Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 88 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אל תראה יין כי יתאדם – על שתיית יין בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היין האדום והמשכר נוכח בתנ"ך לכל אורכו, בין עם כמשקה יומיומי ובין עם כמשקה הנשתה לשוכרה. בפרק זה ננסה לתהות מה גישת התנ"ך לשתיית יין מרובה. התשובות שנגלה מעניינות ומורכבות.
נגלה שיש את היין של השבורים מרי הנפש השותים לנוכח החורבן, ויש את היין שנאסר מכל וכל על הכהנים, השופטים, הנביאים והנזירים, יש את המלכים שהומלץ להם להימנע משתיית יין, ויש את האדם הפשוט המשוך אחרי היין. לכל אחד ישנם המלצות מעט שונות מסבות שנות. הכהנים למשל הם הדוגמה המורכבת מכולם – אנו נגלה שהייתה עבודת אלוהים קדמונית שלוותה כנראה בשתיית יין אך בשינוי הנסיבות נאסר היין על הכהנים. גם למלכים נאמר 'אל למלכים שתות יין' אך מלכים רבים שתו גם שתו ואף קיבלו החלטות בעיתיות מתוך שכרות.
יש גם נסיבות בהן היין קיבל משמעות חיובית – היין הרומנטי של החיזור והאהבה (במיוחד בשיר השירים). אז מוזמנים להשיק כוסית ולצאת אתנו למסע לאורך התנ"ך אל היין והברכה והקללה שבו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 87 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 'על המשמעות – פודקסט פילוסופי פוליטי' – "המוסר של רועי הצאן בתנ"ך – קריאה במאמרו של יורם חזוני"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס ותמיר דורטל

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.
בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.
פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 86 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "למטר השמים תשתה מים – על גשמים ונהרות במחשבת התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בגן עדן, מתברר, לא יורד גשם, הוא מושקה ע"י נהרות קבועים ויציבים והחיים בו פשוטים הרבה יותר. אז מדוע בוחר אלוהים לקחת את אברהם מגן עדן מולדתו אל ארץ של גשמים ובצורות? מה היתרונות הגדולים של החיים בצל הגשם או הנהרות, ומה החסרונות הגדולים לא פחות? מדוע 'הסמל המסחרי' של אלוהי העברים הוא משיב הרוח ומוריד הגשם, והאם מעמד מתן תורה היה גשום וסוער?
פרק של מסע בתנ"ך בעקבות הגשם והנהרות, האימפריות וארץ ישראל, גן העדן ועולמות הגשמים ואלוהי ישראל מול הבעל אל הסערה.
כבדרך אגב עסקנו בשאלה האם בתנ"ך קיים מחזור המים המוכר לנו, וסיימנו בטיפול המיוחד של ה' באימפריות שבגדות הנהרות, ובחיבור האידאלי העתידי בין עולם הגשם לעולם הנהר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 84 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מתהלך בקרב מחנך – על מסעות ארונות הברית בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ארון הברית הוא אחד החפצים המקודשים ביותר שקיימים בעולם היהדות התנכ"י. לכאורה הוא אמור להישאר גנוז ונעלם בקודש הקודשים שבמקדש, ורק פעם בשנה, ביום הכיפורים, הוא זוכה לביקור מהכהן הגדול.
בפועל, נגלה בפרק זה, ארון הברית טייל וביקר במקומות רבים. נגלה כמה דברים מפתיעים אודותיו – ככל הנראה היו 2 ארונות שונים עם אופי ותפקידים שונים לגמרי – ארון הזהב וארון העץ, ומה שמעניין יותר הוא, שישנו מתאם חזק ומרתק בין הזמן שבו ארון הברית לא היה ספון במקדש/משכן לבין מצבם הרוחני של עם ישראל.
ננסה לענות על השאלה מדוע בכלל ישנו צווי לטמון את הארון בקודש הקודשים, למה נוצרו 2 ארונות והיכן חנה כל אחד מהם, מה הקשר בין הארון למלחמה, ומדע כאשר הארון היה נגיש יותר לעם הוא השפיע השפעה רוחנית כה משמעותית.
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות ארונות הברית!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 82 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 929 – "ימי החנוכה – על חנוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חנוכה איננו חג תנכי, הוא שייך לתפר שבין סיום התנ"ך לתקופת חז"ל. אך התנ"ך עוסק מספר פעמים בחנוכת בית ה', וזה מסתבר, אף פעם לא עניין פשוט.
כך בחנוכת המשכן והמזבח לאחר יציאת מצריים, שלוותה במתח גדול בין משה לנשיאים. כך גם בניסיון המורכב לבנות בית מקדש ע"י דוד, ניסיון שלא צלח ושעליו נכתב מזמור התהילים המפתיע 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' – שעניינו בהצלה ממוות ומבור תחתיות (!). גם בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, שבמתכוון העניק את מלוא הקרדיט לדוד אביו, הוא בחר להציג את תפקיד הבית בתפילה ארוכה, כמקום אליו חוזרים אחרי מפלות מגפות ושבי.
אף חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל, נמשכה על פני מספר דורות ולוותה במשברים בלתי פוסקים. כי חנוכת בית מקדש היא דבר מורכב.
בסוף הפרק גילינו במפתיע כי התאריך כ"ה בכסליו – חג החנוכה המוכר לנו, הוא גם תאריך מפתח במהלך חנוכת הבית השני ע"י עולי בבל.
אז מוזמנים לצאת אתנו לסיור ברחבי התנ"ך במסע לגילוי חגי החנוכה.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 80 – אישים ופינות בתנ"ך – "כי תהיינה לאיש שתי נשים – על ריבוי נשים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

כבר אלף שנים שבחלקים ניכרים מהיהדות אסור לשאת שתי נשים, ובמדינת ישראל זה גם לא חוקי. אבל פעם בתקופת התנ"ך זה היה די מקובל, הלא כן? אם כן, הדבר הרבה יותר מורכב.
הפרק יעסוק בתופעת ריבוי הנשים בתנ"ך – פוליגניה – מכמה זווית. ראשית, העניין התאולוגי, אם הדבר אסור או מותר, ואם מותר, האם רצוי. נסקור את ההתייחסות המוסרית לתופעה בתנ"ך, וננסה לענות על שאלה זו. לאחר מכן נבחן (כמעט) את כל הדוגמאות למקרים של ריבוי נשים בתנ"ך, נסווג אותם לקבוצות, ונגלה דבר מפתיע. כמעט כל הדוגמאות משתייכות לאחת משתיים – נשיאת אישה שנייה בצוק העיתים (עקרות מלחמה וכדומה), או בעקבות הניסיון לייסד שושלת. נדון גם במשמעות של נשים רבות למלך, והאם גם למלך שהרבה נשים מסיבות פוליטיות, הייתה אישה אחת יחידה ומיוחדת.
פרק קצבי ומקיף שמבקר גם בפינות הנידחות יותר בתנ"ך, כדי לבחון את התופעה המורכבת הזו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 78 – אישים ופינות בתנ"ך – "ויהי בשלם סוכו – על חג סוכות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג האסיף – חג סוכות, זכה למספר התייחסויות מעניינות לאורך התנ"ך. החל בתורה בה הוא הוזכר כחג חקלאי וכיום זיכרון נדודים, המשך בחנוכת בית המקדש ע"י שלמה, וכלה בחנוכת המזבח וסיום בניית הבית השני ע"י שבי ציון.
החג נטל על גבו גם את מצוות הקהל, ואת הצווי האוניברסלי לכל משפחות האדמה שישרדו את אפוקליפסת אחרית הימים, לבוא לחגוג אותו בירושלים.

אז מדוע כל חנוכות המשכנים ובתי המקדש נקשרים לחג, ועל מה ולמה האוניברסליות שבו? מוזמנים לגלות בפרק המסע אל חג הסוכות לאורך התנ"ך.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 77 – אישים ופינות בתנ"ך – "חגי תשרי, בניית המשכן והמסע לארץ ישראל"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

חגי תשרי נפתחים במועד המכונה על ידינו 'ראש השנה' ובתורה נקרא יום תרועה. על אף התוכן הרב שנלווה לו בימינו, התורה לא נתנה טעם או הסבר למהותו של היום.
עם השאלה על פשרו של האחד בחודש השביעי, יצאנו למסע שיקשור בינו לבין בניית המשכן, ימי המילואים והיום השמיני, יום הכיפורים, חג האסיף/סוכות ושמיני עצרת. מסע שמתחיל בהקמת המשכן, ממשיך במסע המחנה לארץ ישראל, בחנוכת מקדש שלמה ובית המקדש השני, ומסתיים בבשורת יחזקאל על חזון בניית הבית השלישי. בין לבין הכרנו גם את ערב יום כיפור בתקופת חז"ל, ואת ז'אנר סיפורי הטרגדיה המשפחתית של אותו יום, וציירנו תמונה שלימה של הקשר המרתק בין חגי תשרי ומהלכי התיקון שחורזים אותם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 76 – אישים ופינות בתנ"ך – "ועברתו שמרה נצח – על אדום וישראל בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

המאבק הסימבולי בספר בראשית בין יעקב לעשיו, מתפתח לאורך התנ"ך לאחת היריבויות היצריות והקשות המוכרות לנו, היריבות בין ישראל ואדום. אז מה מזין את היריבות העמוקה, כיצד היא התפתחה לאורך הדורות, ומדוע היא מצאה ביטויי נרחב כל כך בספרים שונים, אצל נביאים שונים ובתקופות שונות.
מסע לאורכו של הקו הנמתח מספר בראשית, אל תקופת הכניסה לארץ, תקופת המלוכה ותקופת החורבן, עם קפיצה קטנה גם לתקופת בית שני וחורבן יהודה, וניסיון להבין מדוע זיהו חז"ל את רומא כאדום.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 75 – אישים ופינות בתנ"ך – "כל נדרי – על נדרים הפרות והתרות בתנך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

'מוצא שפתיך תשמור ועשית' אומרת התורה וקוהלת גם הוא בוחר במילים דומות לכתוב בתורה 'טוב אשר לא־תדר משתדור ולא תשלם'. ואכן מעיון בפשטות המקראות, אנו מגלים שאין בכל התנ"ך התרת נדרים כלל וכלל, וגם פרשת נדרים שבספר במדבר עוסקת רובה ב'הפרת נדרים' במקרים ספציפיים.
אז כיצד פעלו אבותינו כאשר הנדר הגיע לידי אבסורד, ומהיכן הגיעו חז"ל לרעיון המחודש של התרת נדרים, שהוא כדבריהם, מהדברים הפורחים באוויר ואין להם על מה שייסמוכו.
מסע לאורך התנ"ך אחרי הנדרים השבועות והחרמות, וניסיון למצוא גם את שורש רעיון התרת הנדרים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 68 – אישים ופינות בתנ"ך – "בת אל נכר – על נשיאת נשים נכריות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

התורה מצווה מספר פעמים לא להתחתן עם בנות עמי הארץ, היא גם מצרפת לכך טעם. כבר קודם לכן, בספר בראשית, מציאת האישה הנכונה, מהמוצא הנכון, מעוררת עניין גדול אצל אבותנו. אז עם מי התחתנו בני משפחת אברהם, מדוע התורה מרבה לצוות להימנע מחתונה עם נשות העמים שסביבנו, מה היו התוצאות של נישואין כאלו, ומדוע התמונה משתנה לגמרי בדור שיבת ציון.
מסע לאורך ולרוחב התנ"ך על השילוב של נישואין, תרבות, לאומיות, התבוללות ויחסים בין לאומיים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 66 – אישים ופינות בתנ"ך – "כימי העץ – על משלי עצים במקרא"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

המקרא מלא וגדוש במשלים ומטאפורות ומהיפים שבהם הם משלי העצים. בפרק זה סקרנו מספר משלי עצים, הבנו את הרקע ההיסטורי-תנכי בו הם נאמרו ואת המסר שבנמשל.
לבסוף ערכנו דיון השוואתי מרתק (בעינינו לפחות..) על הדומה והשונה במשלים, על ארזים מול גפנים, על מקומיים מול אנשי העולם הגדול ועל בוני היכלות מול חקלאים עמלי כפיים.
פרק מלבלב וירוק!

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 64 – אישים ופינות בתנ"ך – "יש ויש – על יונדב בן רכב האיש והתופעה"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחת הדמויות המרתקות בתנ"ך היא דמותו של יונדב בן רכב. הוא מגיח בסערה בלב מסע הטבח של יהוא בן נימשי מלך ישראל ולאחר דורות רבים, ממש ערב חורבן הבית אנחנו מגלים שהייתה לו דרך חיים שונה מן המקובל שהשתמרה ע"י זרעו דורות ע"ג דורות.
אז מי היה יונדב בן רכב, למה החליט לפרוש מן הישוב ומה קרה עם צאצאיו גם אחרי החורבן, על כך בפרק המרתק הבא.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 62 – אישים ופינות בתנ"ך – "והצדקה מאין תמצא – האם יש מצווה לתת צדקה בתורה?!?"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

התורה לא מצווה על מצוות הצדקה(!) והנביאים? הם דווקא מדברים על מצווה זו בהרחבה.
אז למה בחרה התורה לא למסד את מצוות הצדקה? סקירה מקיפה ומרתקת לאורך כל התנ"ך של מצוות הצדקה.
מה המילה בתנ"ך למתנות חינם, האם מתנות עניים זהות באופיין לצדקה, כיצד ממליצה התורה לעזור לעניים וכיצד התנהגו אבותנו מול נזקקים.
צאו איתנו למסע אל הצדקה בתנ"ך.