קטגוריה: אישים חגים ומקומות

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

מצרים, האימפריה שמדרום לארץ ישראל, צרובה בזיכרון הלאומי-דתי של עם ישראל כבית העבדים שממנו נגאלנו. בפרק זה יצאנו לבחון את היחסים בין ממלכת ישראל ויהודה וממלכת מצרים.
תחילה סקרנו במהירות את המניעים האסטרטגיים של הממלכה המצרית להסתגר בארצה או להרחיב את תחום השפעתה צפונה, ואת המגמות האלו לאורך כל ההיסטוריה של ישיבת עם ישראל בארצו.
לאחר מכן עסקנו באינטראקציה עם מצרים בתקופת דוד, שלמה ורחבעם – יחסים שנעו בין ברית למלחמה, וניסינו להסביר השינוי ביחסים.
בחלקו השני של הפרק, עסקנו בהרחבה ביחסים שבין ישראל למצריים בעידן האימפריות הצפוניות (אשור ובבל) במאה השנים האחרונות של ממלכת יהודה – התקופה שבין חזקיהו לצדקיהו. עסקנו רבות בבחירות האסטרטגיות שעמדו בפני המלכים השונים ביהודה, וביחס העקבי של שלל הנביאים למצרים – הקריאה לא להסתמך עליהם. ניסינו לנתח את העמדה העקבית של הנביאים, וראינו שהיא מורכבת משילוב של הבנה גיאופוליטית מעמיקה, ומחשבה מוסרית-רעיונית של התמודדות עם סוגיית הצדק בעולם. כהשלמה לכך, עסקנו בריבוי הנבואות הארוכות על מצרים אצל הנביאים השונים.
אנו מזמינים אתכם לצאת אתנו למסע מעמיק בעקבות יחסי ישראל ומצרים בתנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ספר התהילים – אסופה של מזמורים ייחודיים, שהמסורת מייחסת חיבור של רבים מהם לדוד המלך – כולל בתוכו מזמורים רבים מתקופות שונות. חלקם (כמו חלק ממזמורי אסף) קדמו כנראה לדוד, וחלקם (כמו מזמור 'על נהרות בבל') נכתבו לאחר זמנו.
בפרק זה ניסנו לברר עניין מעניין אחד – כיצד התייחסו לספר התהילים בזמן אמת, ספרים נוספים בתנ"ך שכתבו אחרי תקופת דוד.
את המסע פתחנו בסקירה של התקופה בה חי דוד, ובסקירה של של הגורמים השונים שעסקו בחיבור מזמורים בתקופתו. כמו כן, הצגנו בפירוט את העובדה שדוד הוא זה שהפך את הלוויים גם למשוררים בבית ה' – תפקיד שלא היה שייך להם לפני זמנו.
עסקנו גם בשאלה למה חיבור פרקי התהילים על ידי דוד לא מוזכר בזמן אמת בספר שמואל העוסק בהרחבה בחייו, אך לעומת זאת בספרי תחילת תקופת הבית השני בתנ"ך, ישנו דווקא תיאור מפורט על כך שדוד עסק במזמורי התהילים והפיץ אותם. נסינו להסביר את הפער המעניין הזה.
לאחר מכן עברנו לסקור איזכורים של ציטוטים ממזמורי התהילים לאורך כל התנ"ך. מסתבר שספר תהילים צוטט רבות מאוד בספרים שונים, כולל ציטוטים המתארים מעמדות של קריאת תהילים ברבים! בעניין זה עמדנו על ההבדל בין הנביאים שהתנבאו בממלכת ישראל לנביאים שהתנבאו בממלכת יהודה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אל ספר התהילים כפי שחוו אותו הקדמונים בזמן אמת לאורך כתיבת ספרי התנ"ך.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

משה רבנו הוא הדמות הגדולה של התורה בלי כל ספק. הוא הוציא את בני ישראל ממצריים, חצה להם את הים, הוביל אותם במדבר והוריד להם את התורה. אך את כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים הוא עשה אחרי גיל שמונים. ומה באשר לשמונים השנים הראשונות של חייו?
בפרק זה נצא למסע חקר אל החלק הראשון של חייו בטרם הפך למושיע הגדול והמוכר לנו. ננסה גם לענות על השאלה, מה קרה בתקופת החושך של כמה עשרות שנים בין ילדותו ונערותו (עליהם סיפרה התורה) ליציאתו לשליחות הגאולה. אנו נגלה שהתשובה לדבר עוברת דרך הבנה של הקרע העמוק בזהות של משה – ההתמודדות בין המצריות לעבריות.
ננסה להבין באיזה גיל יצא משה אל אחיו לראות בסבלותם, מה היה הלך רוחו בשנות הגלות הארוכות במדיין, למה סירב שוב ושוב ושוב לדרישתו של הקב"ה לצאת לשליחות גאולת ישראל, ולמה ה' רצה להמית אותו באמצע המסע חזרה למצרים.
מוזמנים לנסות להכיר את האיש משה בשנותיו הראשונות – לפני שהפך למשה רבינו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חייו של יוסף סובבים סביב חלומות ופתרונם, כשהכל מתחיל בשני חלומות משמעותיים שחלם בנעוריו וסיפר לאחיו הזועמים. בפרק זה התעמקנו בחלומות מפתח אלו, ובהשפעתם העמוקה על חייו של יוסף וחיי משפחת יעקב כולה.
ראשית נסינו להבין מה משמעות החלומות הראשונים של יוסף. בהסבר להם העמדנו שני הסברים מנוגדים העולים מהם על עתידה של המשפחה, כפי שמשתקף מתיאורי יוסף בחלומו.
לאחר מכן למדנו על החלומות הנוספים שלוו את יוסף – חלומות שר המשקים והאופים וחלומות פרעה – ראינו כיצד למד מהם יוסף כיצד פותרים חלום בצורה נכונה וכיצד מתייחסים לממד הזמן שבו.
בסופו של דבר חזרנו לחלומות הראשנים, וניסינו לראות האם הפתרון שאותו ראו לנגד עיניהם אחיו של יוסף ואביו, אכן התממש. גם כאן הצגנו שתי אפשרויות שונות – האפשרות האחת שיוסף לא הבין לגמרי את חלומו ורק בדיעבד התבררו לו הדברים, והאפשרות שמנגד – יוסף ויתר על מימוש החלום שלו בצורתו המלאה והתפשר על מימוש שונה לגמרי שלו.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע פתרון חלומותיו הגדולים של יוסף.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הדבר יכול להראות מעט מנותק בימינו, אך התנ"ך משופע במלאכים שנשלחים על ידי אלוהים. אז מה תפקידם של המלאכים בתנ"ך? כדי לענות על שאלה זו יצאנו למסע בעקבות המלאכים בתנ"ך.
המקום שבו התחלנו את המסע הוא ספר בראשית – הספר שבו יש את הכמות הגדולה ביותר של מלאכים מבין ספרי התנ"ך. ראשית בחנו את המקרים השונים, וגילינו שפעמים רבות המילה מלאך לא מורה בוודאות על יצור שמימי, אלא על שליח האל שיכול להיות גם נביא. כמו כן סיווגנו את המלאכים לפי תפקידים שונים כגון: מלאכי בשורה, מלאכי סיוע, מלאכי נבואה ועוד.
בפרק עסקנו גם בשאלה כיצד היו נראים אותם מלאכים בעיני מי שהתגלו אליו, האם ניתן ללמוד מתדירות ואופי הופעת המלאכים לאורך התנ"ך על ירידת הדורות או על התבגרות העולם, האם למלאכים יש שמות והאם העובדה שכבר שנים רבות לא נגלים מלאכים לבני האדם היא המשך של מגמה תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

האדם הוא נזר הבריאה. הוא המטרה שלשמה נברא העולם. כידוע, בפרק א של ספר בראשית יש תיאור של בריאת האדם ששונה מאד מהתיאור בפרק ב. רבות נכתב על הפער הזה. בפרק זה אנחנו מבקשים לתפוס את השור בקרניו, ומתוך הנחה שמי שכתב זאת כתב גם את זאת, לנסות לדלות את המסרים העולים משני התיאורים, מתוך הבנה שמורכבות האדם משוקפת במורכבות תיאור בריאתו.
בשלב השני והמרכזי יותר, ניגש לחקור לעומק את תיאור בריאת האדם שבפרק ב שנותן יותר ביטוי למורכבות האדם ול"שינויים" וההתפתחויות שנעשו בבריאתו. מתוך העיון בדברים נחשוף כיצד הוויית האדם היא מעין ניסוי וטעייה ותיקון, כאשר בכל שלב נחשף חוסר בהווייתו של האדם וה' ממלא אותו.
בשלב השלישי של הפרק נדבר על "האינטראקציה" – היחסים בין הנבראים. היחסים מעלים מעל פני השטח את מורכבותם והשלכותיהם במיוחד כאשר מדובר ביחסים בין שווים – בין יצורים תבוניים – האדם, האישה, הנחש וכמובן הבורא.
אנחנו מזמינים אתכם לצעוד איתנו בלימוד הסיפור המכונן ביותר של האדם באשר הוא המדגיש את ייעודו ואת מורכבותו.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היציאה לגלות היא נקודה היסטורית שמשנה את כל קיומו של עם ישראל. במקרה של הממלכה הישראלית, הדבר הוביל בסופו של דבר להתבוללות והעלמות. במקרה של גולי יהודה קרה תהליך הפוך לחלוטין. בסופו של תהליך מסתורי כמעט, אנו מגלים קהילה יהודית בגולת בבל ובקרב שבי ציון, שהיא הרבה יותר 'דתית', עם זהות לאומית הרבה יותר מובחנת ועם הרבה פחות פגמים בהשוואה ליהודים שיצאו אל אותה גלות.
אז כיצד קרה הפלא ומה ההבדל בין היוצאים לגולה וצאצאיהם בדורות שלאחר מכן – בכל זאת נעסוק בפרק זה.
נכיר את אבי המהפך הגדול – יחזקאל הנביא, האדם שיצר את הכלים המתאימים להתמודדות עם החורבן, וגיבש במנהיגותו את הקהילה היהודית בגולה. נראה כיצד הוא היה מורה הוראה לדור הנבוך, כיצד הוא יצק תכנים חיוביים לקיום היהודי בגלות, וכיצד צייר חזון עתידי גדול לגולים.
נראה גם את התיאורים המבצבצים של הקהילה המתגבשת בגולה ושל הנוטשים את היהדות מדבריהם של נביאים נוספים העוסקים בתקופה העלומה זו, ונכיר את נביאי שיבת ציון המתארים כבר את סופו של התהליך. בתווך, נכיר אישים משמעותיים שהם תוצר של הקהילה היהודית המתגבשת – דניאל, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ועזרא הסופר.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל התקופה העלומה בה התגבשו פנים רבות של היהדות, פנים שבמובנים רבים מלווה אותנו עד לימים האלו.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

ספר יונה הוא סיפור תנכ"י קצר ומוכר המספר על נביא שקיבל משימה שאינה לרוחו, ניסה לברוח מפני ה', ובסופו של דבר עשה את משימתו על אפו ועל חמתו.
ספר יונה הוא גם סיפור תאולוגי העוסק בין השאר בשאלות האם אדם יכול להימלט מפני האלוהים, האם אלוהים נמצא בכל מקום והאם קיים רגע מאוחר מידי לתשובה.
בפרק זה למדנו את הסיפור המרתק הזה, וניסינו להבין גם מי הוא יונה בן אמיתי, למה המשימה אליה נשלח הייתה כה מתועבת בעיניו, כיצד יצר האלוהים לחץ הולך וגובר על יונה למלא את שליחותו, מי היא נינווה ומי עוד התייחס אליה ואל ספר יונה בתנ"ך, וכיצד הקב"ה מדגים עד כמה מגוחך לנסות לחשב חשבונות שמיים.
בסופו של דבר עסקנו גם בשאלה האם ספר יונה (בניגוד לדמות ההיסטורית-תנכית יונה בן אמיתי), התרחש באמת או משל היה, ועבור מי נכתב הספר התאולוגי היפה הזה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחד הנושאים שבהם עוסק התנ"ך, על מגוון ספריו השונים, בצורה נרחבת ביותר, הוא עבודת אלוהים אחרים מלבד אלוהי ישראל – עבודה זרה.
בפרק זה יצאנו למסע היכרות עם התחרות הפולחנית האסורה שסבבה את עובדי ה'. הכרנו את העולם האלילי של המרחב, למדנו על המושגים השונים המבדילים בין עבודת ה' לעבודת האלילים – תפיסת האלוהות האזורית מול תפיסה כלל עולמית, הפירוד מול אחדות הפולחן, ההגשמה מול הרוחניות, הסובלנות האלילית מול הפונדמנטליסטיות העברית, וסוגיית קרבנות האדם.
ראינו גם עד כמה מקושרת עבודת ה' ללאומיות היהודית, ועד כמה עבודה של אלוהים אחרים פגעת באותה לאומיות לאורך כל תנ"ך. עמדנו על דרכים שונות בהן הושפעו בני ישראל מהתפיסה הפולחנית שסבבה אותם, ועל הגישה המבזה, הסרקסטית והמבטלת של נביאים שונים בתנ"ך לעבודה זרה.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

הגלעד, רכס ההרים הנישא שבעבר הירדן המזרחי, הוא הרבה יותר מחבל ארץ נידח, הוא המקום שנושא על גבו כמה מהסיפורים המרתקים ביותר לאורך התנ"ך.
בגלעד, כך מסתבר, הייתה התיישבות ישראלית ענפה ויוצאת דופן, הרבה לפני יציאת מצרים, דבר שיכול להסביר את חותמת הזרות והשונות שחלה על יושביו לאורך תקופות ארוכות מאוד. הגלעד הוא מקום של אנשים קשוחים ואאוטסיידרים גם לאורך תקופת השופטים, הוא מקום של מבחן לכוחם האמיתי של המלכים הראשונים של ישראל, הוא מקום המפלט שאליו נמלטים כאשר כלו כל הקיצים, והוא גם מקום של מסורת עתיקה מאוד שנמשכת שנים רבות מאוד.
הגלעד הוא גם מקום שממנו יוצאים אנשים שמערערים את הסדר הקיים – אנשים כמו אליהו הנביא ויהוא בן נמשי, הוא גם המקום שממנו מגייסים חבורות מתנקשים כדי להרוג מלכים בישראל, והוא גם זירת קרבות רבת שנים והמקום שגלה בסופו של דבר ראשון – באשמת הרצחנות והפלגנות שבו.
באופן מעניין, לאחר חורבנו, הוא הופך בדמיונם של הדוברים בו, למקום נוסטלגי ואוטופי של רפואות, פריחה ושלווה.
מוזמנים לצאת אתנו למסע אל אחד המקומות המרתקים והמוזרים בתנ"ך – הגלעד – הנחלה שמעבר לנהר.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העבדות הוא מוסד ומעמד חברתי שאיבד את הלגיטימיות שלו בעולם המודרני. בתקופות התנ"ך הוא התקיים דווקא ובצורה משמעותית. אז מה יש לתורה ולתנ"ך להגיד על מוסד זה?
בפרק זה הכרנו את סוגי העבדות השונים, החל מעם עבדים כמו בני ישראל במצרים או הגבעונים בישראל, המשך בכיבוש הרגיל של עם את עם אחר, וכלה בעבדות הפרטית של עבד ואדון.
למדנו בעיון את כלל הצווים של התורה בעניין, וגילנו שהתורה נלחמת בצורה אקטיבית ברעיון העבדות בקרב עם ישראל, ומגבילה למדי את העבדות מקרב עמי הסביבה. נראה שהתורה לא יכלה להעלים לגמרי את המושג הזה מהעולם, ולכן בחרה לעשות זאת לפחות במסגרת החברה הישראלית.
בהמשך עסקנו גם בעבדות לאורך התנ"ך, ביחס לסוחרי עבדים, בדרך שבה אדם בן חורין הופך לעבד והאם צוויי התורה ביחס לעבדים קוימו במלואם בחברה הישראלית-תנכית.

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בתורה, לפחות בדור הראשון של יוצאי מצרים, לכוהנים ישנו מקום נכבד ומשמעותי במארג הכוחות של העם. גם בחומש דברים בפרשיות העוסקות במוסדות השלטון השונים (מלך, שופט ונביא), קיבלו הכוהנים מקום של כבוד לצידו של המלך. אך מה באשר להמשך התנ"ך?
בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הכוהנים לאורך התנ"ך. החל בכוהנים בזמן יהושוע, הכוהנים המושחתים בזמן עלי, הכוהנים בדורות הראשונים למלוכה, והיחסים המורכבים של הכוהנים עם המלכים לאורך כל תקופת המלוכה. לאחר מכן עברנו לתקופה מעניינת בפני עצמה, תקופת שיבת ציון, זמן בו היו הכוהנים האליטה של העם, ללא מלך או שליט משמעתי לצידם.
עסקנו בשאלה האם הכוהנים צריכים בכלל מלך לצידם או מעליהם, האם המלך מומלך 'בחסד האל', ומדוע תפקיד הוראת התורה של הכוהנים נלקח מהם בסופו של דבר.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!