קטגוריה: אישים ופינות בתנ"ך

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

משה רבנו הוא הדמות הגדולה של התורה בלי כל ספק. הוא הוציא את בני ישראל ממצריים, חצה להם את הים, הוביל אותם במדבר והוריד להם את התורה. אך את כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים הוא עשה אחרי גיל שמונים. ומה באשר לשמונים השנים הראשונות של חייו?
בפרק זה נצא למסע חקר אל החלק הראשון של חייו בטרם הפך למושיע הגדול והמוכר לנו. ננסה גם לענות על השאלה, מה קרה בתקופת החושך של כמה עשרות שנים בין ילדותו ונערותו (עליהם סיפרה התורה) ליציאתו לשליחות הגאולה. אנו נגלה שהתשובה לדבר עוברת דרך הבנה של הקרע העמוק בזהות של משה – ההתמודדות בין המצריות לעבריות.
ננסה להבין באיזה גיל יצא משה אל אחיו לראות בסבלותם, מה היה הלך רוחו בשנות הגלות הארוכות במדיין, למה סירב שוב ושוב ושוב לדרישתו של הקב"ה לצאת לשליחות גאולת ישראל, ולמה ה' רצה להמית אותו באמצע המסע חזרה למצרים.
מוזמנים לנסות להכיר את האיש משה בשנותיו הראשונות – לפני שהפך למשה רבינו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חייו של יוסף סובבים סביב חלומות ופתרונם, כשהכל מתחיל בשני חלומות משמעותיים שחלם בנעוריו וסיפר לאחיו הזועמים. בפרק זה התעמקנו בחלומות מפתח אלו, ובהשפעתם העמוקה על חייו של יוסף וחיי משפחת יעקב כולה.
ראשית נסינו להבין מה משמעות החלומות הראשונים של יוסף. בהסבר להם העמדנו שני הסברים מנוגדים העולים מהם על עתידה של המשפחה, כפי שמשתקף מתיאורי יוסף בחלומו.
לאחר מכן למדנו על החלומות הנוספים שלוו את יוסף – חלומות שר המשקים והאופים וחלומות פרעה – ראינו כיצד למד מהם יוסף כיצד פותרים חלום בצורה נכונה וכיצד מתייחסים לממד הזמן שבו.
בסופו של דבר חזרנו לחלומות הראשנים, וניסינו לראות האם הפתרון שאותו ראו לנגד עיניהם אחיו של יוסף ואביו, אכן התממש. גם כאן הצגנו שתי אפשרויות שונות – האפשרות האחת שיוסף לא הבין לגמרי את חלומו ורק בדיעבד התבררו לו הדברים, והאפשרות שמנגד – יוסף ויתר על מימוש החלום שלו בצורתו המלאה והתפשר על מימוש שונה לגמרי שלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע פתרון חלומותיו הגדולים של יוסף.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הדבר יכול להראות מעט מנותק בימינו, אך התנ"ך משופע במלאכים שנשלחים על ידי אלוהים. אז מה תפקידם של המלאכים בתנ"ך? כדי לענות על שאלה זו יצאנו למסע בעקבות המלאכים בתנ"ך.
המקום שבו התחלנו את המסע הוא ספר בראשית – הספר שבו יש את הכמות הגדולה ביותר של מלאכים מבין ספרי התנ"ך. ראשית בחנו את המקרים השונים, וגילינו שפעמים רבות המילה מלאך לא מורה בוודאות על יצור שמימי, אלא על שליח האל שיכול להיות גם נביא. כמו כן סיווגנו את המלאכים לפי תפקידים שונים כגון: מלאכי בשורה, מלאכי סיוע, מלאכי נבואה ועוד.
בפרק עסקנו גם בשאלה כיצד היו נראים אותם מלאכים בעיני מי שהתגלו אליו, האם ניתן ללמוד מתדירות ואופי הופעת המלאכים לאורך התנ"ך על ירידת הדורות או על התבגרות העולם, האם למלאכים יש שמות והאם העובדה שכבר שנים רבות לא נגלים מלאכים לבני האדם היא המשך של מגמה תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האדם הוא נזר הבריאה. הוא המטרה שלשמה נברא העולם. כידוע, בפרק א של ספר בראשית יש תיאור של בריאת האדם ששונה מאד מהתיאור בפרק ב. רבות נכתב על הפער הזה. בפרק זה אנחנו מבקשים לתפוס את השור בקרניו, ומתוך הנחה שמי שכתב זאת כתב גם את זאת, לנסות לדלות את המסרים העולים משני התיאורים, מתוך הבנה שמורכבות האדם משוקפת במורכבות תיאור בריאתו.
בשלב השני והמרכזי יותר, ניגש לחקור לעומק את תיאור בריאת האדם שבפרק ב שנותן יותר ביטוי למורכבות האדם ול"שינויים" וההתפתחויות שנעשו בבריאתו. מתוך העיון בדברים נחשוף כיצד הוויית האדם היא מעין ניסוי וטעייה ותיקון, כאשר בכל שלב נחשף חוסר בהווייתו של האדם וה' ממלא אותו.
בשלב השלישי של הפרק נדבר על "האינטראקציה" – היחסים בין הנבראים. היחסים מעלים מעל פני השטח את מורכבותם והשלכותיהם במיוחד כאשר מדובר ביחסים בין שווים – בין יצורים תבוניים – האדם, האישה, הנחש וכמובן הבורא.
אנחנו מזמינים אתכם לצעוד איתנו בלימוד הסיפור המכונן ביותר של האדם באשר הוא המדגיש את ייעודו ואת מורכבותו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היציאה לגלות היא נקודה היסטורית שמשנה את כל קיומו של עם ישראל. במקרה של הממלכה הישראלית, הדבר הוביל בסופו של דבר להתבוללות והעלמות. במקרה של גולי יהודה קרה תהליך הפוך לחלוטין. בסופו של תהליך מסתורי כמעט, אנו מגלים קהילה יהודית בגולת בבל ובקרב שבי ציון, שהיא הרבה יותר 'דתית', עם זהות לאומית הרבה יותר מובחנת ועם הרבה פחות פגמים בהשוואה ליהודים שיצאו אל אותה גלות.
אז כיצד קרה הפלא ומה ההבדל בין היוצאים לגולה וצאצאיהם בדורות שלאחר מכן – בכל זאת נעסוק בפרק זה.
נכיר את אבי המהפך הגדול – יחזקאל הנביא, האדם שיצר את הכלים המתאימים להתמודדות עם החורבן, וגיבש במנהיגותו את הקהילה היהודית בגולה. נראה כיצד הוא היה מורה הוראה לדור הנבוך, כיצד הוא יצק תכנים חיוביים לקיום היהודי בגלות, וכיצד צייר חזון עתידי גדול לגולים.
נראה גם את התיאורים המבצבצים של הקהילה המתגבשת בגולה ושל הנוטשים את היהדות מדבריהם של נביאים נוספים העוסקים בתקופה העלומה זו, ונכיר את נביאי שיבת ציון המתארים כבר את סופו של התהליך. בתווך, נכיר אישים משמעותיים שהם תוצר של הקהילה היהודית המתגבשת – דניאל, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ועזרא הסופר.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל התקופה העלומה בה התגבשו פנים רבות של היהדות, פנים שבמובנים רבים מלווה אותנו עד לימים האלו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחד הנושאים שבהם עוסק התנ"ך, על מגוון ספריו השונים, בצורה נרחבת ביותר, הוא עבודת אלוהים אחרים מלבד אלוהי ישראל – עבודה זרה.
בפרק זה יצאנו למסע היכרות עם התחרות הפולחנית האסורה שסבבה את עובדי ה'. הכרנו את העולם האלילי של המרחב, למדנו על המושגים השונים המבדילים בין עבודת ה' לעבודת האלילים – תפיסת האלוהות האזורית מול תפיסה כלל עולמית, הפירוד מול אחדות הפולחן, ההגשמה מול הרוחניות, הסובלנות האלילית מול הפונדמנטליסטיות העברית, וסוגיית קרבנות האדם.
ראינו גם עד כמה מקושרת עבודת ה' ללאומיות היהודית, ועד כמה עבודה של אלוהים אחרים פגעת באותה לאומיות לאורך כל תנ"ך. עמדנו על דרכים שונות בהן הושפעו בני ישראל מהתפיסה הפולחנית שסבבה אותם, ועל הגישה המבזה, הסרקסטית והמבטלת של נביאים שונים בתנ"ך לעבודה זרה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מה יחס התנ"ך למסחר? מצד אחד יש לנו את שלמה המלך – הסוחר הגדול שראה זאת בחיוב, ומצד שני יש לנו כמה נביאים ששפכו את חרונם על צור, 'רוכלת העמים'.
בפרק זה יצאנו למסע כלל תנכ"י בעקבות המסחר וגילינו שיש שלושה רבדים שונים של מסחר:
המסחר המקומי – הכרח חשוב לקיומה של החברה, שהתנ"ך רואה בחיוב אך מזהיר מהסכנות הקשורות בו – מרמה ועושק.
המסחר בין תרבויות – אירוע בעייתי עם חשש להשפעה ולהתבוללות שאליו יש יחס מורכב בתנ"ך.
המסחר הבין לאומי – מסחר שנעשה פעמים רבות בשליחות ממלכתית, והסכנות בו דומות למסחר בין תרבויות רק בסדר גודל גדול יותר – גם כלפיו היה לתנ"ך יחס מורכב בהחלט.
אז מוזמנים לצאת איתנו למסע מסחרי בכל רחבי התנ"ך, ולגלות גם קשר יפה בין מלך צור לאדם המודרני ש'הרג' את אלוהים.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארץ ישראל משופעת במדבריות. מהמדבריות בצל גשם שבמזרחה ועד למדבריות הנגב המתחברים לרצועת המדבריות העולמית. לכן אין פלא שהתפתחויות רבות בתנ"ך סובבות סביב המדבר.
בפרק זה יצאנו למסע אל המדבר התנכ"י. החל מאב הטיפוס של שוכני המדברות – ישמעאל, והמשך בהולדתה של האומה הישראלית במדבר. דיברנו על המדבר כגבול התרבות, המדבר כבית ספר טוטאלי לאמונה והמדבר כמרחב שליו להגות ולימוד. למדנו גם על התפיסה האלילית של המדבר, על המדבר כעונש ועל חזון אחרית הימים להפרחת המדבר.
אז קחו אתכם כובע ומימיה וצאו אתנו למסע אל המִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

גלות הוא מושג שחרג הרבה מעבר לגבולות התנ"ך כמציאות שלוותה את העם היהודי חלקים ניכרים מתקופת קיומו. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגלות בתנ"ך. הגלות מסתבר, מופיעה כבר בסיפורי היסוד של בריאת האדם ויצירת עם ישראל. גם אדם, גם קין גם אברהם וגם משה (ולא רק הם) נקשרו לרעיון הגלות. גם עם ישראל בעצמו נולד בגלות.
כדי להבין מדוע הגלות היא מושג תנכ"י כה יסודי בקיום האנושי והישראלי, ניתחנו את התייחסות לגלות של אחת הדמויות הגדולות בתנ"ך, דוד – לפני שהפך למלך ולאחר מכן. גילינו דבר מעניין, מספר פעמים דוד גזר על עצמו גלות מבחירה למרות שהיו לו ברירות אחרות.
כהמשך לכך עסקנו בעוד 2 מצוות הקשורות בעומקן לגלות – מצוות השמיטה ודינו של רוצח בשגגה, והתמונה הכוללת חשפה דבר מעניין מאוד. גלות, כך מתברר היא לא רק עונש, היא במובן התנכ"י העמוק פריווילגיה המאפשרת לא להגיע להכרעות שאין דרך חזרה מהן.
גלות היא הסוד התנכ"י לנצח – הסוד למלכות נצחית של בית דוד ולקיום הנצחי של עם ישראל.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל סוד הגלות התנ"כי.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחת הדמויות התנכיות החשובות ומעניינות שלא קיבלה מספיק חשיפה, היא דמותו של אסף המשורר. אסף חי ככול הנראה באחד הצמתים המשמעותיים בתנ"ך – בימי שאול, דוד ושלמה. שושלתו של אסף האריכה הרבה אחריו לאורך כל תקופת המלוכה, והיא מוזכרת בתנ"ך גם עמוק בימי שיבת ציון.
מזמורי אסף שבתהילים נכתבו כמסתבר על ידיו ועל ידי ממשיכיו, והם עמוסים בתובנות ובפרספקטיבות ייחודיות על ההיסטוריה של עם ישראל ועל מקומו של הצדק האלוהי. בפרק זה עסקנו בביוגרפיה של אסף, בלימוד כלל המזמורים שלו ושל בית מדרשו, ובהפניית זרקור לעובדה מרתקת אחת – מתברר ששושלתו של אסף שנמשכה מעל ל- 600 שנה, היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר בתנ"ך למסורת ומסירה ארוכת שנים ולשיטה לימודית רבת דורות!
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות אסף – המשורר, הנביא ומייסד בית המדרש הנבואי.