קטגוריה: Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול הומלך על עם ישראל למען מטרה מרכזית אחת – 'והושיע את עמי מיד פלישתים' – ואכן לאחר שנתיים של ביסוס מעמדו הוא פונה לבצע את המשימה החשובה שלשמה נבחר. שרשרת האירועים שהתפתחה בניסיון לבצע את המשימה, היא אחת הטרגדיות הגדולות של התנ"ך.
בפני שאול הוצב ניסיון כמעט בלתי אפשרי – להמתין ללא מעש עד לבואו של שמואל הנביא, בזמן שהפלישתים בוזזים את נחלתו והלוחמים הולכים ונוטשים את מחנהו. כדי להבין את הסיטואציה, עיינו מעט בסיפור מקביל השופך אור על הניסיון – סיפורו של גדעון, הכמעט מלך הראשון של ישראל.
בפרק זה הבנו עד כמה הייתה תקופת ההמתנה חשובה ומתכננת מראש, למה שמואל הנביא כל כך מאוכזב משאול שלא עמד בניסיון עד כדי כך שהוא מכריז כי הוא אינו מתאים להיות מלך, ולמה הניסיון העיקש של שאול להוכיח לשמואל כי הוא טעה, רק מסבך את המצב יותר ויותר. ראינו כיצד בזבז שאול את אחד הניסים הגדולים של התנ"ך, וכיצד במו ידיו מנע מעצמו להיכתב כאחד הגיבורים הגדולים של התנ"ך כולו.
ניתחנו גם את המהלכים הטקטיים של שאול ויהונתן בקרב, את הבחירה של שאול להיות 'צדיק הרבה' כשאין בכך צורך, ואת היחסים המורכבים של העם עם המלך החדש.
פרק ארוך המנתח רצף של אירועים שהובילו בסופו של דבר לערעור יסודות מלכותו של שאול.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היציאה לגלות היא נקודה היסטורית שמשנה את כל קיומו של עם ישראל. במקרה של הממלכה הישראלית, הדבר הוביל בסופו של דבר להתבוללות והעלמות. במקרה של גולי יהודה קרה תהליך הפוך לחלוטין. בסופו של תהליך מסתורי כמעט, אנו מגלים קהילה יהודית בגולת בבל ובקרב שבי ציון, שהיא הרבה יותר 'דתית', עם זהות לאומית הרבה יותר מובחנת ועם הרבה פחות פגמים בהשוואה ליהודים שיצאו אל אותה גלות.
אז כיצד קרה הפלא ומה ההבדל בין היוצאים לגולה וצאצאיהם בדורות שלאחר מכן – בכל זאת נעסוק בפרק זה.
נכיר את אבי המהפך הגדול – יחזקאל הנביא, האדם שיצר את הכלים המתאימים להתמודדות עם החורבן, וגיבש במנהיגותו את הקהילה היהודית בגולה. נראה כיצד הוא היה מורה הוראה לדור הנבוך, כיצד הוא יצק תכנים חיוביים לקיום היהודי בגלות, וכיצד צייר חזון עתידי גדול לגולים.
נראה גם את התיאורים המבצבצים של הקהילה המתגבשת בגולה ושל הנוטשים את היהדות מדבריהם של נביאים נוספים העוסקים בתקופה העלומה זו, ונכיר את נביאי שיבת ציון המתארים כבר את סופו של התהליך. בתווך, נכיר אישים משמעותיים שהם תוצר של הקהילה היהודית המתגבשת – דניאל, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ועזרא הסופר.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל התקופה העלומה בה התגבשו פנים רבות של היהדות, פנים שבמובנים רבים מלווה אותנו עד לימים האלו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחד הנושאים שבהם עוסק התנ"ך, על מגוון ספריו השונים, בצורה נרחבת ביותר, הוא עבודת אלוהים אחרים מלבד אלוהי ישראל – עבודה זרה.
בפרק זה יצאנו למסע היכרות עם התחרות הפולחנית האסורה שסבבה את עובדי ה'. הכרנו את העולם האלילי של המרחב, למדנו על המושגים השונים המבדילים בין עבודת ה' לעבודת האלילים – תפיסת האלוהות האזורית מול תפיסה כלל עולמית, הפירוד מול אחדות הפולחן, ההגשמה מול הרוחניות, הסובלנות האלילית מול הפונדמנטליסטיות העברית, וסוגיית קרבנות האדם.
ראינו גם עד כמה מקושרת עבודת ה' ללאומיות היהודית, ועד כמה עבודה של אלוהים אחרים פגעת באותה לאומיות לאורך כל תנ"ך. עמדנו על דרכים שונות בהן הושפעו בני ישראל מהתפיסה הפולחנית שסבבה אותם, ועל הגישה המבזה, הסרקסטית והמבטלת של נביאים שונים בתנ"ך לעבודה זרה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מתוך כלל המועמדים האפשריים למלכות בישראל, נבחר דווקא שאול בן קיש משבט בנימין. בפרק זה נעסוק בסיבות לבחירתו של שאול, אדם מרשים במראהו אך לאו דווקא מנהיג טבעי באופיו, למלך הראשון של ישראל.
נספר את התגלגלות המקרים שהובילה אותו לפגוש את שמואל הנביא ברגע הנכון ובשעה הנכונה, נסביר מדוע חשוב כל כך למשוח אותו תחילה למלך בחשאי, נעמוד על החשיבות של הפיכתו לנביא במקביל המלכתו, ונבין מהי התכנית המדורגת שתכנן עבורו שמואל הנביא כדי להפוך אותו למלך גדול שלא יחליף את הנביא אלא ישלים אותו.
בפרק נעסוק גם באופיו הפאסיבי כל כך של שאול, בהשוואות המתבקשות לדוד – המלך שיחליף אותו, בתקופה שבה שימש כ'מלך חקלאי', במתנגדים לו, ובמהפך הגדול שעבר מעמדו עם הניצחון הסוחף על העמונים בעבר הירדן.
מוזמנים להכיר את המלך הראשון בישראל – שאול בן קיש מבני הימיני.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגלעד, רכס ההרים הנישא שבעבר הירדן המזרחי, הוא הרבה יותר מחבל ארץ נידח, הוא המקום שנושא על גבו כמה מהסיפורים המרתקים ביותר לאורך התנ"ך.
בגלעד, כך מסתבר, הייתה התיישבות ישראלית ענפה ויוצאת דופן, הרבה לפני יציאת מצרים, דבר שיכול להסביר את חותמת הזרות והשונות שחלה על יושביו לאורך תקופות ארוכות מאוד. הגלעד הוא מקום של אנשים קשוחים ואאוטסיידרים גם לאורך תקופת השופטים, הוא מקום של מבחן לכוחם האמיתי של המלכים הראשונים של ישראל, הוא מקום המפלט שאליו נמלטים כאשר כלו כל הקיצים, והוא גם מקום של מסורת עתיקה מאוד שנמשכת שנים רבות מאוד.
הגלעד הוא גם מקום שממנו יוצאים אנשים שמערערים את הסדר הקיים – אנשים כמו אליהו הנביא ויהוא בן נמשי, הוא גם המקום שממנו מגייסים חבורות מתנקשים כדי להרוג מלכים בישראל, והוא גם זירת קרבות רבת שנים והמקום שגלה בסופו של דבר ראשון – באשמת הרצחנות והפלגנות שבו.
באופן מעניין, לאחר חורבנו, הוא הופך בדמיונם של הדוברים בו, למקום נוסטלגי ואוטופי של רפואות, פריחה ושלווה.
מוזמנים לצאת אתנו למסע אל אחד המקומות המרתקים והמוזרים בתנ"ך – הגלעד – הנחלה שמעבר לנהר.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שמואל הנביא הנהיג את עם ישראל תקופה משמעותית והוביל את הגיבוש של השבטים המפורדים לכדי עם מאוחד. לעת זקנתו מגיעים אליו נציגי העם ובפיהם דרישה משמעותית ויוצאת דופן – תנה לנו מלך – הגיע הזמן למנות מלך עם שלטון מרכזי ושושלתי על עם ישראל.
הדבר פותח מחלוקת משמעותית מאוד בין עם ישראל לשמואל, שמסרב שוב ושוב ושוב, למרות הציווי האלוהי, למנות את המלך.
אז מה הרקע שגרם לעם להתעקש כל כך על הצורך במלך, למה שמואל מתנגד נחרצות כל כך, למה הוא רואה בבקשה למינוי מלך בגידה בכל הערכים שאליהם הוא חינך כל תקופת הנהגתו, ולמה הקב"ה אומר לו שהוא צודק בסה"כ אבל עדיין צריך לשמוע בקול העם ולמנות מלך.
עסקנו בכלל המקורות המתייחסים לרעיון המלוכה בספר שמואל, חזרנו גם לספר שופטים ולהתייחסות שלו, ולבסוף למדנו את הפסוקים בספר דברים העוסקים במינוי המלך וראינו כיצד הם יכולים ליישב את המחלוקת העזה שבין שמואל לעם.
מוזמנים לפרק שיעסוק בשורשי המחלוקת המעניינת הזו, מחלוקת שבאופן מפתיע רלוונטית מאוד גם לאדם המודרני ולשאלה האם יש בעיה תאולוגית בחיים המודרניים שמפחיתים משמעותית את התלות המידית בקשר עם אלוהים.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ארון ה' נמצא בשדה פלישתים שבעה חודשים, והוא מביא איתו סדרה של מגפות ופגעים רעים לפלישתים שלקחו אותו בשבי. הוא מועבר כתפוח אדמה לוהט ממקום למקום, עד שהפלישתים לא יכולים לשאת עוד את נוכחותו ומשלחים אותו בחזרה לתחומי נחלת ישראל.
בפרק זה נעמוד על הוויכוח המתמשך בקרב הפלישתים האם המגפות שבאו עליהם הם בגלל הארון או לא, ועל ההשפעה של הארון על הפלישתים. לא פחות חשוב מכך, נעמוד גם על ההשפעה העצומה של הארון על בני ישראל, ועל היחסים בינם לבין הפלישתים.
בפרק נכיר גם את 'ימי שמואל', ואת השימוש שהוא עשה בכוחו הגדול של הארון שהתגלה לעין כל, כדי לגבש את האומה הישראלית לחברה עם אתוס דתי ולאומי משותף.
אבני הבניין של תקופת המלוכה הממתינה מעבר לפינה מצויים בסדרת ההתרחשויות שתוארו בפרק זה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

כבר בתחילתו של ספר שמואל אנו מתוודעים לאירוע המהווה נקודת מפנה תנכ"ית משמעותית – המפלה במלחמה מול הפלישתים, נפילת ארון ה' בשבי וחורבן שילה – בהבנה עד כמה מדובר באירוע משמעותי יעסוק פרק זה.
עם ישראל שהחל להתגבש כעם מאוחד מסביב לשמואל ושילה, יוצאים למלחמה משמעותית כנגד הפלישתים, ומשהפסידו בקרב הראשון, הם בוחרים להביא את ארון ה' לשדה המערכה. בפרק זה עסקנו בשאלה למה הם בוחרים להביא את הארון, האם עלי הסכים לכך ומדוע חפני ופנחס ליוו את הארון, למה הפלישתים נצחו במלחמה, ומה המשמעות של נפילת הארון לבית עלי.
עסקנו גם בעניין משמעותי שלא מופיע במפורש בספר שמואל – חורבן שילה ונחלת יוסף על ידי הפלישתים, והמשמעות העצומה של הדבר על היכולת למנות מלך בישראל. לצורך כך נדדנו אל נבואות אסף שבספר תהילים, הצובעות את האירוע הזה בצבעים אחרים לגמרי מהדרך שבה תיאר אותו ספר שמואל.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

שמות שונים לו לחג הקציר, ומספר ציוויים שונים מדברים אודותיו. בפרק זה נלמד את כל המקורות העוסקים בחג שבועות – חג הקציר, ונראה כיצד התפתח אופי החג לאורך התורה.
מחג חקלאי, לחג אמוני כמעט אנטי חקלאי, ומיום המקושר לארץ כנען, ליום המקושר גם לימי יציאת מצרים. מה בין חלות החמץ העשויות קמח חיטה לבין אופי החג, ואיך גם כאן הרבה מהדברים קשורים לחטא העגל.
עסקנו גם בקשר הלא קיים בתורה בין חג השבועות ליום מתן תורה, ומדוע חז"ל יצרו את הקשר המעניין הזה.
מוזמנים לצאת איתנו למסע בעקבות חג השבועות בתורה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהמקרא תיאר את הניוון של בית עלי והמשכן בו שירתו, מגיעה תגובת הנגד של הקב"ה לכך. והתגובה הזו עוברת דרך מאורע נדיר למדי באותם ימים – נבואה.
איש אלוהים נושא נבואת חורבן קשה על בית עלי, ודרך נבואה זו ניתן ללמוד לא מעט על אופיים של הכוהנים במשכן באותם ימים.
בפרק זה עסקנו גם בהתגשמות נבואת החורבן בפועל בדורות הבאים, ובירמיהו הנביא, נצר למשפחת עלי, המיצג בחייו ובמעשיו את אותו חורבן. עסקנו גם בסיפור הציורי והמקסים של נבואתו הראשונה של שמואל ובתפקידה להכין אותו לשלב הבא של חייו.
זהו פרק שמתחיל בעולם שבו החזון והנבואה הם מאורע נדיר, ומסתיים בכך שהחזון נפרץ – הנבואה יצאה לחופשי והשתחררה מכבלי המשכן והכוהנים שכבלו אותה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

על עשרת מכות מצרים אנחנו רגילים ללמוד כבר בילדותנו המוקדמת, ופעמים רבות אנו ממשיכים לתפוס אותן כמין תיאור פנטסטי ומעט ילדותי של ערימה מגוונת של ניסים בלתי אפשריים כמעט.
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המכות, ניתחנו אותן מבחינה ריאליסטית ותפיסתית, וניסינו להסביר כיצד שרשרת המכות היא דווקא התפתחות די ריאליסטית של מכה המובילה למכה שאחריה, והנס הגדול כאן הוא דווקא ביכולת לשלוט בתזמון המדויק של ההתרחשויות ולהפוך אותו למסר חינוכי מתגלגל למצרים ולפרעה.
הרבינו לעסוק גם ברובד מקביל של המכות – הדרך שבה הן נתפסו בעיני החווים אותם – בני ישראל והמצרים. כיצד החלוקה הידועה מההגדה של דצ"ך עד"ש באח"ב, היא גם חלוקה עמוקה של המכות המופיעה בתורה, וכיצד היא מתארת את המסרים שהעבירו המכות ואת האפקט הפסיכולוגי-חינוכי שלהן כפי שחוו המצרים.
מוזמנים להצטרף אלינו לעיון מעמיק בסיפור שאנחנו רגילים לספר כל שנה ולגלות בו עוד רבדים מעניינים שאולי לא הכרתם.