על הסיפור שמאחורי פרשות השבוע וסיפורי התנ"ך
הסכת
פרק קצר המסביר כיצד בנוי ספר דברים, ומשרטט מפה המסדרת לנו את הנאום הראשון והשני ואת סיומו של הספר.
בפרק אנו מסבירים בצורה כללית מהם הנושאים בהם עוסק כל חלק, ומתכוננים לקראת המסע הבא לקראתנו – אל ספר שבונה קומה חדשה לתורה – קומה לאומית.
על תכניות א-לוהיות ש'נכשלות' ותכניות שמצליחות והאם הכישלון של הדור הראשון ליציאת מצרים היה וודאי, על שתיקה של 38 שנה, על סיפורי הדור השני בחצי השני של חומש במדבר, על השאלה מהו ספר במדבר בנקודה אחת מזוקקת, מעט על חומש דברים הבא לקראתנו לטובה, ולסיום – על ההבדל בין הסכת לשיעור והאם צריך עוד הסכתים בעולם היהודי.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ פינת סיכום של הספר, ובה שיר יפה ועמוק של זלדה, על שירים נודדים המביאים איתם ריח טוב של מרחקים ועל הדומיה היפה מכל.
עיר מקלט, אחת המצוות המוזרות והמעניינות בתורה. מיהו רוצח, האם עיר המקלט הוקמה עבורו או עבור גואל הדם הרודף אותו, למה הרוצח צריך לחכות עד למות הכהן הגדול, ובכלל, למה התורה תולה את הדבר במשתנה כל כך מוזר ולא אחיד.
כדי למצוא את הקשר בין רוצח, מזבח, כהן ומלך, ננסה למתוח קו מעניין שיחל בקין והבל, ימשיך בנח, יעבור בפרשת משפטים ופרשתינו, יצא אל ספר יהושע ותחילת ספר מלכים ויסתיים במותו של אחאב מלך ישראל (!?!).
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ 2 שירים, של חיים גורי – על ארץ הניגודים והקשיים, ושל אלי אליהו – על 'עיר ובהלות' שמזכירה לנו את עיר המקלט. הפינה מסתיימת בקשר המעניין בין 'אז ישיר משה' ל'אז יבדיל משה'.
על בקשתם של בני ראובן וגד לא לעבור את הירדן ולנחול בעברו המזרחי, על הסיבה שמשה שופך עליהם אש וגופרית מחד, ומתרצה להם בקלות מאידך, ועל דיוק קריטי עליו עומד משה בבקשתם, שמלמד אותנו עד כמה היה משה פיקח, וכמה חזה את העתיד בצורה מדויקת. (התייחסנו בקצרה גם לשאלה מדוע ולמה 'נדחף' חצי שבט מנשה להתיישבות עבר הירדן, למרות שלא ביקש זאת..).
סיפור שמתחיל בפרשתנו, עובר בספרי יהושוע ושופטים, ומתגלגל הלאה עד לספר דברי הימים ולימי גלות הארץ.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ 2 שירים, של אורי ברנשטיין ורחל חלפי, שהם הד להחלטתם של בני ראובן וגד לבנות בית כאן ועכשיו, על אי הוודאות שבבניית הבית ועל הניסיון לכלוא בתוך הריבוע הקטן שלו את התוהו.
'עוון פעור', אחת הפרשיות הכאובות בתורה, מסתתרת מאחורי מסך של שתיקה. לאט לאט, התורה משחררת לנו עוד פרטים ורמזים המציירים לנו את התמונה המלאה. כמעט ונפקד שבט מישראל.
על שבט שמעון ועונשו הכבד (מעבר לעונש המגפה), ועל הסיבה לעונש החמור כל כך. גם הפעם נרחיק עד לספר דברי הימים כדי לראות מה עלה בגורלו של השבט לבסוף.
בפינת ההפטרה בחרה רחל ליפשיץ להפתיע אותי ולהביא שיר מפרי עטי על בחירת התורה לנקוב או להסתיר את שם החוטא.
השבוע פרק קצת שונה, על פרשה קצת שונה – פרשה שעוזבת את עם ישראל ומסתכלת על העמים שסביבם ועל ההתמודדות שלהם עם הכובש המאיים. לצורך כך הזמנתי גם אורח מיוחד – ד"ר אילן אבקסיס מההסכת 'דברי הימים – על המקרא והמזרח הקדום' ע"מ שירחיב את מבטינו והכרתנו את העמים בעבר הירדן (ובפרשה הוזכרו לא מעט עמים כאלו..).
דיברנו גם על מממצא ארכיאולוגי מרתק – כתובת בלעם – כתובת טיח שנמצאה בעבר הירדן ומזכירה את בלעם בר בעור!
בפינת ההפטרה משלבת רחל ליפשיץ, את דבריו של ר' נחמן, עם שני שירים קצרים של רחל חלפי ודליה רביקוביץ' על חלונות – של עם ישראל במדבר, של קרבה ושל זרות.
על פרשה, שמעל לפני השטח, רצופה כולה בתלונות ועונשים, אך מתחת לפני השטח מספרת לנו סיפור של תיקון גדול של דור הנכנסים לארץ.
סיפור שנפתח ומסתיים בבאר, ועובר דרך רמזים גאוגרפיים ולשוניים דקים, החושפים בפנינו את עומק התיקון.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ סיפור מרתק מאת מרטין בובר, על הבעש"ט, רבי יעקב יוסף מפולנאה ועל האמונה של המנהיג בצאן מרעיתו.
קורח, מן הנבלעים? מן הנשרפים? השבוע ננסה ללמוד את סיפור קורח לפני שנישבר וסופר לנו עם קפיצות בזמן ובמקום, וננסה להבין למה התורה בחרה, שלא כדרכה, לספר את מעשה קורח בצורה לא לינארית.
פרק מעט ארוך העוסק באחת הפרשיות המורכבות בתורה.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ שיר עמוק מאוד של יקירת ההסכת, רבקה מרים, על משה דתן ואבירם, המשתקפים באישונו של אדם הראשון..
מי יזם את שליחת המרגלים, למה הם נשלחו לפרק זמן ארוך כל כך, ומה המשמעות של כך על עונת המלחמה ולוח הזמנים לכיבוש ארץ כנען.
נסיון להבין מי היו אותם מרגלים, למה זהותם עקרונית בהבנה של ההחלטה שלהם להוציא את דיבת הארץ.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ פיוט נפלא בן אלפי שנים, של הפייטן הארצישראלי יני, על המרגלים בלכתם לעומת שובם.
על נסיון תיקון כמעט אחרון של הדור הראשון ליציאת מצריים. על פנייה הרואית של משה בניסיון להעצים דווקא את השכבות הנמוכות בעם ישראל, שהגיע עד לכדי נשיאת האישה הכושית.
לימוד שחורז את רצף כל הסיפורים בחציה השני של פרשת בהעלותך.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ 2 שירים של רבקה מרים על בדידותו וענוותנותו של משה רבנו.
על שלושה ציווים שונים בתפקיד הלויים המתאחדים כולם בהקדשתם, על ההתפתחות תפקיד הלוי בפרשת קורח ועל הדרך בה הוצגו הלויים בספר דברי הימים.
על לויים ששרתו בקודש, לויים שגורשו ממנו ולויים שחזרו אליו בתפקיד אחר..
בפינת ההפטרה קושרת רחל ליפשיץ בחוטים עדינים, בין ספר התהילים שלא מש מידו של אביה ז"ל, לשירה של סיון הר שפי 'תהילים ליום רעש'.
על התקווה הגדולה שבמינוי הנשיאים, הדחיפה העצומה של הקב"ה לכונן שכבת הנהגה לצד משה, והשיתוף המכוון של הנשאים בעבודות הקודש ובענייני החול. הבחנה בין נשיאים וזקנים ונסיון להבין למה כל עתידו של עם ישראל היה מונח על כתפי הצלחת תכנית הנשאים – תכנית שכשלה ובגדול.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ מספר שירים והרהורים על מנהיגות והנהגה.
על ההבדל בין ספר עם ציר עלילתי לספר ללא ציר כזה, על הבנה של פרשות עפ"י ההקשר ועריכה מכוונת של סדר הפרשיות, האם הספר נכתב עבור הכהנים או אנשים מישראל ומה אומרים לנו היום הקרבנות כאנשים מודרניים.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ פינת סיכום של הספר ובו שירים על חטאים שחטאנו לעצמינו ועל המקום, אותו ממלא ספר ויקרא, כמרחב שאליו יכולה להיכנס הגאולה.
גלות, כולנו מכירים אותה כבר הרבה זמן, אבל מתי היא נוצרה ולמה. על החסד שבגלות ועל הסוף החסר של הקללות בפרשת בחוקתי.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ את שירו ההיסטורי של חיים נחמן ביאליק 'מתי מדבר', על גלות ועל כניסה לארץ.
מה שלא סיפרה לי הגננת 