Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 111 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "נע ונד תהיה בארץ – על מושג הגלות בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

גלות הוא מושג שחרג הרבה מעבר לגבולות התנ"ך כמציאות שלוותה את העם היהודי חלקים ניכרים מתקופת קיומו. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגלות בתנ"ך. הגלות מסתבר, מופיעה כבר בסיפורי היסוד של בריאת האדם ויצירת עם ישראל. גם אדם, גם קין גם אברהם וגם משה (ולא רק הם) נקשרו לרעיון הגלות. גם עם ישראל בעצמו נולד בגלות.
כדי להבין מדוע הגלות היא מושג תנכ"י כה יסודי בקיום האנושי והישראלי, ניתחנו את התייחסות לגלות של אחת הדמויות הגדולות בתנ"ך, דוד – לפני שהפך למלך ולאחר מכן. גילינו דבר מעניין, מספר פעמים דוד גזר על עצמו גלות מבחירה למרות שהיו לו ברירות אחרות.
כהמשך לכך עסקנו בעוד 2 מצוות הקשורות בעומקן לגלות – מצוות השמיטה ודינו של רוצח בשגגה, והתמונה הכוללת חשפה דבר מעניין מאוד. גלות, כך מתברר היא לא רק עונש, היא במובן התנכ"י העמוק פריווילגיה המאפשרת לא להגיע להכרעות שאין דרך חזרה מהן.
גלות היא הסוד התנכ"י לנצח – הסוד למלכות נצחית של בית דוד ולקיום הנצחי של עם ישראל.
מוזמנים לצאת איתנו למסע אל סוד הגלות התנ"כי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 108 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מזמור לאסף – על המשורר אסף שושלתו ומזמוריו"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

אחת הדמויות התנכיות החשובות ומעניינות שלא קיבלה מספיק חשיפה, היא דמותו של אסף המשורר. אסף חי ככול הנראה באחד הצמתים המשמעותיים בתנ"ך – בימי שאול, דוד ושלמה. שושלתו של אסף האריכה הרבה אחריו לאורך כל תקופת המלוכה, והיא מוזכרת בתנ"ך גם עמוק בימי שיבת ציון.
מזמורי אסף שבתהילים נכתבו כמסתבר על ידיו ועל ידי ממשיכיו, והם עמוסים בתובנות ובפרספקטיבות ייחודיות על ההיסטוריה של עם ישראל ועל מקומו של הצדק האלוהי. בפרק זה עסקנו בביוגרפיה של אסף, בלימוד כלל המזמורים שלו ושל בית מדרשו, ובהפניית זרקור לעובדה מרתקת אחת – מתברר ששושלתו של אסף שנמשכה מעל ל- 600 שנה, היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר בתנ"ך למסורת ומסירה ארוכת שנים ולשיטה לימודית רבת דורות!
מוזמנים לצאת אתנו למסע בעקבות אסף – המשורר, הנביא ומייסד בית המדרש הנבואי.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 106 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ראשית גויים עמלק – על העמלקים בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

עמלק, החור השחור והאפל של התנ"ך 'זוכה' לצווי חריג ביותר – 'מחו תמחה את זכר עמלק מתחת השמים' – לא פחות! בפרק זה ננסה לענות על מה ולמה זכה עמלק לייחס זה.
נסקור את הורתו ולידתו של עמלק ואת דחיקתו מחוץ לתחומי הארץ הנושבת, וננסה לענות על השאלה מה גרם לו להפוך לכוח שלילי כל כך במרחב.
נסקור גם את כלל המפגשים של עם ישראל איתו בתקופת הנדודים במדבר, את ההתמודדות איתו בתקופת השופטים ואת ניסיונות ההכרעה מולו בתחילת תקופת המלוכה. ננסה לענות על השאלה כיצד ניתן להכריע אויב כה מפוזר ונווד ולמה ההכרח להכריע אותו עמד בבסיס הלגיטימציה של המלך בישראל.
נעמוד גם על הקשר ההדוק שבין עמלק למסחר בעבדים ונסיים ב'עושים מעשי עמלק' ובעמלק הרעיוני שעדיין קיים בתנ"ך גם לאחר שהקבוצה האתנית כמעט וכלתה מן העולם.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 104 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "העיר אשר בחרתי – על בחירת ירושלים"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

ירושלים, היא עיר הנצח, בירת ממלכת יהודה הקדמונית ומדינת ישראל המודרנית, העיר של התנ"ך בה"א הידיעה. אך לא תמיד היה זה המצב. עד ימי דוד הייתה ירושלים עיר קטנה ולא מעניינת במיוחד, ואז בבת אחת הכל השתנה, ובפרק זה ננסה לענות על השאלה מדוע.
נגלה שהבחירה של ירושלים שזורה בקשר בל ינתק לביוגרפיה של אחד, דוד בן ישי מבית לחם המוכר לנו יותר כדוד המלך. נלמד על הקשר העמוק של דוד עם יבוס-ירושלים עוד מילדותו ונערותו, ועל החלומות הגדולים שרקם אודותיה כבר מראשית דרכו. נגלה גם מדוע בחירתה של ירושלים כמקום אשר יבחר ה' הפכה לאבן הראשה של החלום ליצור שושלת מלוכה נצחית, ונראה כמה פעולות ומאמצים השקיע בכך דוד.
ננסה לענות גם על השאלה למה לא אפשר אלוהים לדוד לבנות את בית המקדש בירושלים (ובכך לקבוע את בחירתה), ולמה דווקא הסיפור החידתי על מניין עם ישראל שהביא מגיפה, פתח את השער להגשמת החלום הגדול של דוד – בניית ה-מזבח בהר המוריה וקביעת מקומו של בית המקדש סמוך לירושלים.
בסופו של הפרק התייחסנו גם למלכיצדק מלך שלם ולעקדת יצחק שהתרחשה בארץ המוריה על אחד ההרים – הר המוריה ועל הקשר בין מקום העקדה למקום המזבח.
פרק מקיף שדן עמוקות בכמה מסיפורי היסוד של דוד וירושלים, ומנסה לענות על השאלה הגדולה – כיצד הפכה ירושלים לעיר הנצח.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 102 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ויבוא עד חברון – על העיר חברון בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

תוך כדי המסע הגאוגרפי שלנו הגענו לעיר המשמעותית ביותר בתנ"ך בתקופת האבות – חברון. מעניין לגלות שלחברון היו שתי תקופות תנכיות בעצימות גבוה ולאחר מכן היא נעלמת מהרדאר, ובניגוד לכל הערים האחרות בהן עסקנו, חברון לא מופיעה אפילו פעם אחת בדברי הנביאים ונבואותיהם.
התקופה הראשונה היא תקופת האבות. כל אחד מהאבות גר בעיר או סביבתה עשרות בשנים! נסינו להבין מדוע נבחרה חברון למקום ההתיישבות הקבוע הראשון של האבות בארץ, וכיצד זה טמון בקשר העמוק שבין אברהם ללוט אחיינו, מדוע בחרה שרה לחזור לחברון בסוף ימיה ולמה אנשים באים למות בעיר הזו.
התקופה השנייה היא תקופת ההתנחלות והשופטים עד תחילת המלוכה. נסינו להבין מה משך את כלב נשיא שבט יהודה למקום, כיצד העיר וסביבותיה הפכו לנחלה משפחתית של הכליבים, ומדוע עובדה זו מסבירה את היעלמותה של חברון מדברי הנביאים. עסקנו גם בשאלה למה החל דוד את מלכותו בחברון, ולמה עזב אותה בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו.
פרק מפורט מאוד העוסק בעיר שסיפורים רבים בתנ"ך התרחשו בה – חברון, עיר האבות.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 99 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "בית אל ימצאנו – על העיר בית אל לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר בית אל זוכה לאזכורים רבים בתנ"ך על פני תקופות ארוכות ובספרים שונים. החל מימי האבות, המשך בתקופת ההתנחלות והשופטים, ימי שמואל ושאול, ימי הממלכה המאוחדת, הפיצול בין הממלכות ואף לאחר חורבן ממלכת ישראל. אולי הדבר המעניין מכל אודות בית אל היא, שהיא מחליפה ידיים מספר רב של פעמים בין שבטי יוסף לשבט בנימין. בפרק זה נסינו לענות על השאלה למה זה קורה.
התשובה לכך עוברת דרך מסורת הקדושה העתיקה של בית אל עוד מימי האבות, אך ייתכן שהתשובה נעוצה גם בשאלה היכן קברה של רחל אשת יעקב, שהעיר בית אל בנויה על גבול השבטים שיצאו ממנה – בנימין ויוסף.
אז למה בחרו אברהם ויעקב דווקא בבית אל, למה היא החליפה ידיים שוב ושוב, למה בחר ירבעם למקם בה את מרכז הפולחן שלו, ולמה בחרו נביאים מאוחרים יותר לנסות לבטל את קדושתה – על כל זאת ועוד בפרק המסע אל בית אל התנכית.

Podcast, איכה, אישים ופינות בתנ"ך, חגים ומועדים, כתובים

פרק 97 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "מגילת איכה – הנוסחה להתמודדות עם חורבן"

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

מגילת איכה נקראת על ידינו כאוסף קינות ותאורי זוועה מתמשכים. אך האמת היא שמדובר במגילה מובנית מאוד, עם חלוקה לפרקים העוסקים כל אחד בתורו באספקט אחר של החורבן, ועם מבנה פנימי מתפתח, המוביל למסקנות אופרטיביות כיצד להתמודד עם השבר הגדול.
המגילה מחולקת לחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק באובדן הכבוד והריבונות, השני בחורבן היכל ה', השלישי בחיי המחבר (כנראה ירמיהו הנביא) השזורים בתולדות החורבן, הרביעי בתיאור גרפי של החורבן, והחמישי בגולים העושים דרכם לבבל.
כל פרק בוחר לעסוק בנושא המיוחד לו בצורה שונה, ובולטים במיוחד הם פרק ב' ו-ג' שנכתבו עם בחירה ספרותית-תאולוגית יוצאת דופן, ומנסים לענות על השאלות 'איפה היה אלוהים בחורבן' ו'איך קמים מזה'.
במובן מסוים, מגילת איכה הוא אחד הספרים החשובים בתנ"ך, מאחר והוא בונה, במלאכת מחשבת של שזירת קינות, והגות פילוסופית-תאולוגית, את הדרך להתמודד עם החורבן הגדול, כדי לשוב לארץ ישראל בבוא הזמן. היכולת של עולי בבל לשמור על יהדותם תלויה במידה רבה במגילה זו, וניתן אף לנסות ולשער שאחת הסיבות שעשרת השבטים אבדו בגלותם, היא כי לא היה להם מי שיחבר את מגילת איכה של חורבן שומרון.
מוזמנים ללימוד מקיף של מגילת איכה – טקסט היסוד בתקומת ישראל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 96 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אוהל שיכן באדם – על שילה לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

העיר שילה והמשכן שהוקם בה הם המרכז הרוחני ומקום ההתכנסות המרכזי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. זהו במובן מסוים 'המקום אשר יבחר ה' של ספר דברים, לפחות במאות השנים הראשונות של כניסתם של בני ישראל אל הארץ. בפרק זה סקרנו את השפעתה של שילה על בני ישראל, וגילינו שלשילה ישנן 3 תקופות מובדלות לאורך התנ"ך – תקופת ההתנחלות בה היא אכן שמשה כעיר מרכזית ומשמעותית, תקופת ביניים והתנוונות לאורך כל תקופת השופטים, בה היא מאבדת מיוקרתה עד לחורבנה בסוף התקופה, ותקופה בה היא הופכת לזיכרון היסטורי חי ובועט שמהדהד דורות רבים אל תוך העתיד.
התקופה האחרונה היא אולי המעניינת מכל. גילנו ששילה משמשת כמעין חרב מתהפכת על הבחירה בירושלים כמקום אשר יבחר ה' – הן כהזהרה בתחילת התקופה במזמורי אסף בתהילים, והן כהתרעה סופית לפני החורבן בדברי ירמיהו הנביא. גילנו שזו לא הזהרה ריקה כלל וכלל. ירמיהו היה מצאצאי כהני שילה, ובשורת פיצול ממלכת יהודה ואובדן רוב הממלכה יצאה גם היא משילה – מפי הנביא אחיה השילוני, ולא בכדי.
פרק מקיף על מקום שהוא גם רעיון ומוסר השכל ואבן בוחן.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 94 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל – על האסטרטגיה והגיאופוליטקה של מלחמות דוד"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס וניצן דוד פוקס

קרבות רבים עבר דוד בחייו, מנערותו ועד לביסוס ממלכתו, אך האם הייתה אסטרטגיה מסודרת שהנחתה אותו? כדי לנתח את המחשבה האסטרטגית של דוד הזמנו לאולפן את אחד מהקולות המעמיקים בתחום הגאופוליטיקה בישראל כיום – ניצן דוד פוקס מהפודקאסט המצוין 'המשחק הגדול' העוסק בניתוחים גיאופוליטיים ארוכי טווח. יחד יצאנו למשימה יומרנית – ניתוח השוואתי של מדיניות המלחמות של מנהיגי הממלכה הישראלית משמואל, עבור בשאול ודוד וכלה לשלומה ורחבעם.
על רקע המנהיגים שקדמו לו, ניתחנו את הפרק הראשון במלחמות דוד לאחר המלכתו, וראינו שמדובר בהמשך ישיר למדיניותו של המלך שאול – מלחמת השחרור של ישראל בארצו. לאחר מכן עברנו לדון בפרק הבא במלחמות דוד – המלחמות האזוריות הנרחבות. דנו בשאלה מה גרם לו לצאת אליהן למרות שלתחושתו "ה' הניח לו מכל אויביו מסביב", ניתחנו את הכוחות העיקריים מולם הוא התמודד, וניסינו גם לענות על השאלה מה הוא רצה להשיג בסופו של דבר.
לסיום עסקנו גם במדיניות המלך שלמה, שלקחה את האסטרטגיה של דוד והעצימה אותה עד לקצה הסקאלה, דבר שגרם לממלכה להתפרק תוך דור אחד בלבד.
זהו אחד הפרקים המקיפים שיצא לנו לעשות בזמן האחרון, והאזנה אליו יכולה לסייע לנו להבין הרבה מההתרחשויות שבספר שמואל ובתחילת ספר מלכים.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, מקומות

פרק 92 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אחלקה שכם – על העיר שכם לאורך התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

שכם היא העיר החשובה בשומרון ולא בכדי, היא שוכנת באחד העמקים הגדולים באזור ההררי הזה. שכם התנכית היא גם עיר עם פיצול אישיות חמור. מצד אחד בתקופת ההתנחלות זו העיר הדתית ביותר שקיימת בארץ. התקיימו בה מעמדים דתיים מכוננים מימי אברהם ועד סוף ימי יהושוע, ובזמן מסוים היא בהחלט הייתה מועמדת בכירה לשמש כמקום אשר יבחר ה'. היא גם שמרה כנראה על רצף התיישבותי ישראלי נדיר אפילו בימי שיעבוד מצרים!
מצד שני זוהי עיר של רצח ועוולת רבות שליוו אותה לאורך כל התנ"ך, זו גם העיר בה התפלגה הממלכה.
כפי שהגדרנו זאת בפרק, יש לה פוטנציאל… והשאלה רק מה תעשה איתו. מוזמנים לצאת איתנו למסע לאורך התנ"ך בעקבות אחת הערים המרתקות והמשמעותיות בתולדות ימי ישראל – שכם, העיר והפוטנציאל.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך, חגים ומועדים

פרק 90 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "ההגדה של ספר שמות – על התפתחות חג הפסח וחג המצות"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חג היציאה של בני ישראל מעבדות מצריים לחירות מורכב משני חגים שונים – חג הפסח וחג המצות. בפרק זה נעיין בסדרת הציוויים על חגים אלו בחומש שמות ונגלה דבר מעניין, במקור, בצווי הראשוני של התורה התבשר משה רק על חג אחד בן יום אחד – חג הפסח. אז מדוע לאחר מכן נוספו עוד 6 ימים של חג אחר ושונה – חג המצות? מה ההבדל בין המצה של היום הראשון הכרוכה באכילת קורבן הפסח (על מצות ומרורים יאכלוהו) לבין המצות של ששת הימים הבאים (תשביתו שאור מבתיכם), ולמה הכל קשור גם לליקוי באמונה של בני ישראל בכך שייגאלו באמת וביציאה החורקת מעט ממצריים.
בפרק זה נכיר הגדה נוספת שאיננה נקראת בליל הסדר, אך סודרה ונערכה מכמה וכמה ציוויים שונים שנאמרו בזמנים שונים. הגדה המיועדת לאב הרוצה ללמד את בנו על חג החירות – הגדת חג הפסח וחג המצות של חומש שמות.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 88 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "אל תראה יין כי יתאדם – על שתיית יין בתנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

היין האדום והמשכר נוכח בתנ"ך לכל אורכו, בין עם כמשקה יומיומי ובין עם כמשקה הנשתה לשוכרה. בפרק זה ננסה לתהות מה גישת התנ"ך לשתיית יין מרובה. התשובות שנגלה מעניינות ומורכבות.
נגלה שיש את היין של השבורים מרי הנפש השותים לנוכח החורבן, ויש את היין שנאסר מכל וכל על הכהנים, השופטים, הנביאים והנזירים, יש את המלכים שהומלץ להם להימנע משתיית יין, ויש את האדם הפשוט המשוך אחרי היין. לכל אחד ישנם המלצות מעט שונות מסבות שנות. הכהנים למשל הם הדוגמה המורכבת מכולם – אנו נגלה שהייתה עבודת אלוהים קדמונית שלוותה כנראה בשתיית יין אך בשינוי הנסיבות נאסר היין על הכהנים. גם למלכים נאמר 'אל למלכים שתות יין' אך מלכים רבים שתו גם שתו ואף קיבלו החלטות בעיתיות מתוך שכרות.
יש גם נסיבות בהן היין קיבל משמעות חיובית – היין הרומנטי של החיזור והאהבה (במיוחד בשיר השירים). אז מוזמנים להשיק כוסית ולצאת אתנו למסע לאורך התנ"ך אל היין והברכה והקללה שבו.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 87 – אישים ופינות בתנ"ך בשיתוף 'על המשמעות – פודקסט פילוסופי פוליטי' – "המוסר של רועי הצאן בתנ"ך – קריאה במאמרו של יורם חזוני"

עם עקיבא ויטקין נתן ארונס ותמיר דורטל

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.
בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.
פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר.

Podcast, אישים ופינות בתנ"ך

פרק 86 – אישים ופינות בתנ"ך – בשיתוף 929 – "למטר השמים תשתה מים – על גשמים ונהרות במחשבת התנ"ך"

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

בגן עדן, מתברר, לא יורד גשם, הוא מושקה ע"י נהרות קבועים ויציבים והחיים בו פשוטים הרבה יותר. אז מדוע בוחר אלוהים לקחת את אברהם מגן עדן מולדתו אל ארץ של גשמים ובצורות? מה היתרונות הגדולים של החיים בצל הגשם או הנהרות, ומה החסרונות הגדולים לא פחות? מדוע 'הסמל המסחרי' של אלוהי העברים הוא משיב הרוח ומוריד הגשם, והאם מעמד מתן תורה היה גשום וסוער?
פרק של מסע בתנ"ך בעקבות הגשם והנהרות, האימפריות וארץ ישראל, גן העדן ועולמות הגשמים ואלוהי ישראל מול הבעל אל הסערה.
כבדרך אגב עסקנו בשאלה האם בתנ"ך קיים מחזור המים המוכר לנו, וסיימנו בטיפול המיוחד של ה' באימפריות שבגדות הנהרות, ובחיבור האידאלי העתידי בין עולם הגשם לעולם הנהר.