קטגוריה: כתובים

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

בחלק השני של מגילת רות מתפתחת דרמה מעניינת. נעמי מחליטה לשדך את רות לבועז – גואל המשפחה, ושולחת אותה אל הגורן למשימת פיתוי בשעת לילה חשוכה. בפועל העניינים מתפתחים לכיוונים שונים לגמרי. מה תכננה בדיוק נעמי להשיג בעזרת תכנית מורכבת ומעניינת, מה ולמה עשתה רות בפועל ומה עשה בסופו של דבר גם בועז – ננסה להבין בפרק את סבך התכניות והמחשבות שמאחוריהן.
נעמוד גם על הקשר המעניין שבין רות (המואביה) לאם המייסדת של מואב – ביתו של לוט, לאם המייסדת של שבט יהודה – תמר, ולחשבון הכלל תנכ"י שנסגר בסיפורה של רות.
ננסה להבין את רעיון גאולת שם המתים ושדות המשפחה, ואת היחס של אנשי בית לחם לרות המואביה והזרה.
בסופו של הפרק נלמד גם על הקשר המרתק בין רות לבין מזמור 'אשת חיל' שבספר משלי, וננסה להבין למה נכנס הסיפור של רות לתנ"ך.
סיפור על חורבן ותקומה, דרמה וסוף טוב וסגרת מעגלים גדולים של חסד.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת רות, ספר הייחוס של דוד המלך, היא חלון מיוחד המתאר לנו בפרטי פרטים תקופת ביניים בתנ"ך – המעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. יש במגילה תיאור שלו ויומיומי של החיים הפשוטים של שבט יהודה. מבין השורות ניתן ללמוד הרבה על עולמם הפיזי והרוחני של עם ישראל באותה תקופה.
ניתן לזהות את עקבות התהליך שהחל כבר בתקופת השופטים, המתואר בהקדמה לסיפורי יפתח ושמשון ויסתיים בתקופתו של שמואל – התקרבות של עם ישראל לאלוהיו שמלווה גם בגיבוש לאומי משמעותי.
מעבר לכל זאת, הקו הסיפורי שמלווה את כל הספר הוא השפעתו של החסד. הגלגל החוזר של החסד שמתחיל בנעמי שלימדה את כלותיה, ממשיך בחסד שגמלו לה בעת מצוק ונסגר בחסד הגדול שמשפיע בועז – קרוב המשפחה, על כולם.
סיפור מקסים ומלא אור על גרות וקבלה, חסד וחזרה לחיים.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול.
המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל.
כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'.
במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון.
מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.