עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין
הגלעד, רכס ההרים הנישא שבעבר הירדן המזרחי, הוא הרבה יותר מחבל ארץ נידח, הוא המקום שנושא על גבו כמה מהסיפורים המרתקים ביותר לאורך התנ"ך.
בגלעד, כך מסתבר, הייתה התיישבות ישראלית ענפה ויוצאת דופן, הרבה לפני יציאת מצרים, דבר שיכול להסביר את חותמת הזרות והשונות שחלה על יושביו לאורך תקופות ארוכות מאוד. הגלעד הוא מקום של אנשים קשוחים ואאוטסיידרים גם לאורך תקופת השופטים, הוא מקום של מבחן לכוחם האמיתי של המלכים הראשונים של ישראל, הוא מקום המפלט שאליו נמלטים כאשר כלו כל הקיצים, והוא גם מקום של מסורת עתיקה מאוד שנמשכת שנים רבות מאוד.
הגלעד הוא גם מקום שממנו יוצאים אנשים שמערערים את הסדר הקיים – אנשים כמו אליהו הנביא ויהוא בן נמשי, הוא גם המקום שממנו מגייסים חבורות מתנקשים כדי להרוג מלכים בישראל, והוא גם זירת קרבות רבת שנים והמקום שגלה בסופו של דבר ראשון – באשמת הרצחנות והפלגנות שבו.
באופן מעניין, לאחר חורבנו, הוא הופך בדמיונם של הדוברים בו, למקום נוסטלגי ואוטופי של רפואות, פריחה ושלווה.
מוזמנים לצאת אתנו למסע אל אחד המקומות המרתקים והמוזרים בתנ"ך – הגלעד – הנחלה שמעבר לנהר.
מה שלא סיפרה לי הגננת 