Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 132 – אישים ופינות בתנ"ך – "והנה מלאכי אלוהים – על מלאכים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הדבר יכול להראות מעט מנותק בימינו, אך התנ"ך משופע במלאכים שנשלחים על ידי אלוהים. אז מה תפקידם של המלאכים בתנ"ך? כדי לענות על שאלה זו יצאנו למסע בעקבות המלאכים בתנ"ך.
המקום שבו התחלנו את המסע הוא ספר בראשית – הספר שבו יש את הכמות הגדולה ביותר של מלאכים מבין ספרי התנ"ך. ראשית בחנו את המקרים השונים, וגילינו שפעמים רבות המילה מלאך לא מורה בוודאות על יצור שמימי, אלא על שליח האל שיכול להיות גם נביא. כמו כן סיווגנו את המלאכים לפי תפקידים שונים כגון: מלאכי בשורה, מלאכי סיוע, מלאכי נבואה ועוד.
בפרק עסקנו גם בשאלה כיצד היו נראים אותם מלאכים בעיני מי שהתגלו אליו, האם ניתן ללמוד מתדירות ואופי הופעת המלאכים לאורך התנ"ך על ירידת הדורות או על התבגרות העולם, האם למלאכים יש שמות והאם העובדה שכבר שנים רבות לא נגלים מלאכים לבני האדם היא המשך של מגמה תנכית.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, בראשית

פרק 131 – אישים ופינות בתנ"ך – "ויברא אלוהים את האדם בצלמו – על התפתחות בריאת האדם

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האדם הוא נזר הבריאה. הוא המטרה שלשמה נברא העולם. כידוע, בפרק א של ספר בראשית יש תיאור של בריאת האדם ששונה מאד מהתיאור בפרק ב. רבות נכתב על הפער הזה. בפרק זה אנחנו מבקשים לתפוס את השור בקרניו, ומתוך הנחה שמי שכתב זאת כתב גם את זאת, לנסות לדלות את המסרים העולים משני התיאורים, מתוך הבנה שמורכבות האדם משוקפת במורכבות תיאור בריאתו.
בשלב השני והמרכזי יותר, ניגש לחקור לעומק את תיאור בריאת האדם שבפרק ב שנותן יותר ביטוי למורכבות האדם ול"שינויים" וההתפתחויות שנעשו בבריאתו. מתוך העיון בדברים נחשוף כיצד הוויית האדם היא מעין ניסוי וטעייה ותיקון, כאשר בכל שלב נחשף חוסר בהווייתו של האדם וה' ממלא אותו.
בשלב השלישי של הפרק נדבר על "האינטראקציה" – היחסים בין הנבראים. היחסים מעלים מעל פני השטח את מורכבותם והשלכותיהם במיוחד כאשר מדובר ביחסים בין שווים – בין יצורים תבוניים – האדם, האישה, הנחש וכמובן הבורא.
אנחנו מזמינים אתכם לצעוד איתנו בלימוד הסיפור המכונן ביותר של האדם באשר הוא המדגיש את ייעודו ואת מורכבותו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 129 – אישים ופינות בתנ"ך – "ואני בתוך הגולה – על יצירת הקהילה היהודית בגולת בבל"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היציאה לגלות היא נקודה היסטורית שמשנה את כל קיומו של עם ישראל. במקרה של הממלכה הישראלית, הדבר הוביל בסופו של דבר להתבוללות והעלמות. במקרה של גולי יהודה קרה תהליך הפוך לחלוטין. בסופו של תהליך מסתורי כמעט, אנו מגלים קהילה יהודית בגולת בבל ובקרב שבי ציון, שהיא הרבה יותר 'דתית', עם זהות לאומית הרבה יותר מובחנת ועם הרבה פחות פגמים בהשוואה ליהודים שיצאו אל אותה גלות.
אז כיצד קרה הפלא ומה ההבדל בין היוצאים לגולה וצאצאיהם בדורות שלאחר מכן – בכל זאת נעסוק בפרק זה.
נכיר את אבי המהפך הגדול – יחזקאל הנביא, האדם שיצר את הכלים המתאימים להתמודדות עם החורבן, וגיבש במנהיגותו את הקהילה היהודית בגולה. נראה כיצד הוא היה מורה הוראה לדור הנבוך, כיצד הוא יצק תכנים חיוביים לקיום היהודי בגלות, וכיצד צייר חזון עתידי גדול לגולים.
נראה גם את התיאורים המבצבצים של הקהילה המתגבשת בגולה ושל הנוטשים את היהדות מדבריהם של נביאים נוספים העוסקים בתקופה העלומה זו, ונכיר את נביאי שיבת ציון המתארים כבר את סופו של התהליך. בתווך, נכיר אישים משמעותיים שהם תוצר של הקהילה היהודית המתגבשת – דניאל, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ועזרא הסופר.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל התקופה העלומה בה התגבשו פנים רבות של היהדות, פנים שבמובנים רבים מלווה אותנו עד לימים האלו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, כתובים

פרק 128 – אישים ופינות בתנ"ך – "קום לך אל נינווה – ספר יונה"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 127 – אישים ופינות בתנ"ך – "אלוהים אחרים על פני – על עבודה זרה בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחד הנושאים שבהם עוסק התנ"ך, על מגוון ספריו השונים, בצורה נרחבת ביותר, הוא עבודת אלוהים אחרים מלבד אלוהי ישראל – עבודה זרה.
בפרק זה יצאנו למסע היכרות עם התחרות הפולחנית האסורה שסבבה את עובדי ה'. הכרנו את העולם האלילי של המרחב, למדנו על המושגים השונים המבדילים בין עבודת ה' לעבודת האלילים – תפיסת האלוהות האזורית מול תפיסה כלל עולמית, הפירוד מול אחדות הפולחן, ההגשמה מול הרוחניות, הסובלנות האלילית מול הפונדמנטליסטיות העברית, וסוגיית קרבנות האדם.
ראינו גם עד כמה מקושרת עבודת ה' ללאומיות היהודית, ועד כמה עבודה של אלוהים אחרים פגעת באותה לאומיות לאורך כל תנ"ך. עמדנו על דרכים שונות בהן הושפעו בני ישראל מהתפיסה הפולחנית שסבבה אותם, ועל הגישה המבזה, הסרקסטית והמבטלת של נביאים שונים בתנ"ך לעבודה זרה.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 123 – אישים ופינות בתנ"ך – "לא ימכרו ממכרת עבד – על עבדות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, אישים חגים ומקומות

פרק 121 – אישים ופינות בתנ"ך – "אתה כהן לעולם – על הכוהנים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 115 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "עובר לסוחר – על המסחר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מה יחס התנ"ך למסחר? מצד אחד יש לנו את שלמה המלך – הסוחר הגדול שראה זאת בחיוב, ומצד שני יש לנו כמה נביאים ששפכו את חרונם על צור, 'רוכלת העמים'.
בפרק זה יצאנו למסע כלל תנכ"י בעקבות המסחר וגילינו שיש שלושה רבדים שונים של מסחר:
המסחר המקומי – הכרח חשוב לקיומה של החברה, שהתנ"ך רואה בחיוב אך מזהיר מהסכנות הקשורות בו – מרמה ועושק.
המסחר בין תרבויות – אירוע בעייתי עם חשש להשפעה ולהתבוללות שאליו יש יחס מורכב בתנ"ך.
המסחר הבין לאומי – מסחר שנעשה פעמים רבות בשליחות ממלכתית, והסכנות בו דומות למסחר בין תרבויות רק בסדר גודל גדול יותר – גם כלפיו היה לתנ"ך יחס מורכב בהחלט.
אז מוזמנים לצאת איתנו למסע מסחרי בכל רחבי התנ"ך, ולגלות גם קשר יפה בין מלך צור לאדם המודרני ש'הרג' את אלוהים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 113 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ארץ ציה ועייף בלי מים – על המדבר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארץ ישראל משופעת במדבריות. מהמדבריות בצל גשם שבמזרחה ועד למדבריות הנגב המתחברים לרצועת המדבריות העולמית. לכן אין פלא שהתפתחויות רבות בתנ"ך סובבות סביב המדבר.
בפרק זה יצאנו למסע אל המדבר התנכ"י. החל מאב הטיפוס של שוכני המדברות – ישמעאל, והמשך בהולדתה של האומה הישראלית במדבר. דיברנו על המדבר כגבול התרבות, המדבר כבית ספר טוטאלי לאמונה והמדבר כמרחב שליו להגות ולימוד. למדנו גם על התפיסה האלילית של המדבר, על המדבר כעונש ועל חזון אחרית הימים להפרחת המדבר.
אז קחו אתכם כובע ומימיה וצאו אתנו למסע אל המִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 111 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "נע ונד תהיה בארץ – על מושג הגלות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

גלות הוא מושג שחרג הרבה מעבר לגבולות התנ"ך כמציאות שלוותה את העם היהודי חלקים ניכרים מתקופת קיומו. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגלות בתנ"ך. הגלות מסתבר, מופיעה כבר בסיפורי היסוד של בריאת האדם ויצירת עם ישראל. גם אדם, גם קין גם אברהם וגם משה (ולא רק הם) נקשרו לרעיון הגלות. גם עם ישראל בעצמו נולד בגלות.
כדי להבין מדוע הגלות היא מושג תנכ"י כה יסודי בקיום האנושי והישראלי, ניתחנו את התייחסות לגלות של אחת הדמויות הגדולות בתנ"ך, דוד – לפני שהפך למלך ולאחר מכן. גילינו דבר מעניין, מספר פעמים דוד גזר על עצמו גלות מבחירה למרות שהיו לו ברירות אחרות.
כהמשך לכך עסקנו בעוד 2 מצוות הקשורות בעומקן לגלות – מצוות השמיטה ודינו של רוצח בשגגה, והתמונה הכוללת חשפה דבר מעניין מאוד. גלות, כך מתברר היא לא רק עונש, היא במובן התנכ"י העמוק פריווילגיה המאפשרת לא להגיע להכרעות שאין דרך חזרה מהן.
גלות היא הסוד התנכ"י לנצח – הסוד למלכות נצחית של בית דוד ולקיום הנצחי של עם ישראל.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל סוד הגלות התנ"כי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 108 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מזמור לאסף – על המשורר אסף שושלתו ומזמוריו"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחת הדמויות התנכיות החשובות ומעניינות שלא קיבלה מספיק חשיפה, היא דמותו של אסף המשורר. אסף חי ככול הנראה באחד הצמתים המשמעותיים בתנ"ך – בימי שאול, דוד ושלמה. שושלתו של אסף האריכה הרבה אחריו לאורך כל תקופת המלוכה, והיא מוזכרת בתנ"ך גם עמוק בימי שיבת ציון.
מזמורי אסף שבתהילים נכתבו כמסתבר על ידיו ועל ידי ממשיכיו, והם עמוסים בתובנות ובפרספקטיבות ייחודיות על ההיסטוריה של עם ישראל ועל מקומו של הצדק האלוהי. בפרק זה עסקנו בביוגרפיה של אסף, בלימוד כלל המזמורים שלו ושל בית מדרשו, ובהפניית זרקור לעובדה מרתקת אחת – מתברר ששושלתו של אסף שנמשכה מעל ל- 600 שנה, היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר בתנ"ך למסורת ומסירה ארוכת שנים ולשיטה לימודית רבת דורות!
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות אסף – המשורר, הנביא ומייסד בית המדרש הנבואי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 106 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ראשית גויים עמלק – על העמלקים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

עמלק, החור השחור והאפל של התנ"ך 'זוכה' לצווי חריג ביותר – 'מחו תמחה את זכר עמלק מתחת השמים' – לא פחות! בפרק זה ננסה לענות על מה ולמה זכה עמלק לייחס זה.
נסקור את הורתו ולידתו של עמלק ואת דחיקתו מחוץ לתחומי הארץ הנושבת, וננסה לענות על השאלה מה גרם לו להפוך לכוח שלילי כל כך במרחב.
נסקור גם את כלל המפגשים של עם ישראל איתו בתקופת הנדודים במדבר, את ההתמודדות איתו בתקופת השופטים ואת ניסיונות ההכרעה מולו בתחילת תקופת המלוכה. ננסה לענות על השאלה כיצד ניתן להכריע אויב כה מפוזר ונווד ולמה ההכרח להכריע אותו עמד בבסיס הלגיטימציה של המלך בישראל.
נעמוד גם על הקשר ההדוק שבין עמלק למסחר בעבדים ונסיים ב'עושים מעשי עמלק' ובעמלק הרעיוני שעדיין קיים בתנ"ך גם לאחר שהקבוצה האתנית כמעט וכלתה מן העולם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 104 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "העיר אשר בחרתי – על בחירת ירושלים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ירושלים, היא עיר הנצח, בירת ממלכת יהודה הקדמונית ומדינת ישראל המודרנית, העיר של התנ"ך בה"א הידיעה. אך לא תמיד היה זה המצב. עד ימי דוד הייתה ירושלים עיר קטנה ולא מעניינת במיוחד, ואז בבת אחת הכל השתנה, ובפרק זה ננסה לענות על השאלה מדוע.
נגלה שהבחירה של ירושלים שזורה בקשר בל ינתק לביוגרפיה של אחד, דוד בן ישי מבית לחם המוכר לנו יותר כדוד המלך. נלמד על הקשר העמוק של דוד עם יבוס-ירושלים עוד מילדותו ונערותו, ועל החלומות הגדולים שרקם אודותיה כבר מראשית דרכו. נגלה גם מדוע בחירתה של ירושלים כמקום אשר יבחר ה' הפכה לאבן הראשה של החלום ליצור שושלת מלוכה נצחית, ונראה כמה פעולות ומאמצים השקיע בכך דוד.
ננסה לענות גם על השאלה למה לא אפשר אלוהים לדוד לבנות את בית המקדש בירושלים (ובכך לקבוע את בחירתה), ולמה דווקא הסיפור החידתי על מניין עם ישראל שהביא מגיפה, פתח את השער להגשמת החלום הגדול של דוד – בניית ה-מזבח בהר המוריה וקביעת מקומו של בית המקדש סמוך לירושלים.
בסופו של הפרק התייחסנו גם למלכיצדק מלך שלם ולעקדת יצחק שהתרחשה בארץ המוריה על אחד ההרים – הר המוריה ועל הקשר בין מקום העקדה למקום המזבח.
פרק מקיף שדן עמוקות בכמה מסיפורי היסוד של דוד וירושלים, ומנסה לענות על השאלה הגדולה – כיצד הפכה ירושלים לעיר הנצח.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 102 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ויבוא עד חברון – על העיר חברון בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תוך כדי המסע הגאוגרפי שלנו הגענו לעיר המשמעותית ביותר בתנ"ך בתקופת האבות – חברון. מעניין לגלות שלחברון היו שתי תקופות תנכיות בעצימות גבוה ולאחר מכן היא נעלמת מהרדאר, ובניגוד לכל הערים האחרות בהן עסקנו, חברון לא מופיעה אפילו פעם אחת בדברי הנביאים ונבואותיהם.
התקופה הראשונה היא תקופת האבות. כל אחד מהאבות גר בעיר או סביבתה עשרות בשנים! נסינו להבין מדוע נבחרה חברון למקום ההתיישבות הקבוע הראשון של האבות בארץ, וכיצד זה טמון בקשר העמוק שבין אברהם ללוט אחיינו, מדוע בחרה שרה לחזור לחברון בסוף ימיה ולמה אנשים באים למות בעיר הזו.
התקופה השנייה היא תקופת ההתנחלות והשופטים עד תחילת המלוכה. נסינו להבין מה משך את כלב נשיא שבט יהודה למקום, כיצד העיר וסביבותיה הפכו לנחלה משפחתית של הכליבים, ומדוע עובדה זו מסבירה את היעלמותה של חברון מדברי הנביאים. עסקנו גם בשאלה למה החל דוד את מלכותו בחברון, ולמה עזב אותה בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו.
פרק מפורט מאוד העוסק בעיר שסיפורים רבים בתנ"ך התרחשו בה – חברון, עיר האבות.