מחבר Akiva Podcast

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהוסר המתחרה לבית שאול מדרכו של דוד, הגיע זמנו למלוך על הממלכה המאוחדת של כל שבטי ישראל.
בתחילתו של פרק זה עסקנו בהבדלי הגישות בין תיאור המלכתו של דוד על כל ישראל בספר שמואל, לבין המתואר בספר דברי הימים. אגב עיסוק זה הקדשנו זמן לגישתו העקרונית של ספר דברי הימים.
לאחר מכן עברנו לעסוק בבחירה של דוד לכבוש את ירושלים וניסינו להסביר את הבחירה הזו לעומק, מה שהוביל אותנו לנסות לפצח את אחד הסיפורים הקשים ביותר להבנה בתנ"ך כולו – תיאור כיבוש ירושלים ע"י דוד. זהו סיפור המערב עוורים ופסחים, צינור, והכרזות מסתוריות, ורבו עד מאוד הפירושים שניסו לפצח אותו.
אנו ניגשנו לסיפור מתוך הרצף של הסיפורים הקודמים, ומתוך ההבנה שיבוס-ירושלים הייתה במשך דורות רבים נקודת מתח עמוקה בין שבטי בנימן ויהודה. בהתאם לכך ביארנו את הסיפור בצורה שונה מכל המפרשים הרבים שקדמו לנו.
בסופו של הפרק עסקנו גם בבחירה של דוד לכונן סידרה של בריתות בצפון, ובמלחמות של הפלישתים כנגד דוד בעמק רפאים שליד ירושלים – דרך סיפורים אלו הדגמנו את השוני העמוק שבין דוד לשאול.
פרק מלא וגדוש בכל טוב – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חורבן בית ראשון לא התרחש בחלל ריק ולא הגיע בהפתעה. המעצמה הבבלית, מחריבת המקדש, השיגה דריסת רגל בארץ כמה שנים לפני שהחריבה סופית את הארץ בימיו הראשונים של יהויקים בן יאשיהו.
במהלך ימי יהויקים ואחיו צדקיהו שמלך אחריו, היו ניסיונות מרידה של יהודה בבבל. במקביל לאותם אירועים התרחשה גם תופעת התעצמות נביאי השקר.
היום אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במסע אל הפולמוס הטרנס-מסופוטמי הגדול בין נבאי ה' לנביאי שקר בבל וביהודה באשר לשאלה כיצד להתייחס לאימפריה הבבלית.
במהלך המסע נגלה שלתופעת נביאי השקר היה קשר עמוק למרד של צדקיהו, ושלהתמודדות עם אותם נביאים הייתה משמעות קריטית בשאלה איך יתפתחו היחסים בין יהודה לבבל בשנים הקרובות.
אנו נכיר את ההתמודדות הכפולה, ביהודה ובבבל, של ירמיהו ויחזקאל עם הנביאים המוליכים את העם שולל, ונכיר גם את המניעים של נבאי השקר ה'גדולים' והנביאים ה'העממיים'.
פרק עם השלכות רעיוניות משמעותיות שמהם ניתן ללמוד עד ימינו אלה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במשך שנתיים ימים נאבקו זו בזו שתי מלכויות – מלכות דוד שבחברון ומלכות איש בושת בן שאול שבעבר הירדן. סיפור המאבק ממזג אל תוכו מלחמות, בריתות, תככים, בגידות והרבה שאלות פתוחות. והשאלה הגדולה מכולם, מה הייתה התוכנית האמיתית של דוד לסופו של המאבק וכיצד הוא תכנן לקדם אותה.
כדי לנסות לענות על השאלה המורכבת הזו, ניתחנו בפרק זה כמה וכמה סיפורים בזה אחר זה. ניתנו לעומק את סיפורי 'משחק הנערים' על הברכה בגבעון, המלחמה ומשחק המוחות שבין אבנר ליואב, סיפור לקיחת ריצפה בת איה פילגש שאול ע"י אבנר וטענות איש בושת, סיפור ההחלטה של אבנר לעבור צד ודרישתו של דוד לקבל את מיכל בת שאול, סיפור רציחתו של אבנר בחברון ושלל המחוות של דוד בניסיון להתנקות מאשמת הרצח, ולבסוף גם סיפור רציחתו של איש בושת בן שאול.
מדובר בסיפורים רבים שיכולים לפרנס כמה וכמה פרקים נפרדים, אך אנחנו בחרנו לחבר את כולם ביחד, כי רק בקריאה רציפה שמאירה את הדינמיקות המתמשכות לאורך כל הסיפורים, אפשר לנסות לענות על השאלה הגדולה – להיכן חתר דוד וכיצד.
בסופו של דבר למדנו מפרק זה עד כמה קשות ההחלטות שצריך לקבל מלך, ועד כמה החלטות מוטעות יוצרות השלכות מורכבות גם שנים רבות לאחר מכן.
פרק מורכב ומרובד שעוסק במלכות ובפוליטיקה, בכוח קשה ובכוח רך, וחושף לנו רבדים נוספים באישיותו הגדולה של דוד מלך ישראל – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מוזיקה מלווה את האנושות משחר ילדותה. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המוזיקה בתנ"ך. תחילה סקרנו את כל הכלים המוזיקליים שהוזכרו בתנ"ך עם הסבר קצר על כל כלי. לאחר מכן עברנו על הכרונולוגיה של הופעת המוזיקה לאורך כל התנ"ך תוך כדי שאנחנו מבחינים בתפקידים השונים שמילאה המוזיקה – מוזיקה פולחנית, חגיגות ניצחון, נגינה מלכותית, שירי רועים, מנגינות יין ועוד. דרך סקירת הכרונולוגיה של המוזיקה הבחנו גם בהתפתחות התרבותית בתנ"ך ובעליית התפוצה של המוזיקה בקרב קהלים נוספים.
לבסוף התייחסנו באריכות לסוגייה מעניינת – מקומה של שירת הלויים – המופיעה בפירוט רב בספרי בית שני, אך לא קיימת כלל בספרי בית ראשון (גם אם מדובר באותם סיפורים ממש). נסינו לתת תשובה לפער המעניין הזה.
אז שימו אוזניות והאזינו למוזיקה של התנ"ך!

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר כמה שנים ברצף שבכל שנה, לפני פסח אנו מפרסמים פרק מעניינו של החג – והפעם על חג הפסח לאורך התנ"ך.
בפרק סקרנו את כל חגיגות הפסח המשמעותיות לאורך סיפורי התנ"ך. מיהושע והעם שחצו את הירדן, המשך בחזקיהו והפסח המיוחד שחגג בשנה ראשונה למלכותו, יאשיהו והפסח שחגג בסופו של תהליך ארוך של טיהור המקדש, ושבי ציון והפסח שחגגו בסיום בניין בית המקדש השני.
עמדנו על השיוך המעניין של כל אחד מהחוגגים אל פסח קדמוני, חזקיהו אל שלמה המלך, ויאשיהו אל שמואל הנביא – וניסינו להבין מדוע שייך כל אחד את עצמו לדמות קדמונית.
עסקנו גם במימד השמחה שלא מופיע בתורה בהקשר של פסח אך מתבלט מאוד בכמה וכמה פסחים לאורך התנך. דנו גם בעובדה שכמעט כל מי שחנך את בית המקדש או המשכן או חידש את העבודה בו, עשה את זה בפסח. ניסינו להבין מדוע, וציינו גם את החריגה הבולטת של שלמה מהסדר הזה.
פרק שמוסיף לחג הפסח עוד נדבכים מעבר למצווה עלינו בתורה – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג הפורים הוא החג המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי המופיע בתנ"ך שלא נצטווינו עליו בתורה. בפרק זה נדון לעומק בדרך המעניינת שבה הוא התפתח וקיבל את אופיו.
לפני שנעסוק בחג הפורים, אנו יוצאים למסע מרתק לאורך כל התנ"ך בעקבות חגים שלא נצטווינו עליהם בתורה. אנו מתוודעים לחגים עממיים, משפחתיים, קהילתיים, ממסדיים ושבטיים – חלקם ברוח עבודת ה' וחלקם דווקא בניגוד לה. חלקם שרדו תקופות ארוכות וחלקם הבליחו לרגע בתנ"ך ונעלמו.
לצידם של ימי החג ישנם גם צומות רבים המוזכרים בתנ"ך, וגם הם מתפרשים על מלא הקשת בין צומות זמניים בעקבות אירוע מקומי, לצומות על זמניים נרחבים.
בהמשך הפרק התעמקנו רבות בסופה של מגילת אסתר, ובתיאור המרתק שהיא פורסת על התפתחות חג הפורים – מחג ספונטני, עממי וקהילתי, לחג דתי כלל יהודי ובסופו של דבר גם לחג ממוסד וממלכתי.
עמדנו על הרבדים השונים בחג המתבטאים בשני הימים השונים שלו – י"ד באדר וט"ו, על החשיבות של מרדכי לקביעת החג ועל תפקידה של אסתר בכינון שלו לדורות.
מוזמנים לצאת איתנו למסע כפול – בעקבות חגים נסתרים בתנ"ך ובעקבות חג הפורים הנחגג עד ימנו אנו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגבעונים, עם חיווי שהונה את בני ישראל בראשית תקופת כיבוש הארץ, והצליח להשיג שבועת הגנה מנשיאי העדה, שרדו את כיבושי יהושע ללא פגע. אך הרווח שלהם היווה גם הפסד טריטוריה של גורם אחר – שבט בנימין.
בפרק זה יצאנו למסע ארוך בתנ"ך בניסיון להתחקות בפרטי המאבק המתמשך בין שבט בנימין לגבעונים. החל בראשית תקופת השופטים לאחר טרגדיית פילגש בגבעה, המשך בהשתקמותו של השבט במשך תקופת השופטים, וכלה במלחמה של שאול נגד הגבעונים (והנקמה הגדולה שלהם בביתו בימי דוד).
זהו פרק שמנסה לתאר מאבק עלום למדי הנרמז במספר מקומות לאורך התנ"ך, תוך כדי שהוא מסכם כמה וכמה פרשיות ופרקי עבר שבהם עסקנו בהסכת זה.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע בעקבות מאבק שנות הדור בין בנימין לגבעונים.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

עדיין במילואים אבל מנסים להעלות פרקים (הפרק הוקלט לפני ה 7/10).

סיפור מותו של שאול במלחמת הגלבוע מסופר לנו בשני גרסאות. וגרסאות אלו לא מובאות בשני ספרים שונים או בשני מקומות שונים בתנך. אלא ממש זו לצד זו.
בפרק זה ננתח לעומק את שני הגרסאות – גרסת סתמו של מקרא והגרסה הנגדית של הנער העמלקי, וננסה להבין איך באמת מת שאול המלך. לצורך כך נצא למסע חקירה ואיסוף ראיות, ונדקדק בפרטי הפרטים של הסיפורים כדי להבין מי צודק ולמה הובאו לנו שני הגרסאות.
נעסוק גם בהשלכות הטריטוריאליות של ההפסד במלחמה.
בסיומו של הפרק נעסוק בקינת דוד על מות שאול ויונתן, ומה ניתן ללמוד ממנה.
מוזמנים לפרק שחותם את הגולל על מלכותו של המלך הראשון בישראל – שאול.