מחבר Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר מרדפים חוזרים ונשנים של שאול את דוד, לאחר שדוד מבין שאין לו עם מי לעבוד בתוך אנשי יהודה בבניית מלכותו העתידית, מחליט דוד לברוח לחו"ל הרחק מהישג ידו של שאול. והיעד? גת פלישתים, כמה מפתיע.
בתחילת פרק זה עסקנו בקשרים המעניינים של דוד אם אנשי גת, המשתקפים ממספר מקומות בתנ"ך, וניסינו לענות על השאלה למה ברח דוד דווקא לגת, ולמה הפלישתים ואכיש מלכם הסכימו לקבל אותו.
תיארנו גם את תכנית הסתרים של דוד שתמרן את אכיש לשלוח אותו אל אזורי הספר בנגב – אל צקלג – והסברנו כיצד השהות של דוד שם ומעשיו המשיכו לקדם אותו בדרך להכרה כמלך הלגיטימי של ישראל.
בהמשך הפרק עסקנו בנקודה שבה הדברים כמעט הגיעו לכדי פיצוץ, כאשר אכיש מלך גת רצה לצרף את דוד לצבא הפלישתי במלחמה כנגד שאול וישראל. עסקנו גם בשאלה המעניינת מכל – מה התכוון דוד לעשות באמת בשעה שהכריז שוב ושוב על נאמנותו המוחלטת לאכיש ולפלישתים בעימות המתקרב.
בסופו של הפרק עסקנו באחד מרגעי השפל הגדולים ביותר שחווה דוד בחייו – שריפת צקלג על ידי העמלקים ושביית נשיו ומשפחות לוחמיו. ראינו עד כמה היה דוד קרוב להישבר ועד כמה כוחות הוא היה צריך לגייס כדי להרים את לוחמיו השבורים (בהצלחה חלקית). נקודת השבר הזו גם הדגימה לנו את גדולתו של דוד שהצליח להפוך משבר שאין גדול ממנו לניצחון מופלא.
בהקשר לסיפור זה, עסקנו גם בהבדלי הגישות והמסרים בין ספר שמואל ודברי הימים, ובדרך השונה שבה הם מספרים את סיפורי דוד.
פרק גדוש ומקיף המלא ברגעי שיא והכרעות מורכבות – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר תהילים הוא ספר מגוון למדי. הוא כולל מזמורי תפילה לישועה מצרה, הודיה על ישועה, התפעלות ממעשי האל, פרקי התבוננות היסטוריוסופיים ועוד. פרקים רבים פותחים בשיוך לדוד המלך, שהוא על פי המסורת (מסורת המופיעה כבר בספרים המאוחרים שבתנ"ך) מחברו של הספר, אך ישנם גם פרקים המשויכים למחברים אחרים.
בפרק זה צללנו לעמקם של פרקי התהילים וגילנו שהניסיון לענות על השאלה מי חיבר כל פרק מורכבת למדי. ראשית הדגמנו עד כמה קשה למצוא קשר בין הפרקים שבהם יש כותרת המשייכת אותם לאירוע או נושא מסוים לבין תכן הפרק עצמו. הדגמנו גם את העובדה שיש פרקים המשויכים לדוד שבהם ישנם פסוקים המצביעים על כך שהם מאוחרים לזמנו (או שדוד חיברם בנבואה). בסופו של דבר נסינו לזהות על פי תוכן הפרקים איזה פרקים חיבר בוודאות דוד וגילינו שהם מעטים ממה שניתן היה לחשוב מלכתחילה.
השוונו גם את פרקי דוד לפרקי אסף המשורר המופיעים בתהילים, והראנו שמקובל למדי לכתוב מזמור ולשייך אותו למחבר קדמוני יותר כמייסד בית מדרש או זרם שירי.
עסקנו גם בעובדה שספר תהילים עצמו מציין את קיומן של 'תפילות דוד בן ישי' – קובץ תפילות שחיבר דוד (ומה ניתן ללמוד מכך שעובדה זו נאמרת במזמור המשויך לשלמה דווקא ולא לדוד).
בהמשך הפרק התייחסנו גם למסורת של הספרים המאוחרים בתנ"ך המייחסת מזמורים ספציפיים לדוד, ועמדנו על ההבדל מעניינים מאוד בין מזמורים אלו כפי שהם מופיעים בספר התהילים לעומת הופעה שלהם בספרים אחרים בתנ"ך.
בסופו של דבר גיבשנו מסקנה אחת משמעותית באשר לשאלה האם ניתן ללמוד ממזמורי התהילים על חיי דוד ועל הסיפורים שבספר שמואל.
פרק מעמיק ומעניין – מוזמנים להאזין!

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במהלך שרשרת הסיפורים העוסקים במתח שבין שאול לדוד, מגיע תורו של סיפור צד שלכאורה אינו קשור לשאול – העימות בין דוד לבין נבל הכרמלי.
אז מי הוא אותו נבל ועד כמה דמותו משמעותית בשבט יהודה, למה הדרישה-בקשה של דוד ממנו למתת מסמלת שינוי אסטרטגי ביחסי דוד ושאול, למה נבל העליב כל כך את דוד, ולמה איבד דוד את שלוות רוחו הידועה וכמעט עשה מעשה שיכל לפגוע בסיכוייו להפוך למלך? – על כל השאלות האלו ננסה לענות בפרק הזה.
נכיר גם את אחת הדמויות הנשיות המרשימות בתנ"ך – אביגיל, אשתו של נבל, נראה עד כמה גאוני הנאום המופלא שהיא נשאה כשפגשה את דוד (אולי המרשים שבכל נאומי הנשים בתנ"ך!), ונבין מה המשמעות של החלטתו של דוד לשאת אותה לאישה בסופו של הסיפור.
בהמשך הפרק נעסוק בסיפור ניסיון ההסגרה השני של הזיפים את דוד לידי שאול, ובהתגנבות שלו ולקיחת צפחת ומים והחנית של שאול הישן מתוך מעל הלוחמים הישנים. אנו נראה גם למה מדובר בסיפור בעל קשרים עמוקים לסיפור שקדם לו – העימות בין דוד לנבל הכרמלי.
בסופו של הפרק ננתח את החלטתו של דוד לעזוב את תחומי ארץ ישראל וללכת אל גת פלישתים, ולמה החלטה זו היא המסקנה המתבקשת משתי הסיפורים שקדמו לה.
פרק מקיף ומשמעותי – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבט יהודה.
שבט יהודה הוא, לצד שבטי יוסף, השבט המשמעותי ביותר בתולדות ישראל והדבר ניכר כבר מסיפורי התורה שבחרה להעניק לו וליוסף סיפור ייחודי.
במסע שלנו להבנת מהות השבט גילנו שניתן לחלק את שבט יהודה לשלושה חלקים שונים, שושלתיים וגיאוגרפים.
הראשון שבהם הוא הענף הכליבי (מצאצאי כלב בן יפונה) השוכן בהרי חברון – הענף העיקש, הגאה והמתבדל של השבט, שנתן את הטון בצורה משמעתית במאות השנים הראשונות של התנחלות שבטי ישראל בארצם.
הענף השני הוא של היהודאים היושבים בשפלת יהודה – זהו ענף כמעט הופכי לכליבים – אלו יהודאים שהושפעו רבות מהגויים שנמצאים בשכנות אליהם. הם נכבשו לאורך תקופות ארוכות והיו צריכים להיות כנועים למדי.
הענף השלישי הוא של היהודאים מבני שושלת רם היושבים בסביבות בית לחם ובנותיה. בהם אפשר לראות מעין מיזוג בין הכליבים ליושבי השפלה – הם לא כנועים אך גם לא מתבדלים. הם מעורים במצב שאר השבטים השכנים אליהם, פטריוטים יותר, והם הענף שהצמיח בסופו של דבר את המלוכה בישראל והפך לדומיננטי ביותר ברבות השנים.
בדינמיקה המעניינת שבין כל הענפים ובעוד נושאים רבים אחרים עסקנו בפרק זה. מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במסגרת המרדפים הלא נגמרים של שאול אחרי דוד, אנחנו מגיעים לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתנ"ך – ה'מפגש' של שאול ודוד במערה חשוכה ליד עין גדי. אך לפני הסיפור הדרמטי הזה ישנם עוד 2 סיפורים המכינים אותנו לרגע הזה – פגישתו (ודבריו יוצאי הדופן) של יהונתן בן שאול עם דוד הבורח, ושיתוף הפעולה של הזיפים עם שאול כדי ללכוד את דוד.
בתחילתו של הפרק ניתחנו את הסיפורים הללו. תחילה עמדנו על המשמעויות העמוקות של דבריו של יהונתן. לאחר מכן הסברנו מי הם הזיפים, מה האינטרס האמיתי שלהם ולמה בגללם היה דוד כפסע מליפול בידי שאול. אגב הסיפור הזה, עסקנו גם במלחמה פחות מוכרת מאותם ימים של שבטי עבר הירדן המזרחי עם השבטים ההגריים, מלחמה המוזכרת רק בספר דברי הימים, והסברנו למה ייתכן שהיא גרמה לחלק משבטי עבר הירדן להעביר את הנאמנות שלהם משאול לדוד.
בסופו של דבר הגענו אל הרגע הדרמטי בפגישה בין שאול לדוד. ניתחנו ארוכות את המהפך העצום שעבר דוד בתוך מספר רגעים – מרצון להרוג את שאול להחלטה שלא לגעת בו כלל – עמדנו על חלקו של יהונתן בכך, והסברנו עד כמה ההחלטה הזו הדהדה בתנ"ך ובממלכת יהודה מאות שנים לאחר מכן.
עסקנו גם בדו שיח של דוד ושאול לאחר האירוע הזה, ובאמירה המפורשת של שאול כי הוא מכיר בכך שדוד ראוי הרבה יותר ממנו למלוך.
פרק מקיף ומעמיק – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד מחליט לברוח לחו"ל מפני שאול – אל אכיש מלך גת הפלישתי, ובדרך?! עצירה קטנה ומשמעותית, במשכן ה' בנוב. בפרק זה עסקנו בין השאר בסיבה האמיתית שבגללה עצר דוד במשכן ה', ובשאלה איך דוד מרהיב עוז לברוח אל אויביו הגדולים ביותר, הפלישתים (תכנית שלא עלתה יפה כאשר דוד נחלץ בעור שיניו ממוות בגת פלישתים).
לאחר מכן עסקנו בתחנה הבאה של דוד בנדודיו – מערת עדולם שביהודה – המקום שבו גיבש את הגדוד הלוחם ואת הגיבורים שילוו אותו בכל אשר ילך. עסקנו גם בשאלה למה היה חשוב כל כך לדוד לחנות ביהודה למרות הסיכון משאול.
לאחר מכן חזר דוד לתוכניתו המקורית לברוח לחו"ל (עם משפחתו המורחבת) והפעם למואב. והנה, לאחר שהות במואב, דוד מצטווה ע"י גד הנביא לחזור אל ארץ יהודה. כדי להבין מדוע עליו לחזור, העמקנו לעסוק בסיפורים לא מוכרים המשלימים את התמונה המוצגת בספר שמואל – על משלחת מיהודה ובנימין שבאה לבקר את דוד, על קרבות מרתקים ועלומים מול הפלישתים ועל הפקרה של שאול את תחומי נחלת יהודה.
הפרק מסתיים בסיפור הנורא של הריגת כהני נוב, ובכמעט עימות ישיר בין שאול לדוד ומלחמת אחים כוללת, שנמנעו ברגע האחרון.
פרק רחב יריעה המחבר מספר סיפורים ומקורות לסיפור אחד גדול ומרתק שבו דוד עושה את כל מה שצריך ושאול את כל מה שלא.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מצרים, האימפריה שמדרום לארץ ישראל, צרובה בזיכרון הלאומי-דתי של עם ישראל כבית העבדים שממנו נגאלנו. בפרק זה יצאנו לבחון את היחסים בין ממלכת ישראל ויהודה וממלכת מצרים.
תחילה סקרנו במהירות את המניעים האסטרטגיים של הממלכה המצרית להסתגר בארצה או להרחיב את תחום השפעתה צפונה, ואת המגמות האלו לאורך כל ההיסטוריה של ישיבת עם ישראל בארצו.
לאחר מכן עסקנו באינטראקציה עם מצרים בתקופת דוד, שלמה ורחבעם – יחסים שנעו בין ברית למלחמה, וניסינו להסביר השינוי ביחסים.
בחלקו השני של הפרק, עסקנו בהרחבה ביחסים שבין ישראל למצריים בעידן האימפריות הצפוניות (אשור ובבל) במאה השנים האחרונות של ממלכת יהודה – התקופה שבין חזקיהו לצדקיהו. עסקנו רבות בבחירות האסטרטגיות שעמדו בפני המלכים השונים ביהודה, וביחס העקבי של שלל הנביאים למצרים – הקריאה לא להסתמך עליהם. ניסינו לנתח את העמדה העקבית של הנביאים, וראינו שהיא מורכבת משילוב של הבנה גיאופוליטית מעמיקה, ומחשבה מוסרית-רעיונית של התמודדות עם סוגיית הצדק בעולם. כהשלמה לכך, עסקנו בריבוי הנבואות הארוכות על מצרים אצל הנביאים השונים.
אנו מזמינים אתכם לצאת אתנו למסע מעמיק בעקבות יחסי ישראל ומצרים בתנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד ויהונתן כרתו ברית נפש זה עם זה וכעת הקשר ביניהם עומד בפני אתגר גדול – אביו של יהונתן רודף אחרי בן בריתו, דוד. הבחירות של יהונתן ודוד אל מול המצב המורכב שבו הם נמצאים עומדות במרכזו של פרק זה.
ראשית מבשר דוד ליהונתן שאביו שאול רוצה להרוג אותו ואף נשבע על כך מאחר שיהונתן מופתע מכך מאוד. לאחר מכן מתכנן דוד כיצד להוכיח ליהונתן את כוונותיו האמתיות של אביו. עסקנו בשאלה למה לכאורה נראה מהסיפור שדוד, אחרי שכבר נמלט על נפשו, היה אמור להשתתף בסעודה פומבית עם שאול, מה תכנן שאול להשיג מהמעמד הזה, כיצד תמרן אותו דוד, ומה הוא רצה להרוויח מכך.
לאחר מכן עסקנו בהכרזה המדהימה של יהונתן כי הוא מכיר בדוד כמלך הלגיטימי ובבקשה ממנו לא להכרית את זרעו לאחר שינצח בקרב כנגד שאול – נסינו לענות כיצד בכלל ידע יהונתן שדוד מתכוון למלוך, מה הוא חשב שתהיה תגובתו של דוד למעשי אביו שאול, ומה הייתה בפועל הבחירה השונה והלא טריוויאלית של דוד.
בסופו של דבר נסינו להבין מדוע דוד הסתכן כל כך ובזבז זמן בריחה יקר מפז כדי להיפגש עם יהונתן שוב ושוב, וכיצד המפגש הזה המשיך להדהד לאורך התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפער בין דוד המצביא המוצלח והאהוב בעיני כל העם, לדוד הדמות המאיימת ומעוררת הקנאה בעיני שאול – הולך ותופס תאוצה. ככל שדוד מצליח ואהוב יותר כך שונא אותו שאול יותר. ברקע פער זה ישנה גם הבטחה פומבית – לתת לאיש שלחם כנגד גוליית לשאת את ביתו של שאול המלך לאישה.
בפרק זה עסקנו בשיח המעניין בין שאול לדוד באשר לקיום ההבטחה זו, וניסנו לתהות מדוע סירב דוד שוב ושוב לקחת את ידה של בת המלך, ומדוע התרצה לבסוף. למדנו גם את נקודת השבר בה החליט שאול לפרסם את מחשבות המוות שלו כנגד דוד, ואת מלאכת הפיוס של יונתן בין שאול לדוד. ניסנו גם לענות על השאלה האם כאשר נשבע שאול לדוד שלא יהרוג אותו הוא התכוון לכך או נשבע לשקר, ומה גרם לו בסופו של דבר להפר את השבועה.
עסקנו גם בבריחתו של דוד בסיועה של מיכל אישתו, ובמעמד העימות התנכי קוסמי הגדול בין שאול המלך לשמואל הנביא – עימות שכל מי שנקלע לסביבתו הפך לנביא ובו פשט שאול את מלכותו מעליו באופן סופי.
מוזמנים לפרק שיוציא את העימות בן שאול לדוד מהצללים אל האור.