Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 123 – אישים ופינות בתנ"ך – "לא ימכרו ממכרת עבד – על עבדות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, אישים חגים ומקומות

פרק 121 – אישים ופינות בתנ"ך – "אתה כהן לעולם – על הכוהנים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 115 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "עובר לסוחר – על המסחר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מה יחס התנ"ך למסחר? מצד אחד יש לנו את שלמה המלך – הסוחר הגדול שראה זאת בחיוב, ומצד שני יש לנו כמה נביאים ששפכו את חרונם על צור, 'רוכלת העמים'.
בפרק זה יצאנו למסע כלל תנכ"י בעקבות המסחר וגילינו שיש שלושה רבדים שונים של מסחר:
המסחר המקומי – הכרח חשוב לקיומה של החברה, שהתנ"ך רואה בחיוב אך מזהיר מהסכנות הקשורות בו – מרמה ועושק.
המסחר בין תרבויות – אירוע בעייתי עם חשש להשפעה ולהתבוללות שאליו יש יחס מורכב בתנ"ך.
המסחר הבין לאומי – מסחר שנעשה פעמים רבות בשליחות ממלכתית, והסכנות בו דומות למסחר בין תרבויות רק בסדר גודל גדול יותר – גם כלפיו היה לתנ"ך יחס מורכב בהחלט.
אז מוזמנים לצאת איתנו למסע מסחרי בכל רחבי התנ"ך, ולגלות גם קשר יפה בין מלך צור לאדם המודרני ש'הרג' את אלוהים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 113 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ארץ ציה ועייף בלי מים – על המדבר בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארץ ישראל משופעת במדבריות. מהמדבריות בצל גשם שבמזרחה ועד למדבריות הנגב המתחברים לרצועת המדבריות העולמית. לכן אין פלא שהתפתחויות רבות בתנ"ך סובבות סביב המדבר.
בפרק זה יצאנו למסע אל המדבר התנכ"י. החל מאב הטיפוס של שוכני המדברות – ישמעאל, והמשך בהולדתה של האומה הישראלית במדבר. דיברנו על המדבר כגבול התרבות, המדבר כבית ספר טוטאלי לאמונה והמדבר כמרחב שליו להגות ולימוד. למדנו גם על התפיסה האלילית של המדבר, על המדבר כעונש ועל חזון אחרית הימים להפרחת המדבר.
אז קחו אתכם כובע ומימיה וצאו אתנו למסע אל המִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 111 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "נע ונד תהיה בארץ – על מושג הגלות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

גלות הוא מושג שחרג הרבה מעבר לגבולות התנ"ך כמציאות שלוותה את העם היהודי חלקים ניכרים מתקופת קיומו. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגלות בתנ"ך. הגלות מסתבר, מופיעה כבר בסיפורי היסוד של בריאת האדם ויצירת עם ישראל. גם אדם, גם קין גם אברהם וגם משה (ולא רק הם) נקשרו לרעיון הגלות. גם עם ישראל בעצמו נולד בגלות.
כדי להבין מדוע הגלות היא מושג תנכ"י כה יסודי בקיום האנושי והישראלי, ניתחנו את התייחסות לגלות של אחת הדמויות הגדולות בתנ"ך, דוד – לפני שהפך למלך ולאחר מכן. גילינו דבר מעניין, מספר פעמים דוד גזר על עצמו גלות מבחירה למרות שהיו לו ברירות אחרות.
כהמשך לכך עסקנו בעוד 2 מצוות הקשורות בעומקן לגלות – מצוות השמיטה ודינו של רוצח בשגגה, והתמונה הכוללת חשפה דבר מעניין מאוד. גלות, כך מתברר היא לא רק עונש, היא במובן התנכ"י העמוק פריווילגיה המאפשרת לא להגיע להכרעות שאין דרך חזרה מהן.
גלות היא הסוד התנכ"י לנצח – הסוד למלכות נצחית של בית דוד ולקיום הנצחי של עם ישראל.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל סוד הגלות התנ"כי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 108 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מזמור לאסף – על המשורר אסף שושלתו ומזמוריו"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחת הדמויות התנכיות החשובות ומעניינות שלא קיבלה מספיק חשיפה, היא דמותו של אסף המשורר. אסף חי ככול הנראה באחד הצמתים המשמעותיים בתנ"ך – בימי שאול, דוד ושלמה. שושלתו של אסף האריכה הרבה אחריו לאורך כל תקופת המלוכה, והיא מוזכרת בתנ"ך גם עמוק בימי שיבת ציון.
מזמורי אסף שבתהילים נכתבו כמסתבר על ידיו ועל ידי ממשיכיו, והם עמוסים בתובנות ובפרספקטיבות ייחודיות על ההיסטוריה של עם ישראל ועל מקומו של הצדק האלוהי. בפרק זה עסקנו בביוגרפיה של אסף, בלימוד כלל המזמורים שלו ושל בית מדרשו, ובהפניית זרקור לעובדה מרתקת אחת – מתברר ששושלתו של אסף שנמשכה מעל ל- 600 שנה, היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר בתנ"ך למסורת ומסירה ארוכת שנים ולשיטה לימודית רבת דורות!
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות אסף – המשורר, הנביא ומייסד בית המדרש הנבואי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 106 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ראשית גויים עמלק – על העמלקים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

עמלק, החור השחור והאפל של התנ"ך 'זוכה' לצווי חריג ביותר – 'מחו תמחה את זכר עמלק מתחת השמים' – לא פחות! בפרק זה ננסה לענות על מה ולמה זכה עמלק לייחס זה.
נסקור את הורתו ולידתו של עמלק ואת דחיקתו מחוץ לתחומי הארץ הנושבת, וננסה לענות על השאלה מה גרם לו להפוך לכוח שלילי כל כך במרחב.
נסקור גם את כלל המפגשים של עם ישראל איתו בתקופת הנדודים במדבר, את ההתמודדות איתו בתקופת השופטים ואת ניסיונות ההכרעה מולו בתחילת תקופת המלוכה. ננסה לענות על השאלה כיצד ניתן להכריע אויב כה מפוזר ונווד ולמה ההכרח להכריע אותו עמד בבסיס הלגיטימציה של המלך בישראל.
נעמוד גם על הקשר ההדוק שבין עמלק למסחר בעבדים ונסיים ב'עושים מעשי עמלק' ובעמלק הרעיוני שעדיין קיים בתנ"ך גם לאחר שהקבוצה האתנית כמעט וכלתה מן העולם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 104 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "העיר אשר בחרתי – על בחירת ירושלים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ירושלים, היא עיר הנצח, בירת ממלכת יהודה הקדמונית ומדינת ישראל המודרנית, העיר של התנ"ך בה"א הידיעה. אך לא תמיד היה זה המצב. עד ימי דוד הייתה ירושלים עיר קטנה ולא מעניינת במיוחד, ואז בבת אחת הכל השתנה, ובפרק זה ננסה לענות על השאלה מדוע.
נגלה שהבחירה של ירושלים שזורה בקשר בל ינתק לביוגרפיה של אחד, דוד בן ישי מבית לחם המוכר לנו יותר כדוד המלך. נלמד על הקשר העמוק של דוד עם יבוס-ירושלים עוד מילדותו ונערותו, ועל החלומות הגדולים שרקם אודותיה כבר מראשית דרכו. נגלה גם מדוע בחירתה של ירושלים כמקום אשר יבחר ה' הפכה לאבן הראשה של החלום ליצור שושלת מלוכה נצחית, ונראה כמה פעולות ומאמצים השקיע בכך דוד.
ננסה לענות גם על השאלה למה לא אפשר אלוהים לדוד לבנות את בית המקדש בירושלים (ובכך לקבוע את בחירתה), ולמה דווקא הסיפור החידתי על מניין עם ישראל שהביא מגיפה, פתח את השער להגשמת החלום הגדול של דוד – בניית ה-מזבח בהר המוריה וקביעת מקומו של בית המקדש סמוך לירושלים.
בסופו של הפרק התייחסנו גם למלכיצדק מלך שלם ולעקדת יצחק שהתרחשה בארץ המוריה על אחד ההרים – הר המוריה ועל הקשר בין מקום העקדה למקום המזבח.
פרק מקיף שדן עמוקות בכמה מסיפורי היסוד של דוד וירושלים, ומנסה לענות על השאלה הגדולה – כיצד הפכה ירושלים לעיר הנצח.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 102 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ויבוא עד חברון – על העיר חברון בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תוך כדי המסע הגאוגרפי שלנו הגענו לעיר המשמעותית ביותר בתנ"ך בתקופת האבות – חברון. מעניין לגלות שלחברון היו שתי תקופות תנכיות בעצימות גבוה ולאחר מכן היא נעלמת מהרדאר, ובניגוד לכל הערים האחרות בהן עסקנו, חברון לא מופיעה אפילו פעם אחת בדברי הנביאים ונבואותיהם.
התקופה הראשונה היא תקופת האבות. כל אחד מהאבות גר בעיר או סביבתה עשרות בשנים! נסינו להבין מדוע נבחרה חברון למקום ההתיישבות הקבוע הראשון של האבות בארץ, וכיצד זה טמון בקשר העמוק שבין אברהם ללוט אחיינו, מדוע בחרה שרה לחזור לחברון בסוף ימיה ולמה אנשים באים למות בעיר הזו.
התקופה השנייה היא תקופת ההתנחלות והשופטים עד תחילת המלוכה. נסינו להבין מה משך את כלב נשיא שבט יהודה למקום, כיצד העיר וסביבותיה הפכו לנחלה משפחתית של הכליבים, ומדוע עובדה זו מסבירה את היעלמותה של חברון מדברי הנביאים. עסקנו גם בשאלה למה החל דוד את מלכותו בחברון, ולמה עזב אותה בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו.
פרק מפורט מאוד העוסק בעיר שסיפורים רבים בתנ"ך התרחשו בה – חברון, עיר האבות.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 99 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "בית אל ימצאנו – על העיר בית אל לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר בית אל זוכה לאזכורים רבים בתנ"ך על פני תקופות ארוכות ובספרים שונים. החל מימי האבות, המשך בתקופת ההתנחלות והשופטים, ימי שמואל ושאול, ימי הממלכה המאוחדת, הפיצול בין הממלכות ואף לאחר חורבן ממלכת ישראל. אולי הדבר המעניין מכל אודות בית אל היא, שהיא מחליפה ידיים מספר רב של פעמים בין שבטי יוסף לשבט בנימין. בפרק זה נסינו לענות על השאלה למה זה קורה.
התשובה לכך עוברת דרך מסורת הקדושה העתיקה של בית אל עוד מימי האבות, אך ייתכן שהתשובה נעוצה גם בשאלה היכן קברה של רחל אשת יעקב, שהעיר בית אל בנויה על גבול השבטים שיצאו ממנה – בנימין ויוסף.
אז למה בחרו אברהם ויעקב דווקא בבית אל, למה היא החליפה ידיים שוב ושוב, למה בחר ירבעם למקם בה את מרכז הפולחן שלו, ולמה בחרו נביאים מאוחרים יותר לנסות לבטל את קדושתה – על כל זאת ועוד בפרק המסע אל בית אל התנכית.

Podcast, איכה, אישים ופינות בתנ"ך, חגים ומועדים, כתובים

פרק 97 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מגילת איכה – הנוסחה להתמודדות עם חורבן"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול.
המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל.
כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'.
במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון.
מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 96 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אוהל שיכן באדם – על שילה לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר שילה והמשכן שהוקם בה הם המרכז הרוחני ומקום ההתכנסות המרכזי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. זהו במובן מסוים 'המקום אשר יבחר ה' של ספר דברים, לפחות במאות השנים הראשונות של כניסתם של בני ישראל אל הארץ. בפרק זה סקרנו את השפעתה של שילה על בני ישראל, וגילינו שלשילה ישנן 3 תקופות מובדלות לאורך התנ"ך – תקופת ההתנחלות בה היא אכן שמשה כעיר מרכזית ומשמעותית, תקופת ביניים והתנוונות לאורך כל תקופת השופטים, בה היא מאבדת מיוקרתה עד לחורבנה בסוף התקופה, ותקופה בה היא הופכת לזיכרון היסטורי חי ובועט שמהדהד דורות רבים אל תוך העתיד.
התקופה האחרונה היא אולי המעניינת מכל. גילנו ששילה משמשת כמעין חרב מתהפכת על הבחירה בירושלים כמקום אשר יבחר ה' – הן כהזהרה בתחילת התקופה במזמורי אסף בתהילים, והן כהתרעה סופית לפני החורבן בדברי ירמיהו הנביא. גילנו שזו לא הזהרה ריקה כלל וכלל. ירמיהו היה מצאצאי כהני שילה, ובשורת פיצול ממלכת יהודה ואובדן רוב הממלכה יצאה גם היא משילה – מפי הנביא אחיה השילוני, ולא בכדי.
פרק מקיף על מקום שהוא גם רעיון ומוסר השכל ואבן בוחן.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 94 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל – על האסטרטגיה והגיאופוליטקה של מלחמות דוד"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס וניצן דוד פוקס

קרבות רבים עבר דוד בחייו, מנערותו ועד לביסוס ממלכתו, אך האם הייתה אסטרטגיה מסודרת שהנחתה אותו? כדי לנתח את המחשבה האסטרטגית של דוד הזמנו לאולפן את אחד מהקולות המעמיקים בתחום הגאופוליטיקה בישראל כיום – ניצן דוד פוקס מהפודקאסט המצוין 'המשחק הגדול' העוסק בניתוחים גיאופוליטיים ארוכי טווח. יחד יצאנו למשימה יומרנית – ניתוח השוואתי של מדיניות המלחמות של מנהיגי הממלכה הישראלית משמואל, עבור בשאול ודוד וכלה לשלומה ורחבעם.
על רקע המנהיגים שקדמו לו, ניתחנו את הפרק הראשון במלחמות דוד לאחר המלכתו, וראינו שמדובר בהמשך ישיר למדיניותו של המלך שאול – מלחמת השחרור של ישראל בארצו. לאחר מכן עברנו לדון בפרק הבא במלחמות דוד – המלחמות האזוריות הנרחבות. דנו בשאלה מה גרם לו לצאת אליהן למרות שלתחושתו "ה' הניח לו מכל אויביו מסביב", ניתחנו את הכוחות העיקריים מולם הוא התמודד, וניסינו גם לענות על השאלה מה הוא רצה להשיג בסופו של דבר.
לסיום עסקנו גם במדיניות המלך שלמה, שלקחה את האסטרטגיה של דוד והעצימה אותה עד לקצה הסקאלה, דבר שגרם לממלכה להתפרק תוך דור אחד בלבד.
זהו אחד הפרקים המקיפים שיצא לנו לעשות בזמן האחרון, והאזנה אליו יכולה לסייע לנו להבין הרבה מההתרחשויות שבספר שמואל ובתחילת ספר מלכים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 92 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אחלקה שכם – על העיר שכם לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

שכם היא העיר החשובה בשומרון ולא בכדי, היא שוכנת באחד העמקים הגדולים באזור ההררי הזה. שכם התנכית היא גם עיר עם פיצול אישיות חמור. מצד אחד בתקופת ההתנחלות זו העיר הדתית ביותר שקיימת בארץ. התקיימו בה מעמדים דתיים מכוננים מימי אברהם ועד סוף ימי יהושוע, ובזמן מסוים היא בהחלט הייתה מועמדת בכירה לשמש כמקום אשר יבחר ה'. היא גם שמרה כנראה על רצף התיישבותי ישראלי נדיר אפילו בימי שיעבוד מצרים!
מצד שני זוהי עיר של רצח ועוולת רבות שליוו אותה לאורך כל התנ"ך, זו גם העיר בה התפלגה הממלכה.
כפי שהגדרנו זאת בפרק, יש לה פוטנציאל… והשאלה רק מה תעשה איתו. מוזמנים לצאת איתנו למסע לאורך התנ"ך בעקבות אחת הערים המרתקות והמשמעותיות בתולדות ימי ישראל – שכם, העיר והפוטנציאל.