שמות שונים לו לחג הקציר, ומספר ציוויים שונים מדברים אודותיו. בפרק זה נלמד את כל המקורות העוסקים בחג שבועות – חג הקציר, ונראה כיצד התפתח אופי החג לאורך התורה. מחג חקלאי, לחג אמוני כמעט אנטי חקלאי, ומיום המקושר לארץ כנען, ליום המקושר גם לימי יציאת מצרים. מה בין חלות החמץ העשויות קמח חיטה לבין אופי החג, ואיך גם כאן הרבה מהדברים קשורים לחטא העגל. עסקנו גם בקשר הלא קיים בתורה בין חג השבועות ליום מתן תורה, ומדוע חז"ל יצרו את הקשר המעניין הזה. מוזמנים לצאת איתנו למסע בעקבות חג השבועות בתורה.
על עשרת מכות מצרים אנחנו רגילים ללמוד כבר בילדותנו המוקדמת, ופעמים רבות אנו ממשיכים לתפוס אותן כמין תיאור פנטסטי ומעט ילדותי של ערימה מגוונת של ניסים בלתי אפשריים כמעט. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המכות, ניתחנו אותן מבחינה ריאליסטית ותפיסתית, וניסינו להסביר כיצד שרשרת המכות היא דווקא התפתחות די ריאליסטית של מכה המובילה למכה שאחריה, והנס הגדול כאן הוא דווקא ביכולת לשלוט בתזמון המדויק של ההתרחשויות ולהפוך אותו למסר חינוכי מתגלגל למצרים ולפרעה. הרבינו לעסוק גם ברובד מקביל של המכות – הדרך שבה הן נתפסו בעיני החווים אותם – בני ישראל והמצרים. כיצד החלוקה הידועה מההגדה של דצ"ך עד"ש באח"ב, היא גם חלוקה עמוקה של המכות המופיעה בתורה, וכיצד היא מתארת את המסרים שהעבירו המכות ואת האפקט הפסיכולוגי-חינוכי שלהן כפי שחוו המצרים. מוזמנים להצטרף אלינו לעיון מעמיק בסיפור שאנחנו רגילים לספר כל שנה ולגלות בו עוד רבדים מעניינים שאולי לא הכרתם.
מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול. המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל. כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'. במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון. מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.
חג היציאה של בני ישראל מעבדות מצריים לחירות מורכב משני חגים שונים – חג הפסח וחג המצות. בפרק זה נעיין בסדרת הציוויים על חגים אלו בחומש שמות ונגלה דבר מעניין, במקור, בצווי הראשוני של התורה התבשר משה רק על חג אחד בן יום אחד – חג הפסח. אז מדוע לאחר מכן נוספו עוד 6 ימים של חג אחר ושונה – חג המצות? מה ההבדל בין המצה של היום הראשון הכרוכה באכילת קורבן הפסח (על מצות ומרורים יאכלוהו) לבין המצות של ששת הימים הבאים (תשביתו שאור מבתיכם), ולמה הכל קשור גם לליקוי באמונה של בני ישראל בכך שייגאלו באמת וביציאה החורקת מעט ממצריים. בפרק זה נכיר הגדה נוספת שאיננה נקראת בליל הסדר, אך סודרה ונערכה מכמה וכמה ציוויים שונים שנאמרו בזמנים שונים. הגדה המיועדת לאב הרוצה ללמד את בנו על חג החירות – הגדת חג הפסח וחג המצות של חומש שמות.
חנוכה איננו חג תנכי, הוא שייך לתפר שבין סיום התנ"ך לתקופת חז"ל. אך התנ"ך עוסק מספר פעמים בחנוכת בית ה', וזה מסתבר, אף פעם לא עניין פשוט. כך בחנוכת המשכן והמזבח לאחר יציאת מצריים, שלוותה במתח גדול בין משה לנשיאים. כך גם בניסיון המורכב לבנות בית מקדש ע"י דוד, ניסיון שלא צלח ושעליו נכתב מזמור התהילים המפתיע 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' – שעניינו בהצלה ממוות ומבור תחתיות (!). גם בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, שבמתכוון העניק את מלוא הקרדיט לדוד אביו, הוא בחר להציג את תפקיד הבית בתפילה ארוכה, כמקום אליו חוזרים אחרי מפלות מגפות ושבי. אף חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל, נמשכה על פני מספר דורות ולוותה במשברים בלתי פוסקים. כי חנוכת בית מקדש היא דבר מורכב. בסוף הפרק גילינו במפתיע כי התאריך כ"ה בכסליו – חג החנוכה המוכר לנו, הוא גם תאריך מפתח במהלך חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל. אז מוזמנים לצאת אתנו לסיור ברחבי התנ"ך במסע לגילוי חגי החנוכה.
חג האסיף – חג סוכות, זכה למספר התייחסויות מעניינות לאורך התנ"ך. החל בתורה בה הוא הוזכר כחג חקלאי וכיום זיכרון נדודים, המשך בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, וכלה בחנוכת המזבח וסיום בניית הבית השני ע"י שבי ציון. החג נטל על גבו גם את מצוות הקהל, ואת הצווי האוניברסלי לכל משפחות האדמה שישרדו את אפוקליפסת אחרית הימים, לבוא לחגוג אותו בירושלים.
אז מדוע כל חנוכות המשכנים ובתי המקדש נקשרים לחג, ועל מה ולמה האוניברסליות שבו? מוזמנים לגלות בפרק המסע אל חג הסוכות לאורך התנ"ך.
חגי תשרי נפתחים במועד המכונה על ידינו 'ראש השנה' ובתורה נקרא יום תרועה. על אף התוכן הרב שנלווה לו בימינו, התורה לא נתנה טעם או הסבר למהותו של היום. עם השאלה על פשרו של האחד בחודש השביעי, יצאנו למסע שיקשור בינו לבין בניית המשכן, ימי המילואים והיום השמיני, יום הכיפורים, חג האסיף/סוכות ושמיני עצרת. מסע שמתחיל בהקמת המשכן, ממשיך במסע המחנה לארץ ישראל, בחנוכת מקדש שלמה ובית המקדש השני, ומסתיים בבשורת יחזקאל על חזון בניית הבית השלישי. בין לבין הכרנו גם את ערב יום כיפור בתקופת חז"ל, ואת ז'אנר סיפורי הטרגדיה המשפחתית של אותו יום, וציירנו תמונה שלימה של הקשר המרתק בין חגי תשרי ומהלכי התיקון שחורזים אותם.
המקרא מלא וגדוש במשלים ומטאפורות ומהיפים שבהם הם משלי העצים. בפרק זה סקרנו מספר משלי עצים, הבנו את הרקע ההיסטורי-תנכי בו הם נאמרו ואת המסר שבנמשל. לבסוף ערכנו דיון השוואתי מרתק (בעינינו לפחות..) על הדומה והשונה במשלים, על ארזים מול גפנים, על מקומיים מול אנשי העולם הגדול ועל בוני היכלות מול חקלאים עמלי כפיים. פרק מלבלב וירוק!
בתורה השבת מוזכרת לא מעט פעמים. אך מה קורה בנביאים? האם השבת תפסה מקום משמעותי במחשבתם של בני ישראל? האם צביון השבת הלך והתפתח? מסע בעקבות השבת לאורך כל התנ"ך שיגלה לנו, בין השאר, קשר מעניין בין השבת לחורבן, וינסה לענות על שאלה מפתיעה, למה לא הוזכרה השבת במשך מאות בשנים.
מה שלא סיפרה לי הגננת 