שמות שונים לו לחג הקציר, ומספר ציוויים שונים מדברים אודותיו. בפרק זה נלמד את כל המקורות העוסקים בחג שבועות – חג הקציר, ונראה כיצד התפתח אופי החג לאורך התורה. מחג חקלאי, לחג אמוני כמעט אנטי חקלאי, ומיום המקושר לארץ כנען, ליום המקושר גם לימי יציאת מצרים. מה בין חלות החמץ העשויות קמח חיטה לבין אופי החג, ואיך גם כאן הרבה מהדברים קשורים לחטא העגל. עסקנו גם בקשר הלא קיים בתורה בין חג השבועות ליום מתן תורה, ומדוע חז"ל יצרו את הקשר המעניין הזה. מוזמנים לצאת איתנו למסע בעקבות חג השבועות בתורה.
על עשרת מכות מצרים אנחנו רגילים ללמוד כבר בילדותנו המוקדמת, ופעמים רבות אנו ממשיכים לתפוס אותן כמין תיאור פנטסטי ומעט ילדותי של ערימה מגוונת של ניסים בלתי אפשריים כמעט. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המכות, ניתחנו אותן מבחינה ריאליסטית ותפיסתית, וניסינו להסביר כיצד שרשרת המכות היא דווקא התפתחות די ריאליסטית של מכה המובילה למכה שאחריה, והנס הגדול כאן הוא דווקא ביכולת לשלוט בתזמון המדויק של ההתרחשויות ולהפוך אותו למסר חינוכי מתגלגל למצרים ולפרעה. הרבינו לעסוק גם ברובד מקביל של המכות – הדרך שבה הן נתפסו בעיני החווים אותם – בני ישראל והמצרים. כיצד החלוקה הידועה מההגדה של דצ"ך עד"ש באח"ב, היא גם חלוקה עמוקה של המכות המופיעה בתורה, וכיצד היא מתארת את המסרים שהעבירו המכות ואת האפקט הפסיכולוגי-חינוכי שלהן כפי שחוו המצרים. מוזמנים להצטרף אלינו לעיון מעמיק בסיפור שאנחנו רגילים לספר כל שנה ולגלות בו עוד רבדים מעניינים שאולי לא הכרתם.
מה יחס התנ"ך למסחר? מצד אחד יש לנו את שלמה המלך – הסוחר הגדול שראה זאת בחיוב, ומצד שני יש לנו כמה נביאים ששפכו את חרונם על צור, 'רוכלת העמים'. בפרק זה יצאנו למסע כלל תנכ"י בעקבות המסחר וגילינו שיש שלושה רבדים שונים של מסחר: המסחר המקומי – הכרח חשוב לקיומה של החברה, שהתנ"ך רואה בחיוב אך מזהיר מהסכנות הקשורות בו – מרמה ועושק. המסחר בין תרבויות – אירוע בעייתי עם חשש להשפעה ולהתבוללות שאליו יש יחס מורכב בתנ"ך. המסחר הבין לאומי – מסחר שנעשה פעמים רבות בשליחות ממלכתית, והסכנות בו דומות למסחר בין תרבויות רק בסדר גודל גדול יותר – גם כלפיו היה לתנ"ך יחס מורכב בהחלט. אז מוזמנים לצאת איתנו למסע מסחרי בכל רחבי התנ"ך, ולגלות גם קשר יפה בין מלך צור לאדם המודרני ש'הרג' את אלוהים.
ארץ ישראל משופעת במדבריות. מהמדבריות בצל גשם שבמזרחה ועד למדבריות הנגב המתחברים לרצועת המדבריות העולמית. לכן אין פלא שהתפתחויות רבות בתנ"ך סובבות סביב המדבר. בפרק זה יצאנו למסע אל המדבר התנכ"י. החל מאב הטיפוס של שוכני המדברות – ישמעאל, והמשך בהולדתה של האומה הישראלית במדבר. דיברנו על המדבר כגבול התרבות, המדבר כבית ספר טוטאלי לאמונה והמדבר כמרחב שליו להגות ולימוד. למדנו גם על התפיסה האלילית של המדבר, על המדבר כעונש ועל חזון אחרית הימים להפרחת המדבר. אז קחו אתכם כובע ומימיה וצאו אתנו למסע אל המִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם.
גלות הוא מושג שחרג הרבה מעבר לגבולות התנ"ך כמציאות שלוותה את העם היהודי חלקים ניכרים מתקופת קיומו. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגלות בתנ"ך. הגלות מסתבר, מופיעה כבר בסיפורי היסוד של בריאת האדם ויצירת עם ישראל. גם אדם, גם קין גם אברהם וגם משה (ולא רק הם) נקשרו לרעיון הגלות. גם עם ישראל בעצמו נולד בגלות. כדי להבין מדוע הגלות היא מושג תנכ"י כה יסודי בקיום האנושי והישראלי, ניתחנו את התייחסות לגלות של אחת הדמויות הגדולות בתנ"ך, דוד – לפני שהפך למלך ולאחר מכן. גילינו דבר מעניין, מספר פעמים דוד גזר על עצמו גלות מבחירה למרות שהיו לו ברירות אחרות. כהמשך לכך עסקנו בעוד 2 מצוות הקשורות בעומקן לגלות – מצוות השמיטה ודינו של רוצח בשגגה, והתמונה הכוללת חשפה דבר מעניין מאוד. גלות, כך מתברר היא לא רק עונש, היא במובן התנכ"י העמוק פריווילגיה המאפשרת לא להגיע להכרעות שאין דרך חזרה מהן. גלות היא הסוד התנכ"י לנצח – הסוד למלכות נצחית של בית דוד ולקיום הנצחי של עם ישראל. מוזמנים לצאת איתנו למסע אל סוד הגלות התנ"כי.
אחת הדמויות התנכיות החשובות ומעניינות שלא קיבלה מספיק חשיפה, היא דמותו של אסף המשורר. אסף חי ככול הנראה באחד הצמתים המשמעותיים בתנ"ך – בימי שאול, דוד ושלמה. שושלתו של אסף האריכה הרבה אחריו לאורך כל תקופת המלוכה, והיא מוזכרת בתנ"ך גם עמוק בימי שיבת ציון. מזמורי אסף שבתהילים נכתבו כמסתבר על ידיו ועל ידי ממשיכיו, והם עמוסים בתובנות ובפרספקטיבות ייחודיות על ההיסטוריה של עם ישראל ועל מקומו של הצדק האלוהי. בפרק זה עסקנו בביוגרפיה של אסף, בלימוד כלל המזמורים שלו ושל בית מדרשו, ובהפניית זרקור לעובדה מרתקת אחת – מתברר ששושלתו של אסף שנמשכה מעל ל- 600 שנה, היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר בתנ"ך למסורת ומסירה ארוכת שנים ולשיטה לימודית רבת דורות! מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות אסף – המשורר, הנביא ומייסד בית המדרש הנבואי.
עמלק, החור השחור והאפל של התנ"ך 'זוכה' לצווי חריג ביותר – 'מחו תמחה את זכר עמלק מתחת השמים' – לא פחות! בפרק זה ננסה לענות על מה ולמה זכה עמלק לייחס זה. נסקור את הורתו ולידתו של עמלק ואת דחיקתו מחוץ לתחומי הארץ הנושבת, וננסה לענות על השאלה מה גרם לו להפוך לכוח שלילי כל כך במרחב. נסקור גם את כלל המפגשים של עם ישראל איתו בתקופת הנדודים במדבר, את ההתמודדות איתו בתקופת השופטים ואת ניסיונות ההכרעה מולו בתחילת תקופת המלוכה. ננסה לענות על השאלה כיצד ניתן להכריע אויב כה מפוזר ונווד ולמה ההכרח להכריע אותו עמד בבסיס הלגיטימציה של המלך בישראל. נעמוד גם על הקשר ההדוק שבין עמלק למסחר בעבדים ונסיים ב'עושים מעשי עמלק' ובעמלק הרעיוני שעדיין קיים בתנ"ך גם לאחר שהקבוצה האתנית כמעט וכלתה מן העולם.
ירושלים, היא עיר הנצח, בירת ממלכת יהודה הקדמונית ומדינת ישראל המודרנית, העיר של התנ"ך בה"א הידיעה. אך לא תמיד היה זה המצב. עד ימי דוד הייתה ירושלים עיר קטנה ולא מעניינת במיוחד, ואז בבת אחת הכל השתנה, ובפרק זה ננסה לענות על השאלה מדוע. נגלה שהבחירה של ירושלים שזורה בקשר בל ינתק לביוגרפיה של אחד, דוד בן ישי מבית לחם המוכר לנו יותר כדוד המלך. נלמד על הקשר העמוק של דוד עם יבוס-ירושלים עוד מילדותו ונערותו, ועל החלומות הגדולים שרקם אודותיה כבר מראשית דרכו. נגלה גם מדוע בחירתה של ירושלים כמקום אשר יבחר ה' הפכה לאבן הראשה של החלום ליצור שושלת מלוכה נצחית, ונראה כמה פעולות ומאמצים השקיע בכך דוד. ננסה לענות גם על השאלה למה לא אפשר אלוהים לדוד לבנות את בית המקדש בירושלים (ובכך לקבוע את בחירתה), ולמה דווקא הסיפור החידתי על מניין עם ישראל שהביא מגיפה, פתח את השער להגשמת החלום הגדול של דוד – בניית ה-מזבח בהר המוריה וקביעת מקומו של בית המקדש סמוך לירושלים. בסופו של הפרק התייחסנו גם למלכיצדק מלך שלם ולעקדת יצחק שהתרחשה בארץ המוריה על אחד ההרים – הר המוריה ועל הקשר בין מקום העקדה למקום המזבח. פרק מקיף שדן עמוקות בכמה מסיפורי היסוד של דוד וירושלים, ומנסה לענות על השאלה הגדולה – כיצד הפכה ירושלים לעיר הנצח.
תוך כדי המסע הגאוגרפי שלנו הגענו לעיר המשמעותית ביותר בתנ"ך בתקופת האבות – חברון. מעניין לגלות שלחברון היו שתי תקופות תנכיות בעצימות גבוה ולאחר מכן היא נעלמת מהרדאר, ובניגוד לכל הערים האחרות בהן עסקנו, חברון לא מופיעה אפילו פעם אחת בדברי הנביאים ונבואותיהם. התקופה הראשונה היא תקופת האבות. כל אחד מהאבות גר בעיר או סביבתה עשרות בשנים! נסינו להבין מדוע נבחרה חברון למקום ההתיישבות הקבוע הראשון של האבות בארץ, וכיצד זה טמון בקשר העמוק שבין אברהם ללוט אחיינו, מדוע בחרה שרה לחזור לחברון בסוף ימיה ולמה אנשים באים למות בעיר הזו. התקופה השנייה היא תקופת ההתנחלות והשופטים עד תחילת המלוכה. נסינו להבין מה משך את כלב נשיא שבט יהודה למקום, כיצד העיר וסביבותיה הפכו לנחלה משפחתית של הכליבים, ומדוע עובדה זו מסבירה את היעלמותה של חברון מדברי הנביאים. עסקנו גם בשאלה למה החל דוד את מלכותו בחברון, ולמה עזב אותה בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו. פרק מפורט מאוד העוסק בעיר שסיפורים רבים בתנ"ך התרחשו בה – חברון, עיר האבות.
העיר בית אל זוכה לאזכורים רבים בתנ"ך על פני תקופות ארוכות ובספרים שונים. החל מימי האבות, המשך בתקופת ההתנחלות והשופטים, ימי שמואל ושאול, ימי הממלכה המאוחדת, הפיצול בין הממלכות ואף לאחר חורבן ממלכת ישראל. אולי הדבר המעניין מכל אודות בית אל היא, שהיא מחליפה ידיים מספר רב של פעמים בין שבטי יוסף לשבט בנימין. בפרק זה נסינו לענות על השאלה למה זה קורה. התשובה לכך עוברת דרך מסורת הקדושה העתיקה של בית אל עוד מימי האבות, אך ייתכן שהתשובה נעוצה גם בשאלה היכן קברה של רחל אשת יעקב, שהעיר בית אל בנויה על גבול השבטים שיצאו ממנה – בנימין ויוסף. אז למה בחרו אברהם ויעקב דווקא בבית אל, למה היא החליפה ידיים שוב ושוב, למה בחר ירבעם למקם בה את מרכז הפולחן שלו, ולמה בחרו נביאים מאוחרים יותר לנסות לבטל את קדושתה – על כל זאת ועוד בפרק המסע אל בית אל התנכית.
מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול. המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל. כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'. במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון. מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.
העיר שילה והמשכן שהוקם בה הם המרכז הרוחני ומקום ההתכנסות המרכזי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. זהו במובן מסוים 'המקום אשר יבחר ה' של ספר דברים, לפחות במאות השנים הראשונות של כניסתם של בני ישראל אל הארץ. בפרק זה סקרנו את השפעתה של שילה על בני ישראל, וגילינו שלשילה ישנן 3 תקופות מובדלות לאורך התנ"ך – תקופת ההתנחלות בה היא אכן שמשה כעיר מרכזית ומשמעותית, תקופת ביניים והתנוונות לאורך כל תקופת השופטים, בה היא מאבדת מיוקרתה עד לחורבנה בסוף התקופה, ותקופה בה היא הופכת לזיכרון היסטורי חי ובועט שמהדהד דורות רבים אל תוך העתיד. התקופה האחרונה היא אולי המעניינת מכל. גילנו ששילה משמשת כמעין חרב מתהפכת על הבחירה בירושלים כמקום אשר יבחר ה' – הן כהזהרה בתחילת התקופה במזמורי אסף בתהילים, והן כהתרעה סופית לפני החורבן בדברי ירמיהו הנביא. גילנו שזו לא הזהרה ריקה כלל וכלל. ירמיהו היה מצאצאי כהני שילה, ובשורת פיצול ממלכת יהודה ואובדן רוב הממלכה יצאה גם היא משילה – מפי הנביא אחיה השילוני, ולא בכדי. פרק מקיף על מקום שהוא גם רעיון ומוסר השכל ואבן בוחן.
קרבות רבים עבר דוד בחייו, מנערותו ועד לביסוס ממלכתו, אך האם הייתה אסטרטגיה מסודרת שהנחתה אותו? כדי לנתח את המחשבה האסטרטגית של דוד הזמנו לאולפן את אחד מהקולות המעמיקים בתחום הגאופוליטיקה בישראל כיום – ניצן דוד פוקס מהפודקאסט המצוין 'המשחק הגדול' העוסק בניתוחים גיאופוליטיים ארוכי טווח. יחד יצאנו למשימה יומרנית – ניתוח השוואתי של מדיניות המלחמות של מנהיגי הממלכה הישראלית משמואל, עבור בשאול ודוד וכלה לשלומה ורחבעם. על רקע המנהיגים שקדמו לו, ניתחנו את הפרק הראשון במלחמות דוד לאחר המלכתו, וראינו שמדובר בהמשך ישיר למדיניותו של המלך שאול – מלחמת השחרור של ישראל בארצו. לאחר מכן עברנו לדון בפרק הבא במלחמות דוד – המלחמות האזוריות הנרחבות. דנו בשאלה מה גרם לו לצאת אליהן למרות שלתחושתו "ה' הניח לו מכל אויביו מסביב", ניתחנו את הכוחות העיקריים מולם הוא התמודד, וניסינו גם לענות על השאלה מה הוא רצה להשיג בסופו של דבר. לסיום עסקנו גם במדיניות המלך שלמה, שלקחה את האסטרטגיה של דוד והעצימה אותה עד לקצה הסקאלה, דבר שגרם לממלכה להתפרק תוך דור אחד בלבד. זהו אחד הפרקים המקיפים שיצא לנו לעשות בזמן האחרון, והאזנה אליו יכולה לסייע לנו להבין הרבה מההתרחשויות שבספר שמואל ובתחילת ספר מלכים.
שכם היא העיר החשובה בשומרון ולא בכדי, היא שוכנת באחד העמקים הגדולים באזור ההררי הזה. שכם התנכית היא גם עיר עם פיצול אישיות חמור. מצד אחד בתקופת ההתנחלות זו העיר הדתית ביותר שקיימת בארץ. התקיימו בה מעמדים דתיים מכוננים מימי אברהם ועד סוף ימי יהושוע, ובזמן מסוים היא בהחלט הייתה מועמדת בכירה לשמש כמקום אשר יבחר ה'. היא גם שמרה כנראה על רצף התיישבותי ישראלי נדיר אפילו בימי שיעבוד מצרים! מצד שני זוהי עיר של רצח ועוולת רבות שליוו אותה לאורך כל התנ"ך, זו גם העיר בה התפלגה הממלכה. כפי שהגדרנו זאת בפרק, יש לה פוטנציאל… והשאלה רק מה תעשה איתו. מוזמנים לצאת איתנו למסע לאורך התנ"ך בעקבות אחת הערים המרתקות והמשמעותיות בתולדות ימי ישראל – שכם, העיר והפוטנציאל.
מה שלא סיפרה לי הגננת 