Podcast, שמואל

פרק 124 – ספר שמואל – "תנה לנו מלך – על המחלוקת האם למנות מלך בספר שמואל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שמואל הנביא הנהיג את עם ישראל תקופה משמעותית והוביל את הגיבוש של השבטים המפורדים לכדי עם מאוחד. לעת זקנתו מגיעים אליו נציגי העם ובפיהם דרישה משמעותית ויוצאת דופן – תנה לנו מלך – הגיע הזמן למנות מלך עם שלטון מרכזי ושושלתי על עם ישראל.
הדבר פותח מחלוקת משמעותית מאוד בין עם ישראל לשמואל, שמסרב שוב ושוב ושוב, למרות הציווי האלוהי, למנות את המלך.
אז מה הרקע שגרם לעם להתעקש כל כך על הצורך במלך, למה שמואל מתנגד נחרצות כל כך, למה הוא רואה בבקשה למינוי מלך בגידה בכל הערכים שאליהם הוא חינך כל תקופת הנהגתו, ולמה הקב"ה אומר לו שהוא צודק בסה"כ אבל עדיין צריך לשמוע בקול העם ולמנות מלך.
עסקנו בכלל המקורות המתייחסים לרעיון המלוכה בספר שמואל, חזרנו גם לספר שופטים ולהתייחסות שלו, ולבסוף למדנו את הפסוקים בספר דברים העוסקים במינוי המלך וראינו כיצד הם יכולים ליישב את המחלוקת העזה שבין שמואל לעם.
מוזמנים לפרק שיעסוק בשורשי המחלוקת המעניינת הזו, מחלוקת שבאופן מפתיע רלוונטית מאוד גם לאדם המודרני ולשאלה האם יש בעיה תאולוגית בחיים המודרניים שמפחיתים משמעותית את התלות המידית בקשר עם אלוהים.

Podcast, שמואל

פרק 122 – ספר שמואל – "וינהו כל בית ישראל אחרי ה' – על השפעת נפילת ארון ה' בשבי על גיבוש האומה הישראלית"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ארון ה' נמצא בשדה פלישתים שבעה חודשים, והוא מביא איתו סדרה של מגפות ופגעים רעים לפלישתים שלקחו אותו בשבי. הוא מועבר כתפוח אדמה לוהט ממקום למקום, עד שהפלישתים לא יכולים לשאת עוד את נוכחותו ומשלחים אותו בחזרה לתחומי נחלת ישראל.
בפרק זה נעמוד על הוויכוח המתמשך בקרב הפלישתים האם המגפות שבאו עליהם הם בגלל הארון או לא, ועל ההשפעה של הארון על הפלישתים. לא פחות חשוב מכך, נעמוד גם על ההשפעה העצומה של הארון על בני ישראל, ועל היחסים בינם לבין הפלישתים.
בפרק נכיר גם את 'ימי שמואל', ואת השימוש שהוא עשה בכוחו הגדול של הארון שהתגלה לעין כל, כדי לגבש את האומה הישראלית לחברה עם אתוס דתי ולאומי משותף.
אבני הבניין של תקופת המלוכה הממתינה מעבר לפינה מצויים בסדרת ההתרחשויות שתוארו בפרק זה.

Podcast, שמואל

פרק 120 – ספר שמואל – "החורבן הראשון – על נפילת ארון ה' בשבי"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

כבר בתחילתו של ספר שמואל אנו מתוודעים לאירוע המהווה נקודת מפנה תנכ"ית משמעותית – המפלה במלחמה מול הפלישתים, נפילת ארון ה' בשבי וחורבן שילה – בהבנה עד כמה מדובר באירוע משמעותי יעסוק פרק זה.
עם ישראל שהחל להתגבש כעם מאוחד מסביב לשמואל ושילה, יוצאים למלחמה משמעותית כנגד הפלישתים, ומשהפסידו בקרב הראשון, הם בוחרים להביא את ארון ה' לשדה המערכה. בפרק זה עסקנו בשאלה למה הם בוחרים להביא את הארון, האם עלי הסכים לכך ומדוע חפני ופנחס ליוו את הארון, למה הפלישתים נצחו במלחמה, ומה המשמעות של נפילת הארון לבית עלי.
עסקנו גם בעניין משמעותי שלא מופיע במפורש בספר שמואל – חורבן שילה ונחלת יוסף על ידי הפלישתים, והמשמעות העצומה של הדבר על היכולת למנות מלך בישראל. לצורך כך נדדנו אל נבואות אסף שבספר תהילים, הצובעות את האירוע הזה בצבעים אחרים לגמרי מהדרך שבה תיאר אותו ספר שמואל.

Podcast, שמואל

פרק 118 – ספר שמואל – "חזון נפרץ – על נבואות חורבן בית עלי"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהמקרא תיאר את הניוון של בית עלי והמשכן בו שירתו, מגיעה תגובת הנגד של הקב"ה לכך. והתגובה הזו עוברת דרך מאורע נדיר למדי באותם ימים – נבואה.
איש אלוהים נושא נבואת חורבן קשה על בית עלי, ודרך נבואה זו ניתן ללמוד לא מעט על אופיים של הכוהנים במשכן באותם ימים.
בפרק זה עסקנו גם בהתגשמות נבואת החורבן בפועל בדורות הבאים, ובירמיהו הנביא, נצר למשפחת עלי, המיצג בחייו ובמעשיו את אותו חורבן. עסקנו גם בסיפור הציורי והמקסים של נבואתו הראשונה של שמואל ובתפקידה להכין אותו לשלב הבא של חייו.
זהו פרק שמתחיל בעולם שבו החזון והנבואה הם מאורע נדיר, ומסתיים בכך שהחזון נפרץ – הנבואה יצאה לחופשי והשתחררה מכבלי המשכן והכוהנים שכבלו אותה.

Podcast, שמואל

פרק 116 – ספר שמואל – "להוציא את ה' לחופשי – סיפורם של עלי וחנה"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ברחבי ארץ ישראל הרוחות משתנות – כפי שמסופר בסופו של ספר שופטים (בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון), תנועת תשובה לה' שוטפת את העם אל מול הלחץ הפלישתי. גם האווירה במגילת רות שמתרחשת כדור אחד קודם לסיפור הפותח את ספר שמואל, מעידה על חיבור עמוק של העם אל עבודת ה' ואל חיים של חסד ומוסר.
רק מקום אחד נותר סגור ומסוגר לרוחות הנושבות בחוץ – משכן ה' בשילה – מקום נשכח מלב שאין כמעט אדם הפוקד אותו. במשך כל תקופת השופטים (למעט ממש בתחילתה בסיפורים המוקדמים כרונולוגית של פסל מיכה ופילגש בגבעה) לא הוזכר המקום כלל. הלוויים נזנחו לנפשם כבר בתחילת התקופה (ויצאו לגור באשר ימצאו) ומתי מעט כוהנים חיים על מעט הבשר של עובדי ה' הספורים הבאים לזבוח לה' בשילה.
ופתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהגיע הזמן להוציא את ה' לחופשי מהכבלים הכובלים אותו בתוך המשכן הזנוח. והאדם הזה הוא לוי מיוחס ביותר, משושלת העתיקה ומיוחסת של בני לוי – אלקנה, מצאצאי בני קורח.
בפרק זה נלמד כיצד בחרה חנה אישתו העקרה לצרף את רצונה הפרטי למשימת חייו של אלקנה, וכיצד נוצר הסדק הראשון אך המשמעותי בחומת המשכן המסוגר, סדק שישנה בסופו של דבר את כלל מצבה של האומה הישראלית ההולכת ומגבשת.