Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, אישים חגים ומקומות, שבטי ישראל

פרק 173 – אישים ופינות בתנ"ך – "הבן יקיר לי אפרים – על חזון גאולת עשרת השבטים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגאולה מהגלות היא מהנושאים החשובים המופיעים בנבואתם של נביאים שונים, וכשאנחנו חושבים על גאולה אנחנו בדר כלל חושבים על שיבת ציון או אפילו השיבה לארץ ישראל לאחר גלות אלפיים השנים האחרונות.
אבל מתברר שבתנ"ך ישנה גאולה נוספת התופסת מקום נכבד בנבואות הנביאים – שיבתם של גולי ממלכת ישראל מהארצות שאליהן הם גלו. כמעט כל נביא שעסק בגאולה ייחד פסוקים ונבואות לרעיון זה.
בפרק זה נסקור את כלל הנבואות שעסקו בשיבת גולי ממלכת ישראל, נראה שהחזון הזה הובע במשך דורות רבים של נביאים – מראשוני נביאי הספר ועד לנביאי שיבת ציון, נראה כיצד התלכדו הגאולות של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, ונראה כיצד התוסף עליהן חזון של איחוד מחדש של הממלכות ברשות מלך מבית דוד.
בסופו של דבר ננסה לענות גם על השאלה האם הנבואות הללו התגשמו וכיצד.
מוזמנים לצאת למסע הגאולה של אחים רחוקים – האזנה נעימה!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 172 – אישים ופינות בתנ"ך – "ואכלת ושבעת – על מיני מאכל ומזון בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האוכל הוא מרכיב חשוב בחייו של האדם וכמו היום כך גם בימי התנ"ך. בפרק זה יצאנו לסיור קולינרי מקיף לאורך כל התנ"ך כדי ללמוד מה אכלו אבותינו.
סקרנו מאכלים שונים, סוגי בישול, חומרי גלם, סעודות, מאכלי נוודים ושיטות שימור שונות.
לצורך כך סקרנו כמעט את כל התפריטים בתנך – המקומות שבהם הוזכרו כמה מאכלים ברצף ומכל תפריט הרחבנו את דברנו בסקירה של כל מאכל ומאכל.
פרק ארוך, אנציקלופדי ומקיף מאוד המלמד אותנו רבות על האוכל בזמן העתיק, על מה אכלו בני ישראל יותר ומה פחות, למה העניקו שמות רבים ולמה כמעט ולא, כיצד בושלו המאכלים השונים ועוד ועוד.
בתאבון!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 170 – אישים ופינות בתנ"ך – "גלות שלימה ואדום – על גלות יהודה הראשונה והלא מוכרת"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תחילתו של ספר עמוס מוכרת למדי – 'על שלושה פשעי… ועל ארבע לא אשיבנו'. עמוס מזכיר שם את ארם, עזה, צור, אדום, אמון, מואב, יהודה וישראל – ולכל אחד הוא מונה פשעים שונים.
כמה מהעמים שם קשורים זה בזה ובמיוחד אדום פלישתים מצרים ומואב שבכולם מוזכר אדום. ועוד דבר מוזר מאוד מזכר שם – 'גלות שלימה להסגיר לאדום'.
בפרק זה חיברנו קטעי נבואה וסיפורים מספר מלכים, דברי הימים, עמוס וישעיהו וחשפנו גלות מסתורית ולא מוכרת של בני יהודה בימי אמציה – סיפור שאותו ניתן להבין רק אם מחברים את כל הסיפורים והנבואות יחד. וכשמחברים אותם מבינים גם כמה וכמה נבואות לא מובנות בספר ישעיהו וגם מה באמת ניסה עמוס לומר בפרק שמהווה הקדמה לתחילת נבואותיו.
מוזמנים לצאת איתנו למסע על סיפור עלום וכואב מתולדות ימי ישראל ולהבין תוך כדי כך גם את כמה מהנבואות הקשות והמסתוריות שבספר ישעיהו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 168 – אישים ופינות בתנ"ך – "יושבי החורבות – על ארץ ישראל והתפוצות הקרובות בזמן גלות בבל"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

התפיסה ההיסטורית שלנו על אירועי גלות בבל פשוטה למדי. נבוכדנצר עלה על ממלכת יהודה, החריב את בית המקדש והגלה את רובם המוחלט של היהודי לבבל. שארית הפלטה נמלטה למצרים לאחר רצח גדליה בן אחיקם ומאז הארץ הייתה ריקה מיהודים עד 'למלאת לבבל 70 שנה'.
בפרק זה נגלה שהמציאות מורכבת ומעניינת הרבה יותר. בעזרת מסע בלשי בספרים השונים שסביב תקופת גלות בבל אנו נלמד על נוכחות יהודית גם אחרי רצח גדליה בן אחיקם ואף על גלות לא מוכרת של הבבלים שהתרחשה 5 שנים לאחר חורבן בית המקדש.
אנו נכיר גם את התפוצות היהודיות בטריטוריות שסובבות את ממלכת יהודה – בתחומי ממלכת ישראל ההיסטורית, בעמון ומואב, בערי הפלישתים ובתחומי הערים הצידוניות בצפון הארץ.
אנו גם ננסה לחבר את הקצוות בצד השני של גלות בבל – בתקופת שיבת ציון, ונגלה מה אירע לכל היהודים שנשארו בארץ ישראל ובסביבתה ולמה בסופו של דבר נותק הקשר בינם לבין הקהילה הבבלית של שבי ציון.
נדבר גם על אדום – גבול הרשעה ומכריתת הפליטים – הטריטוריה הנקייה מיהודים, ועל התייחסות הנביאים אליה.
פרק שמחבר פיסות רבות של מידע מספרים שונים לכדי תמונת תצרף גדולה ולא מוכרת מספיק.
מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 166 – אישים ופינות בתנ"ך – "מאהרון הכהן לשמעון הצדיק – על שושלות הכהנים לאורך כל התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היחוס של הכהנים הוא שושלת היחס הארוכה ביותר המוכרת לנו כיום. זהו יחוס הנמשך כבר כ – 3500 שנה ברצף עד ימינו אנו.
בפרק מרתק זה עסקנו בהעברת המקל של שושלת הכהונה (ובמיוחד הכהונה הגדולה) החל מימי אהרון הכהן ועד עמוק לתוך ימי בית שני.
עסקנו בבחירתו של אהרון לכהן ולקשיים שנלוו לה, בפנחס הכהן הלוחמני, במעברים הדרמטיים של הכהונה הגדולה בין בית אלעזר ואיתמר בימי עלי הכהן וצדוק (המקבילים לימי שאול ודוד), ברשימת היחס הארוכה של הכהנים הגדולים ובסיפורי הכהנים השונים שמבליחים לאורך תקופת המלוכה.
לאחר מכן עסקנו בכהנים שיצאו לגלות בבל ובכהנים שחידשו את המשמרת בימי שיבת ציון ולבסוף מצאנו רשימת כהנים בתנ"ך שיתכן שסופה הוא בימי אלכסנדר מוקדון (לא פחות!).
מוזמנים להצטרף למסע המופלא דור אחר דור מאהרון הכהן ועד פאתי ימי חז"ל!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 163 – אישים ופינות בתנ"ך – "ה' צדקנו – על יחסי ירמיהו הנביא והמלך צדקיהו"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היחסים בין הנביא ירמיהו לצדקיהו מלך יהודה, הם מהמעניינים ביותר בספר ירמיהו. ירמיהו פעל בתקופתם של מספר מלכים, אך ליחסיו האישיים הצמודים עם צדקיהו אין אח ורע.
באופן מעניין ירמיהו לא נמנע מלנבא על צדקיהו נבואות קשות מאוד, וצדקיהו לא נמנע מלהתייעץ עם ירמיהו שוב ושוב.
בפרק זה נסינו לעמוד על טיבם של היחסים המיוחדים הללו.
לצורך כך סקרנו את שלל המגעים בין המלך לנביא, ולאחר מכן עסקנו במספר נבואות שעוסקות בעניין זה. במיוחד הארכנו לנתח הנבואה המרתקת בפרק כ"ב שבספר ירמיהו – זוהי נבואה המזכירה מספר מלכים שונים, ובאופן כמעט מסתורי נראה שהיא נוקבת בשמו של צדקיהו אף לפני שהוא הומלך ושמו שונה ממתניה לצדקיהו.
כדי לפתור את התעלומה צללנו לסבך היחסים המורכב של ירמיהו וצדקיהו עם הבבלים, מה שיכול להסביר למה יתכן שהבבלים בחרו לשנות את השם של המלך החדש שהמליכו לשם מתוך נבואותיו של ירמיהו – דבר שמבהיר לא מעט את היחסים בין המלך לנביא.
פרק שמערב מלכים, נביאים, מעצמות זרות, נבואות אחרית הימים ושימוש בנבואות לצורך יחסי ציבור – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 161 – אישים ופינות בתנ"ך – "נביאך חזו לה שוא ותפל – על פולמוס הנביאים לפני החורבן"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חורבן בית ראשון לא התרחש בחלל ריק ולא הגיע בהפתעה. המעצמה הבבלית, מחריבת המקדש, השיגה דריסת רגל בארץ כמה שנים לפני שהחריבה סופית את הארץ בימיו הראשונים של יהויקים בן יאשיהו.
במהלך ימי יהויקים ואחיו צדקיהו שמלך אחריו, היו ניסיונות מרידה של יהודה בבבל. במקביל לאותם אירועים התרחשה גם תופעת התעצמות נביאי השקר.
היום אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במסע אל הפולמוס הטרנס-מסופוטמי הגדול בין נבאי ה' לנביאי שקר בבל וביהודה באשר לשאלה כיצד להתייחס לאימפריה הבבלית.
במהלך המסע נגלה שלתופעת נביאי השקר היה קשר עמוק למרד של צדקיהו, ושלהתמודדות עם אותם נביאים הייתה משמעות קריטית בשאלה איך יתפתחו היחסים בין יהודה לבבל בשנים הקרובות.
אנו נכיר את ההתמודדות הכפולה, ביהודה ובבבל, של ירמיהו ויחזקאל עם הנביאים המוליכים את העם שולל, ונכיר גם את המניעים של נבאי השקר ה'גדולים' והנביאים ה'העממיים'.
פרק עם השלכות רעיוניות משמעותיות שמהם ניתן ללמוד עד ימינו אלה.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 159 – אישים ופינות בתנ"ך – "ובני עמון משמעתם – על היחסים שבין ישראל לעמונים לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מסע אל תוך סבך היחסים: בני עמון בין לישראל.

בפרק מרתק זה נצא למסע בזמן אל תוך סיפורם המורכב של בני עמון, עם קרוב שעמו ישראל קשרו יחסים סבוכים לאורך ההיסטוריה.

בפרק זה נדבר על:

בני עמון והקשר שלהם לאברהם אבינו, האב המייסד של עם ישראל. על הקשיים ועימותים התגלעו בין שתי העמים כבר בתחילת דרכם, עוד בימי נדודי בני ישראל במדבר. על המלחמות מרכזיות התנהלו בין ישראל לבני עמון לאורך ההיסטוריה, ביניהן המלחמה בימי יפתח הגלעדי, המלחמה נגד נחש העמוני בימי שאול, והמלחמה הגדולה בימי דוד המלך.
נדבר גם על דיפלומטיה ועימותים, על יחסים של שלום ומשא ומתן בין שתי הממלכות, לצד רגעים של השפלה הדדית. נדבר גם על קשרים משפחתיים מעניינים ביותר בין דוד ומשפחתו למשפחת המלוכה של בני עמון.
נדון גם בהמשך היחסים עם העמונים לאורך כל תקופת המלוכה ועל התפקיד המכריע שמלאו העמונים במרד בבלים ובחורבן הבית.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 158 – אישים ופינות בתנ"ך – "כל תופש כינור ועוגב – על נגינה וזימרה בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מוזיקה מלווה את האנושות משחר ילדותה. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המוזיקה בתנ"ך. תחילה סקרנו את כל הכלים המוזיקליים שהוזכרו בתנ"ך עם הסבר קצר על כל כלי. לאחר מכן עברנו על הכרונולוגיה של הופעת המוזיקה לאורך כל התנ"ך תוך כדי שאנחנו מבחינים בתפקידים השונים שמילאה המוזיקה – מוזיקה פולחנית, חגיגות ניצחון, נגינה מלכותית, שירי רועים, מנגינות יין ועוד. דרך סקירת הכרונולוגיה של המוזיקה הבחנו גם בהתפתחות התרבותית בתנ"ך ובעליית התפוצה של המוזיקה בקרב קהלים נוספים.
לבסוף התייחסנו באריכות לסוגייה מעניינת – מקומה של שירת הלויים – המופיעה בפירוט רב בספרי בית שני, אך לא קיימת כלל בספרי בית ראשון (גם אם מדובר באותם סיפורים ממש). נסינו לתת תשובה לפער המעניין הזה.
אז שימו אוזניות והאזינו למוזיקה של התנ"ך!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 151 – אישים ופינות בתנ"ך – "והלכו גויים לאורך – על הייעוד התנכי של עם ישראל להיות אור לגויים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר בפנייה הראשונה של הקב"ה אל אברהם הוא מייעד לו תפקיד אוניברסלי – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
במקביל לייעוד זה הוא גם מבטיח לו 'ואעשך לגוי גדול' – בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגשמת הייעוד האוניברסלי הקדמוני לאורך כל התנ"ך, מסע שבו הסתבר שיש קונפליקט משמעותי בין שני הייעודים שנתן ה' לאברהם – בניית עם והשפעה כלל עולמית.
במסע זה סקרנו את סיפורי האבות בספר בראשית סביב הציר הזה, המשכנו אל משה וההתמודדות שלו עם הקונפליקט (בתחילת ימיו ובציוויים שלו בספר דברים), עברנו לראשית המלוכה בישראל בימי דוד ובניסיון להגיע לאיזון נכון, ובימי שלמה שבהם האיזון הופר.
בהמשך הפרק התעמקנו בשינוי המשמעותי של הייעוד האוניברסלי – כפי שמבטאים זאת הנביא ישעיהו ונביאים נוספים, וניסינו להסביר מהיכן נבע השינוי ואיך הוא קשור לעליית המעצמות הגדולות.
לסיום סקרנו את היחס של דור שיבת ציון להשפעה על הגויים, כפי שהיא משתקפת בדברי הנביאים הרלוונטיים, ובסיפורים העוסקים בתקופה.
פרק כולל ומשמעותי העוסק באחת הסוגיות הרלוונטיות עד ימינו – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 147 – אישים ופינות בתנ"ך – "תפילות דוד בן ישי – על חיבור מזמורי התהילים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר תהילים הוא ספר מגוון למדי. הוא כולל מזמורי תפילה לישועה מצרה, הודיה על ישועה, התפעלות ממעשי האל, פרקי התבוננות היסטוריוסופיים ועוד. פרקים רבים פותחים בשיוך לדוד המלך, שהוא על פי המסורת (מסורת המופיעה כבר בספרים המאוחרים שבתנ"ך) מחברו של הספר, אך ישנם גם פרקים המשויכים למחברים אחרים.
בפרק זה צללנו לעמקם של פרקי התהילים וגילנו שהניסיון לענות על השאלה מי חיבר כל פרק מורכבת למדי. ראשית הדגמנו עד כמה קשה למצוא קשר בין הפרקים שבהם יש כותרת המשייכת אותם לאירוע או נושא מסוים לבין תכן הפרק עצמו. הדגמנו גם את העובדה שיש פרקים המשויכים לדוד שבהם ישנם פסוקים המצביעים על כך שהם מאוחרים לזמנו (או שדוד חיברם בנבואה). בסופו של דבר נסינו לזהות על פי תוכן הפרקים איזה פרקים חיבר בוודאות דוד וגילינו שהם מעטים ממה שניתן היה לחשוב מלכתחילה.
השוונו גם את פרקי דוד לפרקי אסף המשורר המופיעים בתהילים, והראנו שמקובל למדי לכתוב מזמור ולשייך אותו למחבר קדמוני יותר כמייסד בית מדרש או זרם שירי.
עסקנו גם בעובדה שספר תהילים עצמו מציין את קיומן של 'תפילות דוד בן ישי' – קובץ תפילות שחיבר דוד (ומה ניתן ללמוד מכך שעובדה זו נאמרת במזמור המשויך לשלמה דווקא ולא לדוד).
בהמשך הפרק התייחסנו גם למסורת של הספרים המאוחרים בתנ"ך המייחסת מזמורים ספציפיים לדוד, ועמדנו על ההבדל מעניינים מאוד בין מזמורים אלו כפי שהם מופיעים בספר התהילים לעומת הופעה שלהם בספרים אחרים בתנ"ך.
בסופו של דבר גיבשנו מסקנה אחת משמעותית באשר לשאלה האם ניתן ללמוד ממזמורי התהילים על חיי דוד ועל הסיפורים שבספר שמואל.
פרק מעמיק ומעניין – מוזמנים להאזין!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 144 – אישים ופינות בתנ"ך – "שמענו גאון מואב – על המואבים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, שמואל

פרק 142 – אישים ופינות בתנ"ך – "הדריכני בנתיב מצותיך – על דתיות וקיום מצוות בספר שמואל"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, תהילים

פרק 138 – אישים ופינות בתנ"ך – "נעים זמירות ישראל – על ההתייחסות לספר התהילים לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.