קטגוריה: אישים חגים ומקומות

Podcast, חגים ומועדים

פרק 156 – אישים ופינות בתנ"ך – "כי לא נעשה כפסח הזה – על חג הפסח לאורך התנ"ך"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר כמה שנים ברצף שבכל שנה, לפני פסח אנו מפרסמים פרק מעניינו של החג – והפעם על חג הפסח לאורך התנ"ך.
בפרק סקרנו את כל חגיגות הפסח המשמעותיות לאורך סיפורי התנ"ך. מיהושע והעם שחצו את הירדן, המשך בחזקיהו והפסח המיוחד שחגג בשנה ראשונה למלכותו, יאשיהו והפסח שחגג בסופו של תהליך ארוך של טיהור המקדש, ושבי ציון והפסח שחגגו בסיום בניין בית המקדש השני.
עמדנו על השיוך המעניין של כל אחד מהחוגגים אל פסח קדמוני, חזקיהו אל שלמה המלך, ויאשיהו אל שמואל הנביא – וניסינו להבין מדוע שייך כל אחד את עצמו לדמות קדמונית.
עסקנו גם במימד השמחה שלא מופיע בתורה בהקשר של פסח אך מתבלט מאוד בכמה וכמה פסחים לאורך התנך. דנו גם בעובדה שכמעט כל מי שחנך את בית המקדש או המשכן או חידש את העבודה בו, עשה את זה בפסח. ניסינו להבין מדוע, וציינו גם את החריגה הבולטת של שלמה מהסדר הזה.
פרק שמוסיף לחג הפסח עוד נדבכים מעבר למצווה עלינו בתורה – מוזמנים להאזין!

Podcast, אסתר, חגים ומועדים

פרק 155 – אישים ופינות בתנ"ך – "קיימו וקבלו היהודים – על התפתחות פורים וחגים שלא מן התורה"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג הפורים הוא החג המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי המופיע בתנ"ך שלא נצטווינו עליו בתורה. בפרק זה נדון לעומק בדרך המעניינת שבה הוא התפתח וקיבל את אופיו.
לפני שנעסוק בחג הפורים, אנו יוצאים למסע מרתק לאורך כל התנ"ך בעקבות חגים שלא נצטווינו עליהם בתורה. אנו מתוודעים לחגים עממיים, משפחתיים, קהילתיים, ממסדיים ושבטיים – חלקם ברוח עבודת ה' וחלקם דווקא בניגוד לה. חלקם שרדו תקופות ארוכות וחלקם הבליחו לרגע בתנ"ך ונעלמו.
לצידם של ימי החג ישנם גם צומות רבים המוזכרים בתנ"ך, וגם הם מתפרשים על מלא הקשת בין צומות זמניים בעקבות אירוע מקומי, לצומות על זמניים נרחבים.
בהמשך הפרק התעמקנו רבות בסופה של מגילת אסתר, ובתיאור המרתק שהיא פורסת על התפתחות חג הפורים – מחג ספונטני, עממי וקהילתי, לחג דתי כלל יהודי ובסופו של דבר גם לחג ממוסד וממלכתי.
עמדנו על הרבדים השונים בחג המתבטאים בשני הימים השונים שלו – י"ד באדר וט"ו, על החשיבות של מרדכי לקביעת החג ועל תפקידה של אסתר בכינון שלו לדורות.
מוזמנים לצאת איתנו למסע כפול – בעקבות חגים נסתרים בתנ"ך ובעקבות חג הפורים הנחגג עד ימנו אנו.

Podcast, שבטי ישראל

פרק 154 – אישים ופינות בתנ"ך – "והגבעונים לא מבני ישראל המה – על מלחמות שבט בנימין והגבעונים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגבעונים, עם חיווי שהונה את בני ישראל בראשית תקופת כיבוש הארץ, והצליח להשיג שבועת הגנה מנשיאי העדה, שרדו את כיבושי יהושע ללא פגע. אך הרווח שלהם היווה גם הפסד טריטוריה של גורם אחר – שבט בנימין.
בפרק זה יצאנו למסע ארוך בתנ"ך בניסיון להתחקות בפרטי המאבק המתמשך בין שבט בנימין לגבעונים. החל בראשית תקופת השופטים לאחר טרגדיית פילגש בגבעה, המשך בהשתקמותו של השבט במשך תקופת השופטים, וכלה במלחמה של שאול נגד הגבעונים (והנקמה הגדולה שלהם בביתו בימי דוד).
זהו פרק שמנסה לתאר מאבק עלום למדי הנרמז במספר מקומות לאורך התנ"ך, תוך כדי שהוא מסכם כמה וכמה פרשיות ופרקי עבר שבהם עסקנו בהסכת זה.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע בעקבות מאבק שנות הדור בין בנימין לגבעונים.

Podcast, אישים חגים ומקומות, שבטי ישראל

פרק 152 – אישים ופינות בתנ"ך – "שבט ללא נחלה – על שבט יששכר"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחרי הפסקה ארוכה עקב נסיבות שלמעלה משליטתנו (שירות מילואים) אנחנו מנסים לחזור ולהעלות פרקים.

שבט יששכר, על פי גורלו ונחלתו, הוא אחד משבטי הצפון. הוא לא שבט ידוע במיוחד ואין פרקים נרחבים בתנ"ך העוסקים בתולדותיו כמו לדוגמה בסיפורי שבטי יהודה, יוסף או בנימין.
אז מדוע החלטנו לייחד לו פרק ולא לכלול אותו בפרק כולל על שבטי הצפון? מכיוון שמעיון בסיפורי התנ"ך העוסקים במישרין בתחומי נחלתו מתברר שהוא כלל לא התיישב בה לאורך תקופות נרחבות.
בפרק זה יצאנו למסע בלשי בניסיון להתחקות מה עלה בגורלו של השבט. היכן כן ישב, מדוע לא ירש את נחלתו ומתי בסופו של דבר בחרו בני השבט להתיישב ב'נחלת אבותיהם'.
המסע הוא מסע בלשי מכיוון שמגוון הראיות בפרק זה יכלול גם פסוקים מפורשים על אי כיבוש הנחלה, אך גם מספר סיפורים שכלל לא יזכירו את אנשי השבט, ואי האזכור התמוה, הוא הוא הראיה לחוסר הנוכחות של שבט יששכר בנחלתו.
לקראת סופו של הפרק נעסוק בקצרה בשני סיפורים מספר מלכים – סיפור כרם נבות וסיפור האישה השונמית – ונראה שהתובנות על קורותיו של שבט יששכר שופכים אור חדש ועוזרים להבין מה עמד ברקע סיפורים אלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע בעקבות השבט ללא הנחלה – שבט יששכר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 151 – אישים ופינות בתנ"ך – "והלכו גויים לאורך – על הייעוד התנכי של עם ישראל להיות אור לגויים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר בפנייה הראשונה של הקב"ה אל אברהם הוא מייעד לו תפקיד אוניברסלי – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
במקביל לייעוד זה הוא גם מבטיח לו 'ואעשך לגוי גדול' – בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגשמת הייעוד האוניברסלי הקדמוני לאורך כל התנ"ך, מסע שבו הסתבר שיש קונפליקט משמעותי בין שני הייעודים שנתן ה' לאברהם – בניית עם והשפעה כלל עולמית.
במסע זה סקרנו את סיפורי האבות בספר בראשית סביב הציר הזה, המשכנו אל משה וההתמודדות שלו עם הקונפליקט (בתחילת ימיו ובציוויים שלו בספר דברים), עברנו לראשית המלוכה בישראל בימי דוד ובניסיון להגיע לאיזון נכון, ובימי שלמה שבהם האיזון הופר.
בהמשך הפרק התעמקנו בשינוי המשמעותי של הייעוד האוניברסלי – כפי שמבטאים זאת הנביא ישעיהו ונביאים נוספים, וניסינו להסביר מהיכן נבע השינוי ואיך הוא קשור לעליית המעצמות הגדולות.
לסיום סקרנו את היחס של דור שיבת ציון להשפעה על הגויים, כפי שהיא משתקפת בדברי הנביאים הרלוונטיים, ובסיפורים העוסקים בתקופה.
פרק כולל ומשמעותי העוסק באחת הסוגיות הרלוונטיות עד ימינו – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים חגים ומקומות, שבטי ישראל

פרק 149 – אישים ופינות בתנ"ך – "ולמזרח ישב – על שבטי ראובן וגד בתנ"ך – סדרת השבטים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבטי ראובן וגד.
ראובן הוא אחד הבכורים הנדחים המשמעותיים של ספר בראשית. הילד הראשון שנולד ליעקב, ונקלע לסחרור היחסים המורכבים שבין יעקב לנשותיו – לאה ורחל. בתחילתו של פרק זה ראינו כיצד המתח המשפחתי מביא את ראובן לעשת מעשים קשים מאוד, כיצד הדבר מביא לנישולו מהבכורה, וכיצד כל ניסיונות התיקון שלו עולים בתוהו.
בהמשך ראינו איך הנישול מהבכורה משפיע גם על יחסי השבטים לאחר יציאת מצרים ועל הבחירה לנסות להחליף את משה במרד קורח ועדתו, וכיצד כתוצאה מכך, בסופו של דבר שבט ראובן נדחף להתיישב באזורים המרוחקים של עבר הירדן המזרחי.
החלק השני של הפרק עוסק בשנות ההתיישבות הארוכות החל מתחילת תקופת השופטים ועד לראשית המלוכה בישראל. עמדנו על הניתוק הגדול בתקופת השופטים, על המלחמות המשמעותיות של שבטי ראובן וגד מול שבטי המדבר ההגריים (שסופרו לנו רק בספר דברי הימים), ועל האיחוד התרבותי המחודש שלהם עם עבר הירדן המערבי בימי דוד ושלמה.
בחלק השלישי של הפרק עסקנו בקשיים הניכרים שאיתם התמודדו שבטי עבר הירדן המזרחי בימי שושלת עומרי, שושלת יהוא, ובסופה של ממלכת ישראל. למדנו על הכיבושים החוזרים ונשנים מהם הם סבלו במסגרת המלחמות הארוכות מול הארמים, ועל גלי ההגליות שעברו עליהם ע"י האימפריה האשורית.
בסיומו של הפרק ניתחנו את הבדלי הגישות הבולטים ביחס לשבטי ראובן וגד בין כלל ספרי התנ"ך לבין ספר דברי הימים, וניסינו להסביר מהיכן הדבר נובע.
פרק מקיף העוסק בשבטים הנידחים והרחוקים של ישראל – מוזמנים להאזין.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 147 – אישים ופינות בתנ"ך – "תפילות דוד בן ישי – על חיבור מזמורי התהילים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר תהילים הוא ספר מגוון למדי. הוא כולל מזמורי תפילה לישועה מצרה, הודיה על ישועה, התפעלות ממעשי האל, פרקי התבוננות היסטוריוסופיים ועוד. פרקים רבים פותחים בשיוך לדוד המלך, שהוא על פי המסורת (מסורת המופיעה כבר בספרים המאוחרים שבתנ"ך) מחברו של הספר, אך ישנם גם פרקים המשויכים למחברים אחרים.
בפרק זה צללנו לעמקם של פרקי התהילים וגילנו שהניסיון לענות על השאלה מי חיבר כל פרק מורכבת למדי. ראשית הדגמנו עד כמה קשה למצוא קשר בין הפרקים שבהם יש כותרת המשייכת אותם לאירוע או נושא מסוים לבין תכן הפרק עצמו. הדגמנו גם את העובדה שיש פרקים המשויכים לדוד שבהם ישנם פסוקים המצביעים על כך שהם מאוחרים לזמנו (או שדוד חיברם בנבואה). בסופו של דבר נסינו לזהות על פי תוכן הפרקים איזה פרקים חיבר בוודאות דוד וגילינו שהם מעטים ממה שניתן היה לחשוב מלכתחילה.
השוונו גם את פרקי דוד לפרקי אסף המשורר המופיעים בתהילים, והראנו שמקובל למדי לכתוב מזמור ולשייך אותו למחבר קדמוני יותר כמייסד בית מדרש או זרם שירי.
עסקנו גם בעובדה שספר תהילים עצמו מציין את קיומן של 'תפילות דוד בן ישי' – קובץ תפילות שחיבר דוד (ומה ניתן ללמוד מכך שעובדה זו נאמרת במזמור המשויך לשלמה דווקא ולא לדוד).
בהמשך הפרק התייחסנו גם למסורת של הספרים המאוחרים בתנ"ך המייחסת מזמורים ספציפיים לדוד, ועמדנו על ההבדל מעניינים מאוד בין מזמורים אלו כפי שהם מופיעים בספר התהילים לעומת הופעה שלהם בספרים אחרים בתנ"ך.
בסופו של דבר גיבשנו מסקנה אחת משמעותית באשר לשאלה האם ניתן ללמוד ממזמורי התהילים על חיי דוד ועל הסיפורים שבספר שמואל.
פרק מעמיק ומעניין – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים חגים ומקומות, שבטי ישראל

פרק 145 – אישים ופינות בתנ"ך – "יהודה יעלה – על שבט יהודה בתנ"ך – סדרת השבטים"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבט יהודה.
שבט יהודה הוא, לצד שבטי יוסף, השבט המשמעותי ביותר בתולדות ישראל והדבר ניכר כבר מסיפורי התורה שבחרה להעניק לו וליוסף סיפור ייחודי.
במסע שלנו להבנת מהות השבט גילנו שניתן לחלק את שבט יהודה לשלושה חלקים שונים, שושלתיים וגיאוגרפים.
הראשון שבהם הוא הענף הכליבי (מצאצאי כלב בן יפונה) השוכן בהרי חברון – הענף העיקש, הגאה והמתבדל של השבט, שנתן את הטון בצורה משמעתית במאות השנים הראשונות של התנחלות שבטי ישראל בארצם.
הענף השני הוא של היהודאים היושבים בשפלת יהודה – זהו ענף כמעט הופכי לכליבים – אלו יהודאים שהושפעו רבות מהגויים שנמצאים בשכנות אליהם. הם נכבשו לאורך תקופות ארוכות והיו צריכים להיות כנועים למדי.
הענף השלישי הוא של היהודאים מבני שושלת רם היושבים בסביבות בית לחם ובנותיה. בהם אפשר לראות מעין מיזוג בין הכליבים ליושבי השפלה – הם לא כנועים אך גם לא מתבדלים. הם מעורים במצב שאר השבטים השכנים אליהם, פטריוטים יותר, והם הענף שהצמיח בסופו של דבר את המלוכה בישראל והפך לדומיננטי ביותר ברבות השנים.
בדינמיקה המעניינת שבין כל הענפים ובעוד נושאים רבים אחרים עסקנו בפרק זה. מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 144 – אישים ופינות בתנ"ך – "שמענו גאון מואב – על המואבים בתנ"ך"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, שמואל

פרק 142 – אישים ופינות בתנ"ך – "הדריכני בנתיב מצותיך – על דתיות וקיום מצוות בספר שמואל"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

Podcast, אישים חגים ומקומות

פרק 140 – אישים ופינות בתנ"ך – "משענת קנה רצוץ – על יחסי ישראל מצרים לאורך התנ"ך"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מצרים, האימפריה שמדרום לארץ ישראל, צרובה בזיכרון הלאומי-דתי של עם ישראל כבית העבדים שממנו נגאלנו. בפרק זה יצאנו לבחון את היחסים בין ממלכת ישראל ויהודה וממלכת מצרים.
תחילה סקרנו במהירות את המניעים האסטרטגיים של הממלכה המצרית להסתגר בארצה או להרחיב את תחום השפעתה צפונה, ואת המגמות האלו לאורך כל ההיסטוריה של ישיבת עם ישראל בארצו.
לאחר מכן עסקנו באינטראקציה עם מצרים בתקופת דוד, שלמה ורחבעם – יחסים שנעו בין ברית למלחמה, וניסינו להסביר השינוי ביחסים.
בחלקו השני של הפרק, עסקנו בהרחבה ביחסים שבין ישראל למצריים בעידן האימפריות הצפוניות (אשור ובבל) במאה השנים האחרונות של ממלכת יהודה – התקופה שבין חזקיהו לצדקיהו. עסקנו רבות בבחירות האסטרטגיות שעמדו בפני המלכים השונים ביהודה, וביחס העקבי של שלל הנביאים למצרים – הקריאה לא להסתמך עליהם. ניסינו לנתח את העמדה העקבית של הנביאים, וראינו שהיא מורכבת משילוב של הבנה גיאופוליטית מעמיקה, ומחשבה מוסרית-רעיונית של התמודדות עם סוגיית הצדק בעולם. כהשלמה לכך, עסקנו בריבוי הנבואות הארוכות על מצרים אצל הנביאים השונים.
אנו מזמינים אתכם לצאת אתנו למסע מעמיק בעקבות יחסי ישראל ומצרים בתנ"ך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 138 – אישים ופינות בתנ"ך – "נעים זמירות ישראל – על ההתייחסות לספר התהילים לאורך התנ"ך"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, אישים חגים ומקומות, שמות, תורה

פרק 136 – אישים ופינות בתנ"ך – "ואם בגבורות שמונים שנה – על השנים הראשונות של משה"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

משה רבנו הוא הדמות הגדולה של התורה בלי כל ספק. הוא הוציא את בני ישראל ממצריים, חצה להם את הים, הוביל אותם במדבר והוריד להם את התורה. אך את כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים הוא עשה אחרי גיל שמונים. ומה באשר לשמונים השנים הראשונות של חייו?
בפרק זה נצא למסע חקר אל החלק הראשון של חייו בטרם הפך למושיע הגדול והמוכר לנו. ננסה גם לענות על השאלה, מה קרה בתקופת החושך של כמה עשרות שנים בין ילדותו ונערותו (עליהם סיפרה התורה) ליציאתו לשליחות הגאולה. אנו נגלה שהתשובה לדבר עוברת דרך הבנה של הקרע העמוק בזהות של משה – ההתמודדות בין המצריות לעבריות.
ננסה להבין באיזה גיל יצא משה אל אחיו לראות בסבלותם, מה היה הלך רוחו בשנות הגלות הארוכות במדיין, למה סירב שוב ושוב ושוב לדרישתו של הקב"ה לצאת לשליחות גאולת ישראל, ולמה ה' רצה להמית אותו באמצע המסע חזרה למצרים.
מוזמנים לנסות להכיר את האיש משה בשנותיו הראשונות – לפני שהפך למשה רבינו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, בראשית

פרק 134 – אישים ופינות בתנ"ך – "שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי – על חלומות יוסף"

Akiva Podcast

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חייו של יוסף סובבים סביב חלומות ופתרונם, כשהכל מתחיל בשני חלומות משמעותיים שחלם בנעוריו וסיפר לאחיו הזועמים. בפרק זה התעמקנו בחלומות מפתח אלו, ובהשפעתם העמוקה על חייו של יוסף וחיי משפחת יעקב כולה.
ראשית נסינו להבין מה משמעות החלומות הראשונים של יוסף. בהסבר להם העמדנו שני הסברים מנוגדים העולים מהם על עתידה של המשפחה, כפי שמשתקף מתיאורי יוסף בחלומו.
לאחר מכן למדנו על החלומות הנוספים שלוו את יוסף – חלומות שר המשקים והאופים וחלומות פרעה – ראינו כיצד למד מהם יוסף כיצד פותרים חלום בצורה נכונה וכיצד מתייחסים לממד הזמן שבו.
בסופו של דבר חזרנו לחלומות הראשנים, וניסינו לראות האם הפתרון שאותו ראו לנגד עיניהם אחיו של יוסף ואביו, אכן התממש. גם כאן הצגנו שתי אפשרויות שונות – האפשרות האחת שיוסף לא הבין לגמרי את חלומו ורק בדיעבד התבררו לו הדברים, והאפשרות שמנגד – יוסף ויתר על מימוש החלום שלו בצורתו המלאה והתפשר על מימוש שונה לגמרי שלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע פתרון חלומותיו הגדולים של יוסף.