמות, וניסיון למצוא גם את שורש רעיון התרת הנדרים.

Podcast, משה ויהושוע

פרק 74 – משה ויהושוע – יהושוע – אשר יוציאם ואשר יביאם"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפרק האחרון בסדרה שהחלה לפני 5 פרקים, יעסוק בחצי השני של קו השבר התוחם את מנהיגות יהושוע, ומסמן את המעבר מהנהגה של הובלה, לנסיגה אחורה ועידוד ההנהגה השבטית לתפוס את מקומה בחזית.
נעסוק בשאלה הפרקטית מה הטריגר למעבר זה, אך יותר מכך נעסוק בשאלה הרעיונית, האם מדובר באילוץ או באידאל. ננסה לענות על השאלה הגדולה שמתעוררת בפתיחת ספר שופטים, מדוע, בניגוד למשה רבו הגדול, לא מינה יהושע מנהיג שיחליף אותו.
בפרספקטיבה של כל הסדרה שסקרה את מנהיגות משה ואת מה שלמד ממנו יהושוע, נקבל תשובה מעניינת על שאלה זו, תשובה שמחברת השקפה היסטוריוסופית עם תכונות אישיות של משה ויהושוע, ומבהירה את הסיבה להתפתחות והתגלגלות תקופת השופטים.

Podcast, משה ויהושוע

פרק 73 – משה ויהושוע – "יהושוע – אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הגענו לספר יהושוע! מדוע ישנה טקסיות רבה כל כך בחציית הירדן, ואיך היא קשורה לסיפור האחרון בספר – סיפור מזבח שבטי עבר הירדן. למה כיבוש יריחו גם הוא טקסי מאוד, ולעומתו הניסיון הראשון לכבוש את העי הופכי לגמרי, וכיצד אלו שתי תמונות של הדרך בה ראה משה את התנהלות מנהיג העתיד של עם ישראל – 'אשר יצא לפניהם' מול 'אשר יוציאם'. להיכן נעלמו הנשיאים והעדה מרובו של ספר יהושוע, מדוע הם מופיעים לפתע בסיפור הגבעונים, ובסיוע מי הוביל יהושוע את הקרבות הגדולים ואת כיבוש הארץ.
סקירה מקיפה של החצי הראשון של ספר יהושוע, וניסיון להבין את פעולות יהושוע לאור מעשי משה רבו הגדול.

Podcast, משה ויהושוע

פרק 72 – משה ויהושוע – "משה – מנהיג ישן ודור חדש"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

על הפער שהולך ונפתח בין הדור החדש – דור הכניסה לארץ, למנהיג הוותיק משה רבנו. על סיפור מי מריבה, ועל התנהלותו של משה מול החוטאים בחטא פעור, התנהלות שהעלתה על פני השטח את העובדה שמשה כבר לא יכול להנהיג את הדור החדש.
עסקנו גם בדקדוק בכתב המינוי של יהושוע, ובהבנה שהנהגתו של משה שנבנתה קומה על גבי קומה, פוצלה לקראת מותו למספר גורמים עם משימות שונות.
הפרק בו אנחנו מסיימים להכיר את התמונה המלאה של דמותו של משה כמנהיג לדורו ולדורות.

Podcast, משה ויהושוע

פרק 71 – משה ויהושוע – "משה – נשיאים ורוח – על קבוצות ההנהגה לצד משה"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

החצי הראשון של חומש במדבר עומד בסימן ניסיונות לצרף למשה קבוצות הנהגה נוספות. הניסיון המשמעותי עם הנשיאים, והניסיון הנוסף עם הזקנים. אז מי הם בכלל הנשיאים ומי הם הזקנים, מדוע ניסיון זה הוא המשך לתהליך התיקון של חטא העגל, למה ניסיון זה היה קריטי כל כך, ולמה כישלונו גרם לדור היציאה ממצרים להישאר במדבר. ננסה להבין את המשמעות של מעבר מעבודה עם נשיאים לעבודה עם זקנים.
נלמד גם על שני אוהלי מועד שהתקיימו זה לצד זה (או זה כנגד זה) – אוהל מועד של הרוח ואוהל מועד של הבשר, ונכיר גם את הניסיונות הנואשים של משה להציל את דור המדבר, ולהכניס אותו אל הארץ למרות מצבו המורכב.