פרק 96 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אוהל שיכן באדם – על שילה לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר שילה והמשכן שהוקם בה הם המרכז הרוחני ומקום ההתכנסות המרכזי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. זהו במובן מסוים 'המקום אשר יבחר ה' של ספר דברים, לפחות במאות השנים הראשונות של כניסתם של בני ישראל אל הארץ. בפרק זה סקרנו את השפעתה של שילה על בני ישראל, וגילינו שלשילה ישנן 3 תקופות מובדלות לאורך התנ"ך – תקופת ההתנחלות בה היא אכן שמשה כעיר מרכזית ומשמעותית, תקופת ביניים והתנוונות לאורך כל תקופת השופטים, בה היא מאבדת מיוקרתה עד לחורבנה בסוף התקופה, ותקופה בה היא הופכת לזיכרון היסטורי חי ובועט שמהדהד דורות רבים אל תוך העתיד.
התקופה האחרונה היא אולי המעניינת מכל. גילנו ששילה משמשת כמעין חרב מתהפכת על הבחירה בירושלים כמקום אשר יבחר ה' – הן כהזהרה בתחילת התקופה במזמורי אסף בתהילים, והן כהתרעה סופית לפני החורבן בדברי ירמיהו הנביא. גילנו שזו לא הזהרה ריקה כלל וכלל. ירמיהו היה מצאצאי כהני שילה, ובשורת פיצול ממלכת יהודה ואובדן רוב הממלכה יצאה גם היא משילה – מפי הנביא אחיה השילוני, ולא בכדי.
פרק מקיף על מקום שהוא גם רעיון ומוסר השכל ואבן בוחן.