קטגוריה: נביאים

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במסגרת המרדפים הלא נגמרים של שאול אחרי דוד, אנחנו מגיעים לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתנ"ך – ה'מפגש' של שאול ודוד במערה חשוכה ליד עין גדי. אך לפני הסיפור הדרמטי הזה ישנם עוד 2 סיפורים המכינים אותנו לרגע הזה – פגישתו (ודבריו יוצאי הדופן) של יהונתן בן שאול עם דוד הבורח, ושיתוף הפעולה של הזיפים עם שאול כדי ללכוד את דוד.
בתחילתו של הפרק ניתחנו את הסיפורים הללו. תחילה עמדנו על המשמעויות העמוקות של דבריו של יהונתן. לאחר מכן הסברנו מי הם הזיפים, מה האינטרס האמיתי שלהם ולמה בגללם היה דוד כפסע מליפול בידי שאול. אגב הסיפור הזה, עסקנו גם במלחמה פחות מוכרת מאותם ימים של שבטי עבר הירדן המזרחי עם השבטים ההגריים, מלחמה המוזכרת רק בספר דברי הימים, והסברנו למה ייתכן שהיא גרמה לחלק משבטי עבר הירדן להעביר את הנאמנות שלהם משאול לדוד.
בסופו של דבר הגענו אל הרגע הדרמטי בפגישה בין שאול לדוד. ניתחנו ארוכות את המהפך העצום שעבר דוד בתוך מספר רגעים – מרצון להרוג את שאול להחלטה שלא לגעת בו כלל – עמדנו על חלקו של יהונתן בכך, והסברנו עד כמה ההחלטה הזו הדהדה בתנ"ך ובממלכת יהודה מאות שנים לאחר מכן.
עסקנו גם בדו שיח של דוד ושאול לאחר האירוע הזה, ובאמירה המפורשת של שאול כי הוא מכיר בכך שדוד ראוי הרבה יותר ממנו למלוך.
פרק מקיף ומעמיק – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד מחליט לברוח לחו"ל מפני שאול – אל אכיש מלך גת הפלישתי, ובדרך?! עצירה קטנה ומשמעותית, במשכן ה' בנוב. בפרק זה עסקנו בין השאר בסיבה האמיתית שבגללה עצר דוד במשכן ה', ובשאלה איך דוד מרהיב עוז לברוח אל אויביו הגדולים ביותר, הפלישתים (תכנית שלא עלתה יפה כאשר דוד נחלץ בעור שיניו ממוות בגת פלישתים).
לאחר מכן עסקנו בתחנה הבאה של דוד בנדודיו – מערת עדולם שביהודה – המקום שבו גיבש את הגדוד הלוחם ואת הגיבורים שילוו אותו בכל אשר ילך. עסקנו גם בשאלה למה היה חשוב כל כך לדוד לחנות ביהודה למרות הסיכון משאול.
לאחר מכן חזר דוד לתוכניתו המקורית לברוח לחו"ל (עם משפחתו המורחבת) והפעם למואב. והנה, לאחר שהות במואב, דוד מצטווה ע"י גד הנביא לחזור אל ארץ יהודה. כדי להבין מדוע עליו לחזור, העמקנו לעסוק בסיפורים לא מוכרים המשלימים את התמונה המוצגת בספר שמואל – על משלחת מיהודה ובנימין שבאה לבקר את דוד, על קרבות מרתקים ועלומים מול הפלישתים ועל הפקרה של שאול את תחומי נחלת יהודה.
הפרק מסתיים בסיפור הנורא של הריגת כהני נוב, ובכמעט עימות ישיר בין שאול לדוד ומלחמת אחים כוללת, שנמנעו ברגע האחרון.
פרק רחב יריעה המחבר מספר סיפורים ומקורות לסיפור אחד גדול ומרתק שבו דוד עושה את כל מה שצריך ושאול את כל מה שלא.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

דוד ויהונתן כרתו ברית נפש זה עם זה וכעת הקשר ביניהם עומד בפני אתגר גדול – אביו של יהונתן רודף אחרי בן בריתו, דוד. הבחירות של יהונתן ודוד אל מול המצב המורכב שבו הם נמצאים עומדות במרכזו של פרק זה.
ראשית מבשר דוד ליהונתן שאביו שאול רוצה להרוג אותו ואף נשבע על כך מאחר שיהונתן מופתע מכך מאוד. לאחר מכן מתכנן דוד כיצד להוכיח ליהונתן את כוונותיו האמתיות של אביו. עסקנו בשאלה למה לכאורה נראה מהסיפור שדוד, אחרי שכבר נמלט על נפשו, היה אמור להשתתף בסעודה פומבית עם שאול, מה תכנן שאול להשיג מהמעמד הזה, כיצד תמרן אותו דוד, ומה הוא רצה להרוויח מכך.
לאחר מכן עסקנו בהכרזה המדהימה של יהונתן כי הוא מכיר בדוד כמלך הלגיטימי ובבקשה ממנו לא להכרית את זרעו לאחר שינצח בקרב כנגד שאול – נסינו לענות כיצד בכלל ידע יהונתן שדוד מתכוון למלוך, מה הוא חשב שתהיה תגובתו של דוד למעשי אביו שאול, ומה הייתה בפועל הבחירה השונה והלא טריוויאלית של דוד.
בסופו של דבר נסינו להבין מדוע דוד הסתכן כל כך ובזבז זמן בריחה יקר מפז כדי להיפגש עם יהונתן שוב ושוב, וכיצד המפגש הזה המשיך להדהד לאורך התנ"ך.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

הפער בין דוד המצביא המוצלח והאהוב בעיני כל העם, לדוד הדמות המאיימת ומעוררת הקנאה בעיני שאול – הולך ותופס תאוצה. ככל שדוד מצליח ואהוב יותר כך שונא אותו שאול יותר. ברקע פער זה ישנה גם הבטחה פומבית – לתת לאיש שלחם כנגד גוליית לשאת את ביתו של שאול המלך לאישה.
בפרק זה עסקנו בשיח המעניין בין שאול לדוד באשר לקיום ההבטחה זו, וניסנו לתהות מדוע סירב דוד שוב ושוב לקחת את ידה של בת המלך, ומדוע התרצה לבסוף. למדנו גם את נקודת השבר בה החליט שאול לפרסם את מחשבות המוות שלו כנגד דוד, ואת מלאכת הפיוס של יונתן בין שאול לדוד. ניסנו גם לענות על השאלה האם כאשר נשבע שאול לדוד שלא יהרוג אותו הוא התכוון לכך או נשבע לשקר, ומה גרם לו בסופו של דבר להפר את השבועה.
עסקנו גם בבריחתו של דוד בסיועה של מיכל אישתו, ובמעמד העימות התנכי קוסמי הגדול בין שאול המלך לשמואל הנביא – עימות שכל מי שנקלע לסביבתו הפך לנביא ובו פשט שאול את מלכותו מעליו באופן סופי.
מוזמנים לפרק שיוציא את העימות בן שאול לדוד מהצללים אל האור.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שני סיפורים תנכיים מכוננים שזורים זה בזה – משיחתו של הנער דוד למלך, והקרב ההרואי שלו מול הענק הפלישתי גוליית. ההצגה של הסיפורים המרתקים הללו בתנ"ך זה לצד זה, מעוררת גם את אחד הקשיים הפרשניים הגדולים של ספר שמואל – מתי וכיצד התוודע שאול לנער דוד (ישנם שני סיפורים שונים המתארים את הפגישה הזו, ודווקא בסיפור השני, באופן תמוהה שאול לא מכיר את דוד ופוגש אותו בפעם הראשונה).
כדי להסביר את הקשיים הללו כמו גם לנסות להבין את הסיפורים לעומקם, נסינו להציג בפרק זה סיפור אחר המשנה מעט את סדר הסיפורים ומסביר כיצד הם משתלבים זה בזה בצורה הרמונית.
ראשית עסקנו בסיפור המלחמה של דוד כנגד גוליית. הכרנו את האישיות המיוחדת של הנער דוד, את מקומו במשפחתו, את הטקטיקות שנקט כדי להפתיע את גוליית ואת יחסי הכוחות האמתיים בין גוליית הלוחם הענק והמשוריין לדוד הקלע קל הרגליים.
לאחר מכן עסקנו בסיפור המשיחה של דוד למלך, תוך ניסיון להסביר מדוע אביו ישי מנסה להחביא אותו משמואל הנביא. בסופו של דבר למדנו גם מדוע התערערו היחסים בין דוד לשאול, וכיצד החליפו השנאה ומחשבות המוות, את החיבה הגדולה שרכש שאול לדוד בתחילה.
פרק מלא וגדוש המהווה נקודת מפנה משמעותית בספר שמואל.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול המלך מקבל הזדמנות נוספת משמואל ומה' להוכיח את עצמו, והוא מפספס את ההזדמנות באופן כה מוחלט, עד ששמואל נאלץ להודיע לו שנגמרה הלגיטימציה שלו למלוך ויש להחליף אותו באדם מתאים ממנו לתפקיד.
המשימה שעמדה בפני שאול היא לצאת למלחמה טוטלית כנגד העמלקים. בפרק זה נעסוק בשאלה מדוע דווקא משימה זו הייתה מבחן עמוק להתאמתו של שאול לתפקיד, כיצד היא התאימה לחוזקות שלו אך גם הייתה מבחן לחולשות שלו. נלמד גם כיצד היה שאול אמור להילחם בעמלק (מלחמה ארוכה וסיזיפית), כיצד בחר להילחם (מלחמת בזק קצרה), ומדוע פעל כפי שפעל.
נעסוק רבות בעובדה ששאול הרבה לעסוק בפרופגנדה ובחיצוניות במקום במהות, ועד כמה הדבר קשור לנקודה העמוקה בנפשו של שאול – תחושת הקטנות. נלמד גם על ההבדלים בין שאול לדוד – במלחמה בעמלק, וביכולת להכיר בחטאים ובטעויות.
בסיומו של הפרק נעסוק בסופו הנורא של בית שאול, ובקשר הישיר בין סוף עצוב זה לעיסוק של שאול בחיצוניות.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שאול הומלך על עם ישראל למען מטרה מרכזית אחת – 'והושיע את עמי מיד פלישתים' – ואכן לאחר שנתיים של ביסוס מעמדו הוא פונה לבצע את המשימה החשובה שלשמה נבחר. שרשרת האירועים שהתפתחה בניסיון לבצע את המשימה, היא אחת הטרגדיות הגדולות של התנ"ך.
בפני שאול הוצב ניסיון כמעט בלתי אפשרי – להמתין ללא מעש עד לבואו של שמואל הנביא, בזמן שהפלישתים בוזזים את נחלתו והלוחמים הולכים ונוטשים את מחנהו. כדי להבין את הסיטואציה, עיינו מעט בסיפור מקביל השופך אור על הניסיון – סיפורו של גדעון, הכמעט מלך הראשון של ישראל.
בפרק זה הבנו עד כמה הייתה תקופת ההמתנה חשובה ומתכננת מראש, למה שמואל הנביא כל כך מאוכזב משאול שלא עמד בניסיון עד כדי כך שהוא מכריז כי הוא אינו מתאים להיות מלך, ולמה הניסיון העיקש של שאול להוכיח לשמואל כי הוא טעה, רק מסבך את המצב יותר ויותר. ראינו כיצד בזבז שאול את אחד הניסים הגדולים של התנ"ך, וכיצד במו ידיו מנע מעצמו להיכתב כאחד הגיבורים הגדולים של התנ"ך כולו.
ניתחנו גם את המהלכים הטקטיים של שאול ויהונתן בקרב, את הבחירה של שאול להיות 'צדיק הרבה' כשאין בכך צורך, ואת היחסים המורכבים של העם עם המלך החדש.
פרק ארוך המנתח רצף של אירועים שהובילו בסופו של דבר לערעור יסודות מלכותו של שאול.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מתוך כלל המועמדים האפשריים למלכות בישראל, נבחר דווקא שאול בן קיש משבט בנימין. בפרק זה נעסוק בסיבות לבחירתו של שאול, אדם מרשים במראהו אך לאו דווקא מנהיג טבעי באופיו, למלך הראשון של ישראל.
נספר את התגלגלות המקרים שהובילה אותו לפגוש את שמואל הנביא ברגע הנכון ובשעה הנכונה, נסביר מדוע חשוב כל כך למשוח אותו תחילה למלך בחשאי, נעמוד על החשיבות של הפיכתו לנביא במקביל המלכתו, ונבין מהי התכנית המדורגת שתכנן עבורו שמואל הנביא כדי להפוך אותו למלך גדול שלא יחליף את הנביא אלא ישלים אותו.
בפרק נעסוק גם באופיו הפאסיבי כל כך של שאול, בהשוואות המתבקשות לדוד – המלך שיחליף אותו, בתקופה שבה שימש כ'מלך חקלאי', במתנגדים לו, ובמהפך הגדול שעבר מעמדו עם הניצחון הסוחף על העמונים בעבר הירדן.
מוזמנים להכיר את המלך הראשון בישראל – שאול בן קיש מבני הימיני.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שמואל הנביא הנהיג את עם ישראל תקופה משמעותית והוביל את הגיבוש של השבטים המפורדים לכדי עם מאוחד. לעת זקנתו מגיעים אליו נציגי העם ובפיהם דרישה משמעותית ויוצאת דופן – תנה לנו מלך – הגיע הזמן למנות מלך עם שלטון מרכזי ושושלתי על עם ישראל.
הדבר פותח מחלוקת משמעותית מאוד בין עם ישראל לשמואל, שמסרב שוב ושוב ושוב, למרות הציווי האלוהי, למנות את המלך.
אז מה הרקע שגרם לעם להתעקש כל כך על הצורך במלך, למה שמואל מתנגד נחרצות כל כך, למה הוא רואה בבקשה למינוי מלך בגידה בכל הערכים שאליהם הוא חינך כל תקופת הנהגתו, ולמה הקב"ה אומר לו שהוא צודק בסה"כ אבל עדיין צריך לשמוע בקול העם ולמנות מלך.
עסקנו בכלל המקורות המתייחסים לרעיון המלוכה בספר שמואל, חזרנו גם לספר שופטים ולהתייחסות שלו, ולבסוף למדנו את הפסוקים בספר דברים העוסקים במינוי המלך וראינו כיצד הם יכולים ליישב את המחלוקת העזה שבין שמואל לעם.
מוזמנים לפרק שיעסוק בשורשי המחלוקת המעניינת הזו, מחלוקת שבאופן מפתיע רלוונטית מאוד גם לאדם המודרני ולשאלה האם יש בעיה תאולוגית בחיים המודרניים שמפחיתים משמעותית את התלות המידית בקשר עם אלוהים.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ארון ה' נמצא בשדה פלישתים שבעה חודשים, והוא מביא איתו סדרה של מגפות ופגעים רעים לפלישתים שלקחו אותו בשבי. הוא מועבר כתפוח אדמה לוהט ממקום למקום, עד שהפלישתים לא יכולים לשאת עוד את נוכחותו ומשלחים אותו בחזרה לתחומי נחלת ישראל.
בפרק זה נעמוד על הוויכוח המתמשך בקרב הפלישתים האם המגפות שבאו עליהם הם בגלל הארון או לא, ועל ההשפעה של הארון על הפלישתים. לא פחות חשוב מכך, נעמוד גם על ההשפעה העצומה של הארון על בני ישראל, ועל היחסים בינם לבין הפלישתים.
בפרק נכיר גם את 'ימי שמואל', ואת השימוש שהוא עשה בכוחו הגדול של הארון שהתגלה לעין כל, כדי לגבש את האומה הישראלית לחברה עם אתוס דתי ולאומי משותף.
אבני הבניין של תקופת המלוכה הממתינה מעבר לפינה מצויים בסדרת ההתרחשויות שתוארו בפרק זה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

כבר בתחילתו של ספר שמואל אנו מתוודעים לאירוע המהווה נקודת מפנה תנכ"ית משמעותית – המפלה במלחמה מול הפלישתים, נפילת ארון ה' בשבי וחורבן שילה – בהבנה עד כמה מדובר באירוע משמעותי יעסוק פרק זה.
עם ישראל שהחל להתגבש כעם מאוחד מסביב לשמואל ושילה, יוצאים למלחמה משמעותית כנגד הפלישתים, ומשהפסידו בקרב הראשון, הם בוחרים להביא את ארון ה' לשדה המערכה. בפרק זה עסקנו בשאלה למה הם בוחרים להביא את הארון, האם עלי הסכים לכך ומדוע חפני ופנחס ליוו את הארון, למה הפלישתים נצחו במלחמה, ומה המשמעות של נפילת הארון לבית עלי.
עסקנו גם בעניין משמעותי שלא מופיע במפורש בספר שמואל – חורבן שילה ונחלת יוסף על ידי הפלישתים, והמשמעות העצומה של הדבר על היכולת למנות מלך בישראל. לצורך כך נדדנו אל נבואות אסף שבספר תהילים, הצובעות את האירוע הזה בצבעים אחרים לגמרי מהדרך שבה תיאר אותו ספר שמואל.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

לאחר שהמקרא תיאר את הניוון של בית עלי והמשכן בו שירתו, מגיעה תגובת הנגד של הקב"ה לכך. והתגובה הזו עוברת דרך מאורע נדיר למדי באותם ימים – נבואה.
איש אלוהים נושא נבואת חורבן קשה על בית עלי, ודרך נבואה זו ניתן ללמוד לא מעט על אופיים של הכוהנים במשכן באותם ימים.
בפרק זה עסקנו גם בהתגשמות נבואת החורבן בפועל בדורות הבאים, ובירמיהו הנביא, נצר למשפחת עלי, המיצג בחייו ובמעשיו את אותו חורבן. עסקנו גם בסיפור הציורי והמקסים של נבואתו הראשונה של שמואל ובתפקידה להכין אותו לשלב הבא של חייו.
זהו פרק שמתחיל בעולם שבו החזון והנבואה הם מאורע נדיר, ומסתיים בכך שהחזון נפרץ – הנבואה יצאה לחופשי והשתחררה מכבלי המשכן והכוהנים שכבלו אותה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ברחבי ארץ ישראל הרוחות משתנות – כפי שמסופר בסופו של ספר שופטים (בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון), תנועת תשובה לה' שוטפת את העם אל מול הלחץ הפלישתי. גם האווירה במגילת רות שמתרחשת כדור אחד קודם לסיפור הפותח את ספר שמואל, מעידה על חיבור עמוק של העם אל עבודת ה' ואל חיים של חסד ומוסר.
רק מקום אחד נותר סגור ומסוגר לרוחות הנושבות בחוץ – משכן ה' בשילה – מקום נשכח מלב שאין כמעט אדם הפוקד אותו. במשך כל תקופת השופטים (למעט ממש בתחילתה בסיפורים המוקדמים כרונולוגית של פסל מיכה ופילגש בגבעה) לא הוזכר המקום כלל. הלוויים נזנחו לנפשם כבר בתחילת התקופה (ויצאו לגור באשר ימצאו) ומתי מעט כוהנים חיים על מעט הבשר של עובדי ה' הספורים הבאים לזבוח לה' בשילה.
ופתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהגיע הזמן להוציא את ה' לחופשי מהכבלים הכובלים אותו בתוך המשכן הזנוח. והאדם הזה הוא לוי מיוחס ביותר, משושלת העתיקה ומיוחסת של בני לוי – אלקנה, מצאצאי בני קורח.
בפרק זה נלמד כיצד בחרה חנה אישתו העקרה לצרף את רצונה הפרטי למשימת חייו של אלקנה, וכיצד נוצר הסדק הראשון אך המשמעותי בחומת המשכן המסוגר, סדק שישנה בסופו של דבר את כלל מצבה של האומה הישראלית ההולכת ומגבשת.