Podcast, דברים

פרק 52 – פרשת וזאת הברכה – "אוטופיה – כניסה אלטרנטיבית לארץ ישראל"

בשיתוף נתן ארונס

פרשת הסיום של התורה, עוסקת בעיקרה בתיאור מסע שלא התרחש. תיאור תהלוכת הכניסה והכיבוש של ארץ ישראל, כפי שהייתה צריכה להתרחש, ולא כפי שארעה בפועל. בשעותיו האחרונות, משה 'מכניס' את עם ישראל אל ארץ ישראל, וגם אם הוא עצמו יראה את הארץ רק מנגד, הוא עושה את זה מתוך התרוממות רוח וברכה גדולה.
בפינת ההפטרה, נפגשנו(!) אני ורחל לפשיץ, ולמדנו ביחד חלק משירו של נתן אלתרמן 'אל הפילים', על משה על הר נבו מול הארץ, ועל דרך שסוף אין לה – כי סופי הדרכים המה רק געגוע.

Podcast, דברים

פרק 51 – פרשות וילך-האזינו – "בזכירה סוד הגאולה"

בשיתוף נתן ארונס

בפרשת וילך נקלע משה למארב מפתיע ומכה תדהמה. זמן קצר לפני מותו, כאשר כמעט ולא נותר דבר לעשות, מפיל עליו הקב"ה את הפצצה. "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ ועזבני והפר את בריתי..".
ומה נותר לו עוד לעשות אחרי שאמר את כל מה שניתן לומר לאורך חומש שלם? ברגע המשבר הקשה הזה, מלמד משה את עם ישראל את שירת האזינו, המזקקת נקודה אחת שתשרוד את כל תהפוכות ההיסטוריה, ותעזור להם לשרוד גם בהסתרה שבתוך ההסתרה.
בפינת ההפטרה, לומדת ומלמדת רחל ליפשיץ פיוט מוכר וידוע של רבי יהודה הלוי, המושר בפינו בכל שבת – יונה מצאה בו מנוח – ומראה לנו את העומק המסתתר מתחת למילים השגורות.

Podcast, דברים

פרק 50 – פרשת ניצבים – "מאפס לחורבן ב- 10 פסוקים"

בשיתוף נתן ארונס

ישנן שתי פרשנויות מנוגדות לתחילת פרשת ניצבים, העוברת מברית אינטימית עם הקב"ה, לחורבן מוחלט, תוך עשרה פסוקים.
האם הפרשה עוסקת בערבות הדדית ובהשפעה של החוטא היחיד על העם לדורות, או דווקא בתורת גמול מדויקת בה רק החוטא נענש – בהבדלה "בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ".
על כך התנצחנו, אני ונתן ואתם המאזינים מוזמנים להכריע בנינו.
בהמשך הפרשה עסקנו מעט בפרשת התשובה ובהכנה של משה את עם ישראל לפרידה ממנו.
בפינת ההפטרה, קוראת רחל ליפשיץ קטעים משירו המופלא של אורי צבי גרינברג 'לקול כינורותינו', העוסק גם הוא כמו הפרשה, בחיבור העבר ההווה והעתיד.

Podcast, דברים

פרק 49 – פרשת כי תבוא – "סיפור על חורבן"

בשיתוף נתן ארונס

הקללות הארוכות של פרשת כי תבוא, נקראות ע"י בעל הקורא במהירות ובשקט, ואנחנו מתכווצים במקומנו ומחכים שיסתיימו. אבל האם ניסינו פעם להקשיב לקללות לאט, לנסות להבין מה הם מספרות לנו?
בפרק ננסה להראות, שאסופת הקללות הלא נגמרות שבפרשה, הם בעצם סיפור של דגם היסטורי המוכר לכולנו, על שקיעתם ונפילתם של עמים מעל בימת ההיסטוריה.
משה רבינו לא סתם מונה רשימת קללות רפטטיבית, הוא מספר לנו סיפור.
בפינת ההפטרה, יוצאת רחל ליפשיץ למסע בעקבות החורבן, עם שיריה השורטים של לאה גולדברג. על שנים שקטות ששמם בינתיים, על המסע של הגולים הדוויים ועל אשמת הניצולים בארצות המבטחים.

Podcast, דברים

פרק 48 – פרשת כי תצא – "כי תצא למשפחה"

בשיתוף נתן ארונס

הפרשה עם כמות המצוות הרבה ביותר בתורה, סובבת בעומקה סביב נושא אחד – המשפחה. ננסה להראות כיצד התורה מסדרת מצוות זו לצד זו, כדי ללמד אותנו מאחת על חברתה, וכדי לספר סיפור. סיפור שמתגלגל לאורך כל הפרשה. על משפחות טובות ומשפחות רעות, משפחות הרוסות ומשפחות נבנות. וכולן מאושרות או עצובות כל אחת בדרכה שלה..
בסיום נחשוף גם את המנורה של נאום המצווה והברית. בדומה לספר ויקרא, גם נאום המצווה והברית סודר בספו בצורת מנורה יפיפייה המאירה לנו מה עומד במרכז חיינו.
בפינת ההפטרה, מביאה רחל ליפשיץ את השיר החזק ביותר העוסק במשפחה, שירו של דוד המלך. 'שיר המעלות.. יגיע כפיך כי תאכל..'.

Podcast, דברים

פרק 47 – פרשת שופטים – "על איזונים ובלמים"

בשיתוף נתן ארונס

על המושג 'משפט' שמתפרש בפרשתנו להנהגה, ריבונות, דין צדק והתחדשות התורה. על סוגי השופטים ומוסדות המשפט שהתורה מעמידה, על מקור כוחם ועל האיזונים והבלמים בניהם. על תחומי המשפט והדין העיקריים, ועל 'פיזור' של חלק מענייני המשפט במקומות נוספים לאורך 'נאום המצווה והברית'.
בפינת ההפטרה, מתמקדת רחל ליפשיץ בצווי על גאולת הדם הדם בפרשתנו – גם הוא חלק מעניין המשפט – ומביאה שיר מעניין של משורר ערבי, טהא מוחמד עלי, על הנקמה.

Podcast, דברים

פרק 46 – פרשת ראה – "בשר זה לכתחילה?!?"

בשיתוף נתן ארונס

על היתר אכילת בשר בספר בראשית ובדור הראשון ליציאת מצריים, ועל הבשורה המשמעותית של משה בעניין אכילתו בספר דברים. על קשר מעניין בין, אכילה, עבודת ה' ועבודה זרה, שמחה, חגים ושיתוף החלשים בחברה, המצטרפים כולם בפרשתנו לתמונה מרתקת. עיון בחלק הראשון של 'המצווה אשר אנוכי מצווך היום' בנאום המצווה והברית של משה.
בפינת ההפטרה, בוחרת רחל ליפשיץ לדבר דווקא על צמחונות והסכנה שבאכילת בשר, דרך שיר עדין של חלי איתן, ושיר מחוספס וקשה של יהודה עדר.