קטגוריה: כתובים

Podcast, אישים חגים ומקומות, אסתר, חגים ומועדים, עזרא ונחמיה

פרק 180 – אישים ופינות בתנ"ך – "רווח והצלה יעמוד ליהודים – על מרדכי, אסתר, עזרא ונחמיה"

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת אסתר כתובה כסיפור סגור ותחום וכמעט מנותק משאר סיפורי התנ"ך. הצלה של יהודי הגולה השזורים בסיפורי התככים של חצר המלוכה הפרסית.
בפרק זה אנו נספר את הסיפורים שקדמו לאירועי המגילה ואת הסיפורים שאירעו לאחריה – ונגלה שהמגילה הושפעה ממאורעות קודמים והשפיע מאוד על גורל שיבת ציון.
כדי להבין את ההשפעות האלו, יצאנו למסע החורז את ספרי חגי וזכריה, עזרא ונחמיה וכמובן מגילת אסתר. זהו מסע בן מאה שנים וחמישה מלכים פרסיים השופך אור חדש על משמעות נס חג הפורים.
התחלנו בהצהרת כורש ובשיבת ציון, המשכנו בעצירת הבניה ע"י צרי יהודה ובנימין, בחידוש הבניה בימי דריווש, במכתבי השטנה בימי אחשוורש ובשינוי המגמה העמוק בימי ארתחשסתא עזרא ונחמיה.
במקביל לרצף הסיפורים התעמקנו גם בסדר המלכים הפרסיים ובסתירות העמוקות שבין הידוע להיסטוריונים לבין שיטת חז"ל ופרשנים רבים בקריאת הפסוקים – והצענו דרך ליישב את הפסוקים המוקשים מאוד בספר עזרא, מה שפתח לנו עולם שלם של משמעויות עמוקות מאוד של נס פורים.
זהו פרק המנסה להציע שיטה חדשה לקריאת סיפורי שיבת ציון – ניסיון יומרני, הדורש בחלקו גם ריכוז והעמקה, אך שכרו בצידו – קריאה קוהרנטית המחוברת לידע ההיסטורי של סיפורי שיבת ציון ומאירה את התנ"ך באור חדש.
מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים חגים ומקומות, כתובים, קוהלת

פרק 176 – "הבל הבלים הכל הבל – מגילת קהלת" – חלק 2

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר קהלת הוא מהספרים המיוחדים בתנ"ך. הוא ספר פילוסופי אנטי פילוסופי, הוא ספר פסימי מלא אופטימיות, הוא ספר מלא סתירות עם שיטה והשקפת עולם עקבית, ובסופו של דבר הוא ספר הדרכה לאדם הפשוט כיצד לא לבזבז את חייו הקצרים לשווא.
הספר מתחיל בניסיון של קהלת להבין את מהות החיים ומה ייתן לו סיפוק מהם – ניסיון שנכזב בכל דרך שבה קהלת פוסע – מה שמביא אותו תחילה לייאוש גדול ובסופו של דבר עוזר לו לגזור מסקנות כיצד כן נכון לחיות בעולם הכאוטי וחסר הפשר (מבחינתו של האדם) שבו אנו חיים.
לאחר שגזר קהלת מסקנות הוא עוסק לעומק בסוגיית 'מה יתרון העושה באשר הוא עמל' – האם ועד כמה נכון לפעול בעולם, ולאחר מכן עובר קהלת לתת רצף ארוך של המלצות ועצות טובות כיצד לעבור את החיים בצורה הטובה ביותר.
סופו של ספר קהלת עוסק בזקנה ובמוות והוא עושה זאת ברגישות רבה ובמילים פיוטיות שהן מהיפות בתנ"ך.
בסיומו של הספר מובאת גם הערת עורך ייחודית ביותר שהיא מעין 'מדריך למשתמש' בבואו ללמוד את הספר המורכב הזה.
מוזמנים להצטרף אלינו ללימוד עמוק וקצבי בספר המיוחד והכה שונה הזה.

Podcast, אישים חגים ומקומות, כתובים, קוהלת

פרק 175 – "הבל הבלים הכל הבל – מגילת קהלת" – חלק 1

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר קהלת הוא מהספרים המיוחדים בתנ"ך. הוא ספר פילוסופי אנטי פילוסופי, הוא ספר פסימי מלא אופטימיות, הוא ספר מלא סתירות עם שיטה והשקפת עולם עקבית, ובסופו של דבר הוא ספר הדרכה לאדם הפשוט כיצד לא לבזבז את חייו הקצרים לשווא.
הספר מתחיל בניסיון של קהלת להבין את מהות החיים ומה ייתן לו סיפוק מהם – ניסיון שנכזב בכל דרך שבה קהלת פוסע – מה שמביא אותו תחילה לייאוש גדול ובסופו של דבר עוזר לו לגזור מסקנות כיצד כן נכון לחיות בעולם הכאוטי וחסר הפשר (מבחינתו של האדם) שבו אנו חיים.
לאחר שגזר קהלת מסקנות הוא עוסק לעומק בסוגיית 'מה יתרון העושה באשר הוא עמל' – האם ועד כמה נכון לפעול בעולם, ולאחר מכן עובר קהלת לתת רצף ארוך של המלצות ועצות טובות כיצד לעבור את החיים בצורה הטובה ביותר.
סופו של ספר קהלת עוסק בזקנה ובמוות והוא עושה זאת ברגישות רבה ובמילים פיוטיות שהן מהיפות בתנ"ך.
בסיומו של הספר מובאת גם הערת עורך ייחודית ביותר שהיא מעין 'מדריך למשתמש' בבואו ללמוד את הספר המורכב הזה.
מוזמנים להצטרף אלינו ללימוד עמוק וקצבי בספר המיוחד והכה שונה הזה.

Podcast, כתובים, שיר השירים

פרק 157 – שיר השירים – "אני לדודי ודודי לי – על סיפור האהבה בשיר השירים"

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.

Podcast, אסתר, חגים ומועדים

פרק 155 – אישים ופינות בתנ"ך – "קיימו וקבלו היהודים – על התפתחות פורים וחגים שלא מן התורה"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג הפורים הוא החג המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי המופיע בתנ"ך שלא נצטווינו עליו בתורה. בפרק זה נדון לעומק בדרך המעניינת שבה הוא התפתח וקיבל את אופיו.
לפני שנעסוק בחג הפורים, אנו יוצאים למסע מרתק לאורך כל התנ"ך בעקבות חגים שלא נצטווינו עליהם בתורה. אנו מתוודעים לחגים עממיים, משפחתיים, קהילתיים, ממסדיים ושבטיים – חלקם ברוח עבודת ה' וחלקם דווקא בניגוד לה. חלקם שרדו תקופות ארוכות וחלקם הבליחו לרגע בתנ"ך ונעלמו.
לצידם של ימי החג ישנם גם צומות רבים המוזכרים בתנ"ך, וגם הם מתפרשים על מלא הקשת בין צומות זמניים בעקבות אירוע מקומי, לצומות על זמניים נרחבים.
בהמשך הפרק התעמקנו רבות בסופה של מגילת אסתר, ובתיאור המרתק שהיא פורסת על התפתחות חג הפורים – מחג ספונטני, עממי וקהילתי, לחג דתי כלל יהודי ובסופו של דבר גם לחג ממוסד וממלכתי.
עמדנו על הרבדים השונים בחג המתבטאים בשני הימים השונים שלו – י"ד באדר וט"ו, על החשיבות של מרדכי לקביעת החג ועל תפקידה של אסתר בכינון שלו לדורות.
מוזמנים לצאת איתנו למסע כפול – בעקבות חגים נסתרים בתנ"ך ובעקבות חג הפורים הנחגג עד ימנו אנו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 147 – אישים ופינות בתנ"ך – "תפילות דוד בן ישי – על חיבור מזמורי התהילים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר תהילים הוא ספר מגוון למדי. הוא כולל מזמורי תפילה לישועה מצרה, הודיה על ישועה, התפעלות ממעשי האל, פרקי התבוננות היסטוריוסופיים ועוד. פרקים רבים פותחים בשיוך לדוד המלך, שהוא על פי המסורת (מסורת המופיעה כבר בספרים המאוחרים שבתנ"ך) מחברו של הספר, אך ישנם גם פרקים המשויכים למחברים אחרים.
בפרק זה צללנו לעמקם של פרקי התהילים וגילנו שהניסיון לענות על השאלה מי חיבר כל פרק מורכבת למדי. ראשית הדגמנו עד כמה קשה למצוא קשר בין הפרקים שבהם יש כותרת המשייכת אותם לאירוע או נושא מסוים לבין תכן הפרק עצמו. הדגמנו גם את העובדה שיש פרקים המשויכים לדוד שבהם ישנם פסוקים המצביעים על כך שהם מאוחרים לזמנו (או שדוד חיברם בנבואה). בסופו של דבר נסינו לזהות על פי תוכן הפרקים איזה פרקים חיבר בוודאות דוד וגילינו שהם מעטים ממה שניתן היה לחשוב מלכתחילה.
השוונו גם את פרקי דוד לפרקי אסף המשורר המופיעים בתהילים, והראנו שמקובל למדי לכתוב מזמור ולשייך אותו למחבר קדמוני יותר כמייסד בית מדרש או זרם שירי.
עסקנו גם בעובדה שספר תהילים עצמו מציין את קיומן של 'תפילות דוד בן ישי' – קובץ תפילות שחיבר דוד (ומה ניתן ללמוד מכך שעובדה זו נאמרת במזמור המשויך לשלמה דווקא ולא לדוד).
בהמשך הפרק התייחסנו גם למסורת של הספרים המאוחרים בתנ"ך המייחסת מזמורים ספציפיים לדוד, ועמדנו על ההבדל מעניינים מאוד בין מזמורים אלו כפי שהם מופיעים בספר התהילים לעומת הופעה שלהם בספרים אחרים בתנ"ך.
בסופו של דבר גיבשנו מסקנה אחת משמעותית באשר לשאלה האם ניתן ללמוד ממזמורי התהילים על חיי דוד ועל הסיפורים שבספר שמואל.
פרק מעמיק ומעניין – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 138 – אישים ופינות בתנ"ך – "נעים זמירות ישראל – על ההתייחסות לספר התהילים לאורך התנ"ך"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

Podcast, כתובים, רות

פרק 114 – מגילת רות – "על הגאולה ועל התמורה – מגילת רות – חלק ב"

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

בחלק השני של מגילת רות מתפתחת דרמה מעניינת. נעמי מחליטה לשדך את רות לבועז – גואל המשפחה, ושולחת אותה אל הגורן למשימת פיתוי בשעת לילה חשוכה. בפועל העניינים מתפתחים לכיוונים שונים לגמרי. מה תכננה בדיוק נעמי להשיג בעזרת תכנית מורכבת ומעניינת, מה ולמה עשתה רות בפועל ומה עשה בסופו של דבר גם בועז – ננסה להבין בפרק את סבך התכניות והמחשבות שמאחוריהן.
נעמוד גם על הקשר המעניין שבין רות (המואביה) לאם המייסדת של מואב – ביתו של לוט, לאם המייסדת של שבט יהודה – תמר, ולחשבון הכלל תנכ"י שנסגר בסיפורה של רות.
ננסה להבין את רעיון גאולת שם המתים ושדות המשפחה, ואת היחס של אנשי בית לחם לרות המואביה והזרה.
בסופו של הפרק נלמד גם על הקשר המרתק בין רות לבין מזמור 'אשת חיל' שבספר משלי, וננסה להבין למה נכנס הסיפור של רות לתנ"ך.
סיפור על חורבן ותקומה, דרמה וסוף טוב וסגרת מעגלים גדולים של חסד.

Podcast, כתובים, רות

פרק 112 – מגילת רות – "מעגלים של חסד – מגילת רות – חלק א"

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת רות, ספר הייחוס של דוד המלך, היא חלון מיוחד המתאר לנו בפרטי פרטים תקופת ביניים בתנ"ך – המעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. יש במגילה תיאור שלו ויומיומי של החיים הפשוטים של שבט יהודה. מבין השורות ניתן ללמוד הרבה על עולמם הפיזי והרוחני של עם ישראל באותה תקופה.
ניתן לזהות את עקבות התהליך שהחל כבר בתקופת השופטים, המתואר בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון ויסתיים בתקופתו של שמואל – התקרבות של עם ישראל לאלוהיו שמלווה גם בגיבוש לאומי משמעותי.
מעבר לכל זאת, הקו הסיפורי שמלווה את כל הספר הוא השפעתו של החסד. הגלגל החוזר של החסד שמתחיל בנעמי שלימדה את כלותיה, ממשיך בחסד שגמלו לה בעת מצוק ונסגר בחסד הגדול שמשפיע בועז – קרוב המשפחה, על כולם.
סיפור מקסים ומלא אור על גרות וקבלה, חסד וחזרה לחיים.

Podcast, איכה, אישים ופינות בתנ"ך, חגים ומועדים, כתובים

פרק 97 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מגילת איכה – הנוסחה להתמודדות עם חורבן"

Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול.
המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל.
כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'.
במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון.
מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.