מחבר Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד ויהונתן כרתו ברית נפש זה עם זה וכעת הקשר ביניהם עומד בפני אתגר גדול – אביו של יהונתן רודף אחרי בן בריתו, דוד. הבחירות של יהונתן ודוד אל מול המצב המורכב שבו הם נמצאים עומדות במרכזו של פרק זה.
ראשית מבשר דוד ליהונתן שאביו שאול רוצה להרוג אותו ואף נשבע על כך מאחר שיהונתן מופתע מכך מאוד. לאחר מכן מתכנן דוד כיצד להוכיח ליהונתן את כוונותיו האמתיות של אביו. עסקנו בשאלה למה לכאורה נראה מהסיפור שדוד, אחרי שכבר נמלט על נפשו, היה אמור להשתתף בסעודה פומבית עם שאול, מה תכנן שאול להשיג מהמעמד הזה, כיצד תמרן אותו דוד, ומה הוא רצה להרוויח מכך.
לאחר מכן עסקנו בהכרזה המדהימה של יהונתן כי הוא מכיר בדוד כמלך הלגיטימי ובבקשה ממנו לא להכרית את זרעו לאחר שינצח בקרב כנגד שאול – נסינו לענות כיצד בכלל ידע יהונתן שדוד מתכוון למלוך, מה הוא חשב שתהיה תגובתו של דוד למעשי אביו שאול, ומה הייתה בפועל הבחירה השונה והלא טריוויאלית של דוד.
בסופו של דבר נסינו להבין מדוע דוד הסתכן כל כך ובזבז זמן בריחה יקר מפז כדי להיפגש עם יהונתן שוב ושוב, וכיצד המפגש הזה המשיך להדהד לאורך התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפער בין דוד המצביא המוצלח והאהוב בעיני כל העם, לדוד הדמות המאיימת ומעוררת הקנאה בעיני שאול – הולך ותופס תאוצה. ככל שדוד מצליח ואהוב יותר כך שונא אותו שאול יותר. ברקע פער זה ישנה גם הבטחה פומבית – לתת לאיש שלחם כנגד גוליית לשאת את ביתו של שאול המלך לאישה.
בפרק זה עסקנו בשיח המעניין בין שאול לדוד באשר לקיום ההבטחה זו, וניסנו לתהות מדוע סירב דוד שוב ושוב לקחת את ידה של בת המלך, ומדוע התרצה לבסוף. למדנו גם את נקודת השבר בה החליט שאול לפרסם את מחשבות המוות שלו כנגד דוד, ואת מלאכת הפיוס של יונתן בין שאול לדוד. ניסנו גם לענות על השאלה האם כאשר נשבע שאול לדוד שלא יהרוג אותו הוא התכוון לכך או נשבע לשקר, ומה גרם לו בסופו של דבר להפר את השבועה.
עסקנו גם בבריחתו של דוד בסיועה של מיכל אישתו, ובמעמד העימות התנכי קוסמי הגדול בין שאול המלך לשמואל הנביא – עימות שכל מי שנקלע לסביבתו הפך לנביא ובו פשט שאול את מלכותו מעליו באופן סופי.
מוזמנים לפרק שיוציא את העימות בן שאול לדוד מהצללים אל האור.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

משה רבנו הוא הדמות הגדולה של התורה בלי כל ספק. הוא הוציא את בני ישראל ממצריים, חצה להם את הים, הוביל אותם במדבר והוריד להם את התורה. אך את כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים הוא עשה אחרי גיל שמונים. ומה באשר לשמונים השנים הראשונות של חייו?
בפרק זה נצא למסע חקר אל החלק הראשון של חייו בטרם הפך למושיע הגדול והמוכר לנו. ננסה גם לענות על השאלה, מה קרה בתקופת החושך של כמה עשרות שנים בין ילדותו ונערותו (עליהם סיפרה התורה) ליציאתו לשליחות הגאולה. אנו נגלה שהתשובה לדבר עוברת דרך הבנה של הקרע העמוק בזהות של משה – ההתמודדות בין המצריות לעבריות.
ננסה להבין באיזה גיל יצא משה אל אחיו לראות בסבלותם, מה היה הלך רוחו בשנות הגלות הארוכות במדיין, למה סירב שוב ושוב ושוב לדרישתו של הקב"ה לצאת לשליחות גאולת ישראל, ולמה ה' רצה להמית אותו באמצע המסע חזרה למצרים.
מוזמנים לנסות להכיר את האיש משה בשנותיו הראשונות – לפני שהפך למשה רבינו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שני סיפורים תנכיים מכוננים שזורים זה בזה – משיחתו של הנער דוד למלך, והקרב ההרואי שלו מול הענק הפלישתי גוליית. ההצגה של הסיפורים המרתקים הללו בתנ"ך זה לצד זה, מעוררת גם את אחד הקשיים הפרשניים הגדולים של ספר שמואל – מתי וכיצד התוודע שאול לנער דוד (ישנם שני סיפורים שונים המתארים את הפגישה הזו, ודווקא בסיפור השני, באופן תמוהה שאול לא מכיר את דוד ופוגש אותו בפעם הראשונה).
כדי להסביר את הקשיים הללו כמו גם לנסות להבין את הסיפורים לעומקם, נסינו להציג בפרק זה סיפור אחר המשנה מעט את סדר הסיפורים ומסביר כיצד הם משתלבים זה בזה בצורה הרמונית.
ראשית עסקנו בסיפור המלחמה של דוד כנגד גוליית. הכרנו את האישיות המיוחדת של הנער דוד, את מקומו במשפחתו, את הטקטיקות שנקט כדי להפתיע את גוליית ואת יחסי הכוחות האמתיים בין גוליית הלוחם הענק והמשוריין לדוד הקלע קל הרגליים.
לאחר מכן עסקנו בסיפור המשיחה של דוד למלך, תוך ניסיון להסביר מדוע אביו ישי מנסה להחביא אותו משמואל הנביא. בסופו של דבר למדנו גם מדוע התערערו היחסים בין דוד לשאול, וכיצד החליפו השנאה ומחשבות המוות, את החיבה הגדולה שרכש שאול לדוד בתחילה.
פרק מלא וגדוש המהווה נקודת מפנה משמעותית בספר שמואל.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חייו של יוסף סובבים סביב חלומות ופתרונם, כשהכל מתחיל בשני חלומות משמעותיים שחלם בנעוריו וסיפר לאחיו הזועמים. בפרק זה התעמקנו בחלומות מפתח אלו, ובהשפעתם העמוקה על חייו של יוסף וחיי משפחת יעקב כולה.
ראשית נסינו להבין מה משמעות החלומות הראשונים של יוסף. בהסבר להם העמדנו שני הסברים מנוגדים העולים מהם על עתידה של המשפחה, כפי שמשתקף מתיאורי יוסף בחלומו.
לאחר מכן למדנו על החלומות הנוספים שלוו את יוסף – חלומות שר המשקים והאופים וחלומות פרעה – ראינו כיצד למד מהם יוסף כיצד פותרים חלום בצורה נכונה וכיצד מתייחסים לממד הזמן שבו.
בסופו של דבר חזרנו לחלומות הראשנים, וניסינו לראות האם הפתרון שאותו ראו לנגד עיניהם אחיו של יוסף ואביו, אכן התממש. גם כאן הצגנו שתי אפשרויות שונות – האפשרות האחת שיוסף לא הבין לגמרי את חלומו ורק בדיעבד התבררו לו הדברים, והאפשרות שמנגד – יוסף ויתר על מימוש החלום שלו בצורתו המלאה והתפשר על מימוש שונה לגמרי שלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע פתרון חלומותיו הגדולים של יוסף.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול המלך מקבל הזדמנות נוספת משמואל ומה' להוכיח את עצמו, והוא מפספס את ההזדמנות באופן כה מוחלט, עד ששמואל נאלץ להודיע לו שנגמרה הלגיטימציה שלו למלוך ויש להחליף אותו באדם מתאים ממנו לתפקיד.
המשימה שעמדה בפני שאול היא לצאת למלחמה טוטלית כנגד העמלקים. בפרק זה נעסוק בשאלה מדוע דווקא משימה זו הייתה מבחן עמוק להתאמתו של שאול לתפקיד, כיצד היא התאימה לחוזקות שלו אך גם הייתה מבחן לחולשות שלו. נלמד גם כיצד היה שאול אמור להילחם בעמלק (מלחמה ארוכה וסיזיפית), כיצד בחר להילחם (מלחמת בזק קצרה), ומדוע פעל כפי שפעל.
נעסוק רבות בעובדה ששאול הרבה לעסוק בפרופגנדה ובחיצוניות במקום במהות, ועד כמה הדבר קשור לנקודה העמוקה בנפשו של שאול – תחושת הקטנות. נלמד גם על ההבדלים בין שאול לדוד – במלחמה בעמלק, וביכולת להכיר בחטאים ובטעויות.
בסיומו של הפרק נעסוק בסופו הנורא של בית שאול, ובקשר הישיר בין סוף עצוב זה לעיסוק של שאול בחיצוניות.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הדבר יכול להראות מעט מנותק בימינו, אך התנ"ך משופע במלאכים שנשלחים על ידי אלוהים. אז מה תפקידם של המלאכים בתנ"ך? כדי לענות על שאלה זו יצאנו למסע בעקבות המלאכים בתנ"ך.
המקום שבו התחלנו את המסע הוא ספר בראשית – הספר שבו יש את הכמות הגדולה ביותר של מלאכים מבין ספרי התנ"ך. ראשית בחנו את המקרים השונים, וגילינו שפעמים רבות המילה מלאך לא מורה בוודאות על יצור שמימי, אלא על שליח האל שיכול להיות גם נביא. כמו כן סיווגנו את המלאכים לפי תפקידים שונים כגון: מלאכי בשורה, מלאכי סיוע, מלאכי נבואה ועוד.
בפרק עסקנו גם בשאלה כיצד היו נראים אותם מלאכים בעיני מי שהתגלו אליו, האם ניתן ללמוד מתדירות ואופי הופעת המלאכים לאורך התנ"ך על ירידת הדורות או על התבגרות העולם, האם למלאכים יש שמות והאם העובדה שכבר שנים רבות לא נגלים מלאכים לבני האדם היא המשך של מגמה תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האדם הוא נזר הבריאה. הוא המטרה שלשמה נברא העולם. כידוע, בפרק א של ספר בראשית יש תיאור של בריאת האדם ששונה מאד מהתיאור בפרק ב. רבות נכתב על הפער הזה. בפרק זה אנחנו מבקשים לתפוס את השור בקרניו, ומתוך הנחה שמי שכתב זאת כתב גם את זאת, לנסות לדלות את המסרים העולים משני התיאורים, מתוך הבנה שמורכבות האדם משוקפת במורכבות תיאור בריאתו.
בשלב השני והמרכזי יותר, ניגש לחקור לעומק את תיאור בריאת האדם שבפרק ב שנותן יותר ביטוי למורכבות האדם ול"שינויים" וההתפתחויות שנעשו בבריאתו. מתוך העיון בדברים נחשוף כיצד הוויית האדם היא מעין ניסוי וטעייה ותיקון, כאשר בכל שלב נחשף חוסר בהווייתו של האדם וה' ממלא אותו.
בשלב השלישי של הפרק נדבר על "האינטראקציה" – היחסים בין הנבראים. היחסים מעלים מעל פני השטח את מורכבותם והשלכותיהם במיוחד כאשר מדובר ביחסים בין שווים – בין יצורים תבוניים – האדם, האישה, הנחש וכמובן הבורא.
אנחנו מזמינים אתכם לצעוד איתנו בלימוד הסיפור המכונן ביותר של האדם באשר הוא המדגיש את ייעודו ואת מורכבותו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול הומלך על עם ישראל למען מטרה מרכזית אחת – 'והושיע את עמי מיד פלישתים' – ואכן לאחר שנתיים של ביסוס מעמדו הוא פונה לבצע את המשימה החשובה שלשמה נבחר. שרשרת האירועים שהתפתחה בניסיון לבצע את המשימה, היא אחת הטרגדיות הגדולות של התנ"ך.
בפני שאול הוצב ניסיון כמעט בלתי אפשרי – להמתין ללא מעש עד לבואו של שמואל הנביא, בזמן שהפלישתים בוזזים את נחלתו והלוחמים הולכים ונוטשים את מחנהו. כדי להבין את הסיטואציה, עיינו מעט בסיפור מקביל השופך אור על הניסיון – סיפורו של גדעון, הכמעט מלך הראשון של ישראל.
בפרק זה הבנו עד כמה הייתה תקופת ההמתנה חשובה ומתכננת מראש, למה שמואל הנביא כל כך מאוכזב משאול שלא עמד בניסיון עד כדי כך שהוא מכריז כי הוא אינו מתאים להיות מלך, ולמה הניסיון העיקש של שאול להוכיח לשמואל כי הוא טעה, רק מסבך את המצב יותר ויותר. ראינו כיצד בזבז שאול את אחד הניסים הגדולים של התנ"ך, וכיצד במו ידיו מנע מעצמו להיכתב כאחד הגיבורים הגדולים של התנ"ך כולו.
ניתחנו גם את המהלכים הטקטיים של שאול ויהונתן בקרב, את הבחירה של שאול להיות 'צדיק הרבה' כשאין בכך צורך, ואת היחסים המורכבים של העם עם המלך החדש.
פרק ארוך המנתח רצף של אירועים שהובילו בסופו של דבר לערעור יסודות מלכותו של שאול.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היציאה לגלות היא נקודה היסטורית שמשנה את כל קיומו של עם ישראל. במקרה של הממלכה הישראלית, הדבר הוביל בסופו של דבר להתבוללות והעלמות. במקרה של גולי יהודה קרה תהליך הפוך לחלוטין. בסופו של תהליך מסתורי כמעט, אנו מגלים קהילה יהודית בגולת בבל ובקרב שבי ציון, שהיא הרבה יותר 'דתית', עם זהות לאומית הרבה יותר מובחנת ועם הרבה פחות פגמים בהשוואה ליהודים שיצאו אל אותה גלות.
אז כיצד קרה הפלא ומה ההבדל בין היוצאים לגולה וצאצאיהם בדורות שלאחר מכן – בכל זאת נעסוק בפרק זה.
נכיר את אבי המהפך הגדול – יחזקאל הנביא, האדם שיצר את הכלים המתאימים להתמודדות עם החורבן, וגיבש במנהיגותו את הקהילה היהודית בגולה. נראה כיצד הוא היה מורה הוראה לדור הנבוך, כיצד הוא יצק תכנים חיוביים לקיום היהודי בגלות, וכיצד צייר חזון עתידי גדול לגולים.
נראה גם את התיאורים המבצבצים של הקהילה המתגבשת בגולה ושל הנוטשים את היהדות מדבריהם של נביאים נוספים העוסקים בתקופה העלומה זו, ונכיר את נביאי שיבת ציון המתארים כבר את סופו של התהליך. בתווך, נכיר אישים משמעותיים שהם תוצר של הקהילה היהודית המתגבשת – דניאל, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ועזרא הסופר.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל התקופה העלומה בה התגבשו פנים רבות של היהדות, פנים שבמובנים רבים מלווה אותנו עד לימים האלו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחד הנושאים שבהם עוסק התנ"ך, על מגוון ספריו השונים, בצורה נרחבת ביותר, הוא עבודת אלוהים אחרים מלבד אלוהי ישראל – עבודה זרה.
בפרק זה יצאנו למסע היכרות עם התחרות הפולחנית האסורה שסבבה את עובדי ה'. הכרנו את העולם האלילי של המרחב, למדנו על המושגים השונים המבדילים בין עבודת ה' לעבודת האלילים – תפיסת האלוהות האזורית מול תפיסה כלל עולמית, הפירוד מול אחדות הפולחן, ההגשמה מול הרוחניות, הסובלנות האלילית מול הפונדמנטליסטיות העברית, וסוגיית קרבנות האדם.
ראינו גם עד כמה מקושרת עבודת ה' ללאומיות היהודית, ועד כמה עבודה של אלוהים אחרים פגעת באותה לאומיות לאורך כל תנ"ך. עמדנו על דרכים שונות בהן הושפעו בני ישראל מהתפיסה הפולחנית שסבבה אותם, ועל הגישה המבזה, הסרקסטית והמבטלת של נביאים שונים בתנ"ך לעבודה זרה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מתוך כלל המועמדים האפשריים למלכות בישראל, נבחר דווקא שאול בן קיש משבט בנימין. בפרק זה נעסוק בסיבות לבחירתו של שאול, אדם מרשים במראהו אך לאו דווקא מנהיג טבעי באופיו, למלך הראשון של ישראל.
נספר את התגלגלות המקרים שהובילה אותו לפגוש את שמואל הנביא ברגע הנכון ובשעה הנכונה, נסביר מדוע חשוב כל כך למשוח אותו תחילה למלך בחשאי, נעמוד על החשיבות של הפיכתו לנביא במקביל המלכתו, ונבין מהי התכנית המדורגת שתכנן עבורו שמואל הנביא כדי להפוך אותו למלך גדול שלא יחליף את הנביא אלא ישלים אותו.
בפרק נעסוק גם באופיו הפאסיבי כל כך של שאול, בהשוואות המתבקשות לדוד – המלך שיחליף אותו, בתקופה שבה שימש כ'מלך חקלאי', במתנגדים לו, ובמהפך הגדול שעבר מעמדו עם הניצחון הסוחף על העמונים בעבר הירדן.
מוזמנים להכיר את המלך הראשון בישראל – שאול בן קיש מבני הימיני.